newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הכיבוש מחייב שימוש באמצעים אסורים ובעינויים

בניגוד להתחייבותיה של ישראל לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, לא נחקק חוק נגד עינויים, וחקירות שב"כ לא מתועדות כדי לא לחשוף חוקרים מענים. מאז 2001 הוגשו למעלה מ-850 תלונות על עינויים ולא נפתחה חקירה פלילית אחת

מאת:

כותב אורח: ישי מנוחין

סטנדרטים בינלאומיים מחייבים מעקפים יצירתיים ותשובות משפטיות מפולפלות כאשר מדינת ישראל חותמת על אמנות, אבל מתקשה ליישם את מה שהתחייבה אליו בשמנו. מתקשה, כי שב"כ בפרט, ואנשי מערכות הביטחון בכלל, מעוניינים בהפרת זכויות אדם של נחקרים ולא בציות לסטנדרטים וכללים בינלאומיים.

ביום שני הציגו נציגי המדינה את עמדתה בפני ועדת זכויות האדם של האו"ם בג'נבה, בגין מחויבותה של ישראל לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, אמנה עליה חתמה בשנת 1966 ואשררה בשנת 1991. גם נציגת "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל" הייתה שם וטענה שישראל לא עומדת בהתחייבויותיה, ושדבר מהותי לא השתנה מאז התשובה הקודמת של ממשלת ישראל לוועדה לפני ארבע שנים.

הוועד טען שלמרות התחייבויותיה של ממשלת ישראל באמנה זו, ובאמנה נגד עינויים, שיחוקק חוק נגד עינויים, הדבר לא נעשה. ועדת זכויות האדם, וגם הוועדה נגד עינויים, המליצו פעם אחר פעם לחוקק בישראל חוק נגד עינויים, חוק המתחייב מעצם החתימה על האמנות הללו (סעיף 1 של האמנה נגד עינויים וסעיף 7 של האמנה בדבר הזכויות החברתיות והפוליטית), אולם ממשלת ישראל והכנסת נמנעו מכך. המשפטנים – שכתבו תשובות ארוכות ויצירתיות, המסבירות שלמרות שאין חוק יש איסור לפי סעיפים שונים ומשונים של החוק הישראלי, ולכן אין צורך בחקיקה – נמנעו גם מיישום המלצות ועדת טירקל בנושא.

> בתמונות: מסיק במצור תחת הגבלות הצבא וחשש מאלימות

חיילים עוצרים פלסטינים בחברון (אקטיבסטילס)

חיילים עוצרים פלסטינים בחברון (אקטיבסטילס)

הימנעות הממשלה והכנסת מהכנסת מנגנוני הגנה כנגד עינויים (למשל, תיעוד קולי וחזותי של חקירות חשודים בטחונים או הקמת מנגנון של ביקורי פתע במתקני חקירה על-ידי גורמים עצמאיים) עומד בניגוד גמור להתחייבויותיה של ישראל לאמנות עליהן חתמה ואשררה. תיעוד קולי וחזותי עומד גם בגרעין המלצות ועדת טירקל, אבל מורא הוועדה שהתפזרה קטן ממורא היועמ"ש והיועצים המשפטיים של השב"כ. אלה לא מעוניינים לתעד חוקרי שב"כ שמעורבים בעינויים ולחשוף אותם לחקירה פלילית.

הוועד גם הפנה את תשומת לב ועדת האו"ם למכניזם המופלא של בדיקת תלונות. מערך זה כולל: מבקרת האחראית על בדיקת תלונות, שביכולתה רק להמליץ על פתיחה או סגירה של חקירה פלילית (בעקבות שינוי קל שהוכנס בשנה האחרונה המבקרת שרק ממליצה היא כיום עובדת משרד המשפטים, ולא שב"כ), ממונה על המבקרת, לה מותר רק לסגור תלונות ואין לה סמכות להורות על פתיחה של חקירה פלילית כנגד חוקרי שב"כ, ויועמ"ש, או מי שהוסמך על ידו, שרק בידיו הסמכות להורות על חקירה של חוקרי שב"כ.

מאז שנת 2001 הוגשו למעלה מ-850 תלונות על עינויים ואפילו חקירה פלילית אחת לא נפתחה. שלושת היועצים המשפטיים לממשלה בשנים אלו "הצליחו" למנוע חקירות תלונות על עינויים באופן מושלם ולפגוע בשלטון החוק באופן מתמיד. כנראה שליועצים משפטיים, להבדיל מאתנו האזרחים, מותר לפגוע בשלטון החוק כאשר הוא אמור לחול על אושיות ביטחוניות.

ממשלת ישראל חתמה, בשמנו, על התחייבויות בינלאומיות רבות. חתמה, אך לא מעוניינת לקיים. חתמה שאנו מדינה המחויבת להגנה על זכויות אדם. אבל הכיבוש מחייב שימוש באמצעים אסורים ובעינויים "כי לכיבוש, לכל כיבוש, עקרונות משלו", כתב בשנת 1967 ס. יזהר, "אין ומעולם לא היו כובשים מתוקים". וכובשים ככובשים פועלים בניגוד להתחייבויות שממשלות ישראל התחייבו בשמנו. כי לא ניתן להיות כיום דמוקרטיה מבלי להתחייב להגנה על זכויות אדם.

התחייבנו, אנו מפירים באופן עקבי, ומשפטני משרד המשפטים כותבים תשובות משפטיות יצירתיות לוועדות האו"ם. יצירתיות, מפולפלות, מכסות על עינויים והתעללות ומנסות למנוע שינוי מהותי ביחס של מדינת ישראל לזכויות אדם תחת כיבוש.

ד"ר ישי מנוחין הוא מנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ויו"ר אמנסטי אינטרנשיונל ישראל.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf