newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

היהודים גילו שהשלטון מושחת, הערבים לא יודעים אם לצחוק או לבכות

קשה להבין את הנאיביות שכבשה את לבבות עשרות אלפי היהודים הספקנים בטבעם, שנוהרים פתאום להפגין נגד השחיתות. כאשר שלטון הורס ישוב בדואי כדי להקים על חורבותיו ישוב ליהודים בלבד, פרשת הצוללות היא רק עניין של זמן. כובש וגנב לא יהפוך לאיש הגון אף פעם

מאת:

הערב שוב יצאו המונים למחות נגד השחיתות של הממשלה ושל העומד בראשה. ואני שואלת את עצמי – מתי תיערך המחאה ברוטשילד נגד הכיבוש, הביצה הגדלה שמצמיחה את כל השחיתות שמפריעה לאזרחים היהודים? מתי ערבים ויהודים יחד יעזו למחות נגד ראש הממשלה והפמליה שלו בערבית ועברית בו זמנית?

לאזרח הערבי הפשוט ברור שביבי הוא לא ממש טהור וישר כסרגל. ההתנהלות הכספית, ניצול הכוח והחשש לניגוד עניינים שאופף כל עסקה ביטחונית ועוד הם סימנים מובהקים שמתחזקים בדרך לשלטון טוליטארי.

כל המעשים האלו צפויים ממשטר שמפעיל כוח צבאי מזה עשרות שנים ורובץ על נשמתם של מיליוני פלסטינים בעזה ובשטחי הרשות הפלסטינית. אי אפשר גם לתחזק את הכיבוש בחצר האחורית וגם לא להתלכלך במטבחון הפוליטי. וטבעי ואף מתבקש לצפות שמי שמוביל ומממן (בין היתר מכספי המסים שלי ושלכם) את מדיניות ההתנחלות וביתור פלסטין ובני האדם שחיים על אדמותיה לגזרים, יהיה רחוק מערכי מוסר וטוהר מידות ויושרה ויקים התנחלות על אדמה פלסטינית ויאשר מיליארדים, דרכים ותשתיות עבור קומץ אנשים. הוא הרי חייב לשקר ולהגיד שזה לצורכי ביטחון, זה נשמע יותר פשוט לאוזן היהודית המפוחדת מאשר להגיד "אני קולוניאליסט ומתנחל וקפיטליסט ובשם התורה אני עושה עסקים". שום אמת לא יכולה לצאת מפיו כאשר הוא מדבר על מיליונים לקניית צוללות. ולשם שמירה על בניין השקרים הזה צריך גם פיגומים בצורת עיתון גדול שמחולק חינם.

> פעילים מירושלים המזרחית בתגובה לטראמפ: "אין לנו נשק, יש לנו את הרחוב"

כובש וגנב לא יהפוך לאיש הגון אף פעם. הפגנה נגד השחיתות בתל-אביב, דצמבר 2017 (צילם: תומר ניוברג/פלאש90)

מאיפה הנאיביות?

למה אפשר לצפות מסגן ראש עיריית ראשון לציון לשעבר שלפי החשד סידר ג׳ובים, דילים ומכרזים למקורבים? שיהיה הצדיק הגדול שמקריב את עצמו על מזבח טהרת הממשל הדמוקרטי בשבתו כיו״ר הקואליציה?

כובש וגנב לא יהפוך לאיש הגון שפועל לפי ערכים ועקרונות של שוויון בפני החוק, הפרדת רשויות ושלטון החוק וכבוד למערכת המשפט. טוהר המידות הזה שאתם דורשים במדינה דמוקרטית הוא בלתי אפשרי כאשר אתם רוצים אותה רק יהודית רבותי, זה לא ילך. ל"יהודית" אין ברירה לאורך זמן אלא להיות מתוחזקות בשקרים ושחיתות והרבה כסף שלנו. מחאה יהודית טהורה שמתקפלת מול הכיבוש ובוכה מהשחיתות רק מכשירה את הקרקע להישארותם של פוליטיקאים כמו חזן, רגב, ביתן וביבי עוד שנים רבות.

קשה להבין מאיפה הנאיביות הזו שכבשה את לבבות אלפי היהודים הספקנים בטבעם בשדרות רוטשילד במוצ״ש האחרונה, לחשוב שמנהיג המסית את כולם נגד כולם, פוסל את קיומם של עשרים אחוז מהאזרחים, אדם שזורה מלח וחומץ על פצעי הכיבוש ולועג לסבל של מיליונים, אותו מושל שעמד מחויך במרפסת ההיא בירושלים, "הבירה" הטרייה שקיבל מדוד טראמפ, לפני יותר מעשרים שנה וראה את ראשו של רבין מודבק לצווארו של קצין נאצי, פתאום יזדעזע מכאפייה מעל ראשו של ריבלין? מותר לבקר, אך בלי כאפייה ובגדי אס אס, הוא עוקץ, כאילו שלהידמות לפלסטינים זה שפל שווה ערך לנאצים.

לא שאנחנו הפלסטינים הפכנו לחכמים גדולים פתאום. פשוט שבעים שנה בילינו בצל המדינה שצמחה לה על אדמות אבותינו, שבעים שנה לימדו אותנו המון על היהודים עצמם, החכמנו ולמדנו איך מתנהלת ישראל ולאן היא הולכת. לא מסקרנות למדנו, אלא מתוך הישרדות של מיעוט ילידי שנכפה עליו להיות "מגזר", שנאלץ לקבל את הגזרה, שהפכה במרוצת הזמן לקבלה אמתית של השכנים והמציאות והתפתחה לרצון לחיות יחד ולהמשיך הלאה. והיום, אחרי שלרובנו נדמה שאפשר לשחק את המשחק הדמוקרטי האזרחי, הממשלה החליטו שאנחנו מרימים את הראש יותר מדי, ולכן צריך פתאום חוק הלאום, חוק מעמדה של השפה הערבית, חוק הסלקציה לישובים היהודים, חוק האזרחות המפלה, ועוד עשרות תבשילי חוקים המעוררים בחילה בנפשו של כל דמוקרט רעב בתחילת דרכו.

> אל תחששו לומר: מאסנו ביחסי הכוח המעוותים בישראל

כאשר שלטון הורס ישוב בדואי כדי להקים על חורבותיו ישוב ליהודים בלבד, פרשת הצוללות הוא רק עניין של זמן. נשים מקוננות ליד ביתו ההרוס של יעקוב מוסא אבו אלקיעאן שנהרג ע"י השוטרים באום אל-חיראן. (פאיז אבו רמלה/אקטיבסטילס)

ברוכים הבאים למועדון

עבורנו הערבים אין חדש תחת השמש, אף פעם לא הופתענו ואף פעם לא נופתע מעוד תחקיר על גניבה פה, שוחד שם, קומבינה פה ועסקה שם. היחס האדיש שמגלים רוב האזרחים היהודים כלפי מעללי הממשלה נגד הפלסטינים מביאה את רובינו לדבוק בעמדת הצופה מהצד ולא לקחת חלק במחאות שלכם, היהודים. הרי תמיד היינו צופים מהצד, אז למה דווקא פה להתערב במה שמתרחש במדינה הדמוקרטית עבור יהודיה, ויהודית עבור כל ערבייה?

ההמונים היהודים לא יצאו להפגין למעננו כאשר הואשמנו בטרור דאעשי בדיזנגוף, או נהירה מסיבית בהמונינו לקלפיות, או כאשר הוציאו את התנועה האסלאמית לפני שנתיים אל מחוץ לחוק והובטח לכם שקט בירושלים בעקבות הצעד הזה, אתם בטח זוכרים. כאשר הורסים את הבתים שלנו לא הפריע לכם פיצוי של מיליון שקל למפוני עמונה. איפה היתה רוטשילד ואיפה היתה המחאה כאשר התחיל מצעד החוקים הגזעניים מבית היוצר של הבית היהודי, ישראל ביתנו והליכוד? תאמינו לי, היינו מסתפקים בכמה יהודים טובים שמביעים סולידריות בצומת וואדי עארה עם שלט קטן. גם את זה לא ראינו.

אתם, יהודים יקרים שמאסה נפשכם, ובצדק, באיש שמנהל את המדינה היקרה לכם, עמדתם והסתכלתם בשקט. לא זזתם מהספה בסלון אחרי הריסת אום אל חיראן, כאשר בכסף שלכם ושלי החלו לבנות את המושב היהודי חירן על חורבותיו של הכפר הבדואי. גם כאשר הסתבר שהשר לביטחון פנים שיקר לכולנו לא התמלאו הכיכרות, או כאשר האלטרנטיבה הציונית הנוצצת בדמותו של גבי גבאי, זה שעוד לא נכנס כלל לקואליציה, הצהיר בפירוש ובגאווה שאין לו שום דבר משותף עם חברי הכנסת הערבים ושירושלים כבושה ובוערת יותר חשובה מהשלום.

יצאתם להפגין כי כאב לכם בכיס, רק כאשר התמהיל המגעיל של הון שלטון ריקבון התחיל להריח לא טוב.

יש לי חדשות בשבילכם – אנחנו חברים במועדון המיאוס הזה כבר כמה עשרות שנים טובות. וולקאם טו דה קלאב, חברים.

אז בפעם הבאה שתצאו לכיכר או לשדרה להפגין נגד השחיתות, תזכרו שהפועלים הערבים שעושים את דרכם לבנות את הרכבת התחתית בעיר שלכם יידחקו בשלוש לפנות בוקר במחסום. תזכרו שמי שמדכא עם אחר לעולם לא יהיה נקי כפיים, ומי שממלא את פיו מים אל מול גירוש מבקשי המקלט כהי העור מהמדינה היהודית הטהורה לא יזיל דמעה אם ייסגר תיק אלף אלפיים או אפילו שלושת אלפים.

המאבק נגד השחיתות צריך להתנהל יחד, ערבים ויהודים, מול פס הייצור במפעל הכיבוש שמייצר את המושחתים, כולם תוצרת כחול לבן.

> כך מצליחה מירי רגב לתעתע בכולם

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf