newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ביבי נפל. מה הלאה?

יום אחד, תאמינו או לא, נתניהו כבר לא יהיה פה. אבל כל היתר - הכיבוש, הפקרת הפריפריה, אלימות המשטרה וצה"ל, מכירת החיסול של נכסי המדינה - כן. המשימה של השמאל גדולה ומאתגרת בהרבה מהחלפת האיש מרחוב בלפור

מאת:

במשך השנים האחרונות נסוב העיסוק הפוליטי בצמרת השמאל היהודי יותר ויותר בשאלה כיצד מדיחים את נתניהו – או "פשוט מחליפים", כלשון סיסמת הבחירות של ארגון "ניצחון 2015", שהביא את התפיסה הזו לשיא.

מי שעקב אחרי ההתבטאויות של ראשי המחנה הזה בשנים האחרונות, אפילו עוד בטרם זכינו לסגנונו הדוחה של אראל מרגלית, יכול היה לרגע להתבלבל ולחשוב שכל הביקורת על הממשל והמשטר בישראל נוגעת רק לשלטונו של נתניהו, או לכל הפחות הליכוד וסיעות הימין שסביבו – ולא לכיבוש, לאפליה ולגזענות, להתנערות מחובת המדינה כלפי אזרחיה החלשים, הפקרת הפריפריה, אלימות המשטרה וצה"ל, מכירת החיסול של נכסי המדינה ושלל חוקי הגזע וההשתקה.

נתניהו אמנם ניצח (ומנצח עדיין) על התזמורת הזו, אך הצבתו בתור הבעיה היחידה, ואת סילוקו מכס ראש הממשלה כפיתרון מושלם, הפכה פתטית יותר ויותר ככל שהתארכו ימיו בשלטון.

> לא. אסור להסתפק בדרישה מגלעד ארדן להתפטר

הלגיטימיות שלו נשברה. ראש הממשלה בנימין נתניהו בתום מסיבת עיתונאים. 28 בדצמבר 2016 (יונתן סינדל/פלאש90)

את אנחת הרווחה מלכתו של המנהיג החזק ביותר שקם לימין בישראל אי פעם צריך להמיר בפעילות שטח. בנימין נתניהו בתום מסיבת עיתונאים. 28 בדצמבר 2016 (יונתן סינדל/פלאש90)

ברק, אולמרט, זוכרים אותם?

אפשר כמובן ללמד זכות על התפיסה הזו, שרואה בצדק את שלטון נתניהו כהגשמה פרועה וקיצונית של מדיניות הכיבוש וההשחתה של הימין, ובו אישית כאחראי לקבירת הליך המשא ומתן מול הפלסטינים, אך אסור להסכים לה.

זאת משתי סיבות: ראשית היא לא נכונה, עובדתית, כמובן. בעשרים השנים האחרונות כמעט שלא היתה ממשלת ימין ללא גיבוי של ראשי מחנה השמאל-מרכז – אהוד ברק, ציפי לבני, בוז'י הרצוג ועמיר פרץ (למעט שלי יחימוביץ', כל "הבשורות" הגדולות בשמאל היהודי קפצו לעגלת הימין ברגע שזה איפשר להן), זאת לצד שתי הממשלות האחרונות בראשות המחנה הזה, שהמורשת שלהן היא בעיקר אירועי אוקטובר המדממים שנתניהו עמל כעת לשחזר (ממשלת ברק), ומבצע עופרת יצוקה בעזה ששב על עצמו שוב ושוב מאז בגרסאות מזעזעות לא פחות (ממשלת אולמרט, וגבי אשכנזי כקבלן ביצוע נלהב בראש צה"ל), כמובן יחד עם השחיתות העמוקה בה "התברכו" אותן תקוות לבנות-הצווארון.

לצד זה שאינה נכונה, היא – כדרכם של שקרים קטנים – לא יעילה: כשנתניהו, במהרה בימינו, יפרוש לתיקיו הפליליים ואנו ניווכח שוב שמדיניות ההרג וההרס גדולה אפילו מהקיסר עצמו, תתחזק האכזבה המוכרת: הנה, החלפנו אפילו את נתניהו – ומאורעות הכיבוש עדיין פה. אם הבשורה שיש למחנה השמאל-מרכז היא הדחת נתניהו והיא בלבד, איך אפשר להתפלא מול התדמית הלוזרית והמנותקת שיש לו אפילו בקרב מצביעיו. כנתניהו, כך גם מיין טראמף: הבעיות עם מדיניותה של ארצות הברית במזרח התיכון לא החלו ב-20 בינואר 2017, ולא הולכות להיעלם אך ורק עם הסתלקותו. זו אמירה המבוססת על שקר וטעות, המעידה יותר מכל על ריקנותם של דובריה הנחרצים.

הפיתרון הוא ברחוב, ולא רחוב בלפור

כרגיל מדי סוף עונה, נערכים עשרות פאנלים, רבי שיח וסיעורי מוחות צרים הדנים לאורך ולרוחב "על שאלת השמאל הישראלי בעת הזו". הם מתקיימים מדי שבוע, יחד עם דוברים חדשים וישנים העורמים עוד ועוד רעיונות ותרחישים כיצד "לכבוש" את הנהגת המדינה לעוד שנתיים וחצי, בנוכחות גנרלים שגזענותם אומנותם, ח"כים מלאי עיזוז כמו עופר שלח מיש עתיד ואורלי לוי אבוקסיס מישראל ביתנו (לשעבר), ואפילו שר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון. הם מסבירים איפה טעינו (תמיד בגוף ראשון מסתייג), היכן הלב של הישראלים (תמיד בגוף שלישי מסתייג) ומה בדיוק אתם צריכים לומר (בגוף שני תוקפני). במשפטים נחרצים וקצרים יבטיחו לנו הכל.

אבל הנה, עוד רגע המסך מורם, השחקן הראשי הולך הביתה. הראשון שהיה אמיץ להבין זאת היה עמיר פרץ, שהכריז על ריצה לראשות מפלגת העבודה זמן רב לפני התאריך "הנכון", וגרר הרמת גבות. פרץ תמיד ידע לנצל את ההזדמנות, שעכשיו קופצים עליה כולם: משמאל ומימין, מהמרכז הקיצוני ועד ראש עיריית ירושלים, כולם פתאום רואים את התחרות על הכס אליה ערגו.

אולי נתניהו יתקומם וישאר עוד קצת, אולי השריד לדור הקודם של הפוליטיקה (הוא ודרעי) יישאר פה עוד מעט כדי להאריך את עינוי יורשיו, אך מתישהו גם הוא ילך. כן. לא לנצח נתניהו. זה יהיה יום ככל הימים, בבוקר נקום לאותן הכותרות ובטלוויזיה ישדרו את אותן התכניות. הפועל שוב תפסיד, ותל אביב תהיה אדישה כתמיד. מסורת ההסתה והשנאה תישאר, והכתבים הפוליטיים ועיתוני סוף השבוע יסכמו לנו את שנות ההנהגה, ההישגים מול ההישגים, וכמה כישלונות. נתניהו כבר לא יהיה פה אמנם, אך כל השאר כן.

את אנחת הרווחה מלכתו של המנהיג החזק ביותר שקם לימין בישראל אי פעם צריך להמיר בפעילות שטח: עוד ועוד מאבקי פלסטינים ויהודים נגד הכיבוש והדיכוי, עוד איגודי עובדים ועוד בריתות מנוצלים ומנוצלות מזרחים, חרדים, פלסטינים, להט"בים ועניים. הזרוע הפוליטית חשובה כמו תמיד, אך אינה חזות הכל.

הרחוב הישראלי שלנו, המוכה והמיואש, הוא זירת הפעילות. כל עוד לא נצמיח מתוכו תכנית עבודה מעשית, אופוזיציונית ועיקשת – אין סיבה להתרווח, גם אם ראש הממשלה ילך בסופו של דבר בדרכו של קודמו, וייכנס לכלא.

> "אנחנו לא במשטר צבאי": הדרמה מאחורי החלטת בג"ץ בעתירת אבו אלקיען

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf