newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

היהדות בשמה מדבר ברק כהן היא הכי מזרחית שיש

אם יש למירי רגב מודל אחר ליהדות – כזו שמאפשרת רק לשרים לנסוע בשבת, משום שהם שרים – היא מוזמנה להציג אותו. עד אז, מה יותר מתבקש מלעמת פוליטיקאית שמדברת בשם היהדות והממסד הדתי עם העובדה שהיא מנהלת אורח חיים אחר מכפי שהיא מציגה?

מאת:

מבין הטיעונים נגד ברק כהן חזר על עצמו שוב ושוב הטיעון שהיהדות בשמה מדבר ברק (שמחה בפני מירי רגב על הצביעות שבכניסתה למסעדת פירות ים) היא יהדות משוכנזת וממוסדת שאין לה שום קשר ליהדות המזרחית הפתוחה והמקבלת, בה סעדו אמהותינו הצדיקות פירות ים בקברי צדיקים.

הטיעון הזה שב על עצמו בגרסאות שונות לאורך ולרוחב המאבק המזרחי, גם מול דרעי (חרדיות ליטאית, משתכנז עם זקן צרפתי) וגם בכל מיני דיונים ציבוריים על דת ומדינה. כאילו יש יהדות מזרחית אחרת ונעלמת שאת דבר קיומה מכירים רק קומץ פעילי פייסבוק ומירי רגב, והיהדות שכולנו מכירים היא ייבוא מזרח-אירופאי מבית היוצר של אגודת ישראל ונספחיה.

אז ראשית לגבי ברק כהן. מה יותר מתבקש מלעמת פוליטיקאית שמדברת בשם היהדות והממסד הדתי, מצביעה בעד חוקי שבת וחינוך יהודי, דואגת לזכויות היהודים ופונה למוטיבים יהודיים עם ניהול של אורח חיים אחר מכפי שהיא מציגה? האם זו לא צביעות שאפילו להגן על זכותה של המסעדה הזו להיות פתוחה בשבת היא לא תגן בפומבי?

אם יש למירי רגב מודל אחר ליהדות – כזו שמאפשרת רק לשרים להנות ממשאבי המדינה כדי לנסוע לטייל בשבת, משום שהם שרים – היא מוזמנה להציג אותו. אך לא רק שלא, גם דוברי היהדות "שלה" מבינים שתמונתה במסעדת פירות-ים פחות עובדת מתמונת דגי חריימה בשישי. אם דרעי היה בוחר להינשא בנישואין אזרחיים בפריז או אם ליצמן היה נתפס מתפלל בדבקות בכנסיה פולנית – היה מתבקש לשאול אותם על כך.

ולגבי היהדות המזרחית – ההלכה הספרדית לא שונה מהותית מהאשכנזית – בגישה, במטרה ובעומק המחויבות. גם הרבנים הספרדים לאורך מאות השנים האחרונות, בהן התגבש אורח החיים הדתי המקובל היום, היו דומים מאד לרבנים האשכנזים – קיימו איתם קשר רציף, כיבדו (הדדית) את סמכותם ופסיקתם, חרדו איתם יחד מפני המודרניות והנאורות והתמודדו יחד איתם מול המערביות. על כל פוסק שנוטה להקל יש עשרה מחמירים וקפדנים, בדיוק כמו בין פוסקי אשכנז. כבר אלף שנה שיש שתי מסורות פסיקה מרכזיות – ספרדית ואשכנזית – אך ההבדלים במידת ההקלה וההחמרה ביניהם דומים לשאלה האם להכניס את השבת בשעה 18:00 או 18:15 – מאד מהותי לאנשים דתיים, אך חסר משמעות למי שלא.

לא היתה במסורת הפסיקה הספרדית שום לגיטימציה לאנשים שלא מקבלים את הדת כסט של איסורים וחובות שחוסר עמידה בהם יוביל לעונשים ואסונות, ומבוססות על אמונה ב-13 עקרונות (אותם ניסח ספרדי).

ההבדלים המהותיים קיימים באופן התארגנות הקהילות, סמכותו של הרב וההתנהלות מול היהודי הלא דתי – נקודות שהושפעו הרבה משאלת מעמדם של היהודים בחברות בהן חיו. ההבדלים הללו, בין השאר, הם אלו שיצרו את המודל המסורתי המזרחי המוכר לנו שזוכה לעדנה בידיו האמונות של ד"ר מאיר בוזגלו. זה מתבטא באורח חיים שונה וגם בפוליטיקה דתית אחרת, בנוחות עם הסמלים האורתודוקסים מחד ועם יהודים לא דתיים מאידך, בפתיחות ובפיתוח דתי אפילו – אבל היהדות המסורתית בפירוש עומדת בניגוד להלכה הספרדית – לא פחות משהיא מנוגדת להלכה האשכנזית, או לחילוניות הדורסנית בישראל. הדתיים הם לא פחות מזרחיים מהמסורתים, הם רק הרבה יותר מסורתיים מהם.

אי אפשר שלא לראות במסורתיות הספרדית וברבנים הספרדים כלי לפירוק הקונפליקט ביחסי דת ומדינה. זה מצליח, בין השאר, משום שאצל הספרדים אין את ההיסטוריה רצופת הקרבות בין הדתיים לחילונים לאורך מאתיים השנים האחרונות, שהטראומות ממנה גורמות לכל אחד מהצדדים להסתגר ולתקוף.

אם ישנו מחיר אותו אנו משלמים בגלל הדיכוי אותו חווינו, הרי שזו דווקא הבורות לגבי המסורת הספרדית והתוקפנות כלפי הדתיים – ולא ההפך.

> מועמד השמאל הרדיקלי שמטלטל את מערכת הבחירות בצרפת

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf