newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המאבק החסידי-ליטאי שמשסע את יהדות התורה

מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל קיבלה החלטה נגד מנהיג דגל התורה במסגרת מאבק על תפקידים בכנסת. אחרי שנים של הגמוניה ליטאית בפוליטיקה החרדית, האם מתחילה פה קריאת תיגר חסידית?

מאת:

אם אתם צורכים פוליטיקה רק עד כמה שהיא משפיעה על חייכם, זה הזמן לנטוש את הפוסט ולעבור לכתבה הבאה, אך אם יש בכם הערכה לפוליטיקת שטייטל משובחת מהסוג שרק העסקונה החרדית יודעת להפיק, ייתכן מאד שזו הכתובת בשבילכם לדקות הקרובות.

הרגע הדרמטי בכל הסיפור שמיד אפרוש לפניכם, התרחש אמש (שני) בשעת הצהריים, בשולי דיון "מועצת גדולי התורה" של "אגודת ישראל" (החסידים) בנוגע למשבר התקציב, הוחלט לתמוך במועמדותו של ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה לתפקיד חבר הוועדה למינוי דיינים. בכך למעשה הוכרע נגד דעתו של נשיא "מועצת גדולי התורה" של "דגל התורה" (הליטאים), הרב אהרן לייב שטיינמן, שבוקר קודם לכן החליט לתמוך בח"כ גפני לתפקיד. עם החלטה זו הגיע לשיאו הקרע ביהדות התורה, המפלגה החרדית האשכנזית, שרוחש מתחת לפני השטח זה כמה חודשים.

הכל החל רגע לפני החתימה על ההסכם הקואליציוני. ח"כ אייכלר, נציג בעלזא בסיעת אגודת ישראל שבתוך יהדות התורה, החליט כי התפקיד שהוצע לו – סגן יו"ר הכנסת וחבר הועדה למינוי דיינים, לא מספיק משמעותי, והחליט לתבוע מראש הממשלה על דעת עצמו ובלי להתייעץ עם חבריו לסיעה את ראשות הועדה לפניות הציבור.

הלחץ של אייכלר עבד ונתניהו העניק לו את מבוקשו, אך תרעומת עלתה מקרב חברי סיעת "דגל התורה" ביהדות התורה שהלינו על כך שאייכלר סיכן את ההסכם הקואליציוני המשופר שהשיגה המפלגה בעבור ג'וב אישי. אייכלר לא חש לביקורת, ומשהצליח וקיבל את מבוקשו שוב גיבו אותו חבריו לסיעת 'אגודת ישראל'. בדגל התורה לעומת זאת, המתינו לשעת כושר בכדי להיפרע מהח"כ הסורר.

> משחקי הכס של פוניבז': המלחמה שקורעת את העולם החרדי

כינוס מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (אלי סגל)

כינוס מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (אלי סגל)

החוק הנורבגי-חרדי

כאן אולי נחוצה תזכורת קטנה – "יהדות התורה והשבת" מורכבת משתי סיעות מרכזיות: אגודת ישראל החסידית ודגל התורה הליטאית, שלכל אחת מהן "מועצת גדולי תורה" משלה. חלוקת התפקידים ביניהן מבוססת על 60:40 לטובתה של אגודת ישראל. האגודה עצמה מפולגת אף לסיעת "שלומי אמונים" של ח"כ מאיר פרוש, שחברי מפלגתו מכהנים בראשות הערים החרדיות בית"ר עילית ואלעד. עוד נגיע אליו.

בבחירות האחרונות הגדילה יהדות התורה את מספר המצביעים אך ירדה במנדט, ונציג דגל התורה השלישי ברשימה – הלא הוא ראש עיריית בני ברק לשעבר, יעקב אשר – נותר מחוץ לכנסת. מעמדו של אשר חזק בדגל, וזאת עקב קרבתו לבית מנהיג התנועה הרב שטיינמן, והיה ברור שדגל התורה תעשה הכל בכדי להכניסו לכנסת. לשם כך השיג גפני התחייבות להרחיב את החוק הנורבגי הקטן עליו סוכם בהסכם הקואליציוני, בכך שיכלול גם סגני שרים.

לפי התכנון, עם העברת החוק צפוי אחד מסגני השרים מטעם יהדות התורה להתפטר מהכנסת, ואשר ייכנס במקומו. סגן השר ליצמן, שהוא יו"ר המפלגה ויו"ר אגודת ישראל כבר הודיע שלמרות החיבה הרבה לאשר הוא עצמו לא מתכוון להתפטר, וההנחה הייתה שסגן שר החינוך פרוש, המצוי בקשרים טובים עם אנשי דגל, הוא זה שיתפטר בשביל אשר. טוב ויפה.

ליברמן מתערב

אם החזקתם מעמד עד לכאן, לחלוטין יש לכם את זה, אבל הנה זה הולך ומסתבך.

בשבוע שעבר הודיע יו"ר דגל התורה ומספר 2 ביהדות התורה, ח"כ גפני, כי הוא מגיש מועמדות לתפקיד חבר הועדה למינוי דיינים מול אייכלר. לטענת גפני אייכלר הפסיד את התפקיד בכך שקיבל את הועדה לפניות הציבור. אייכלר מצידו טען כי הועדה היא תחליף לתפקיד סגן יו"ר הכנסת, אך גפני התעקש. בתגובה שיגרו חברי אגודת ישראל כולם מכתב לגפני ובו תקפו אותו על הצעד, ללא הועיל, גפני השיב להם במכתב משלו. פרשנים חרדים בכירים אמרו כי מתקפה פומבית שכזו בין חברי יהדות התורה בכלי התקשורת, לא נראתה זה עידן ועידנים.

באגודת ישראל הודיעו שאם גפני לא מושך את מועמדותו, הסיעה לא תתמוך בחוק הנורבגי. החוק אמנם אושר בועדת השרים ביום ראשון, אבל ראשי הקואליציה, ודרעי בתוכם, הודיעו כי יגבו את יו"ר אגודת ישראל ליצמן נגד יו"ר דגל התורה גפני, ולא יביאו את החוק לכנסת.

גפני מצידו אץ להשיג את תמיכתו של ליברמן מהאופוזיציה, שיודיע כי יתמוך בחוק הנורבגי נגד ליצמן, וזאת בזכות החשבון הארוך שעומד בין השניים מאז הבריז ליצמן ותמך בברקת לראשות עיריית ירושלים, בניגוד להתחייבותו לתמוך במקורבו של ליברמן, משה ליאון. דרעי, אגב, התייצב לצידו של ליצמן, כשגם הוא לא מפספס לזכור לגפני את תמיכת דגל התורה, השקטה יש לומר, בריצתו של אלי ישי נגד ש"ס.

מבולבלים? נסכם כך: הקואליציה ודרעי עם ליצמן (מעכבים את הנורבגי ותומכים באייכלר לתפקיד), גפני מבודד (למעט ליברמן שהודיע כי יתמוך בחוק הנורבגי לו יעלה להצבעה, מה שלא יתאפשר כל עוד ליצמן מתנגד).

ואם לא די במעמסת הפרטים הזו יש לזכור את שכבר נאמר, שגם אם החוק הנורבגי יעבור ויאושר, לא יימצא מי שיתפטר עבור ח"כ אשר, וזאת משום שח"כ פרוש הולך עם אגודת ישראל בנושא הזה. מה שכן, גם ליצמן לא רוצה שפרוש יהפוך ללשון המאזניים בסוגיה הזו, מה שכמובן יעניק לו כוח נוסף בתוך יהדות התורה.

> הממשלה שולחת את החללים דוברי הרוסית להקבר מחוץ לגדר

יעקב אשר, המועמד להכנס לכנסת, מנחם שפירא, יו"ר הוועדה המוניציפלית של יהדות התורה, וח"כ פרוש בכנסת (צילום: ישראל כהן)

יעקב אשר, המועמד להכנס לכנסת, מנחם שפירא, יו"ר הוועדה המוניציפלית של יהדות התורה, וח"כ פרוש בכנסת (צילום: ישראל כהן בטוויטר)

מה שחשוב

החלטת מועצת גדולי התורה של אגודה אתמול בצהריים, שישיבתה הוקדמה כדי לאפשר לנציגים החרדים להצביע אמון לממשלת נתניהו, נתנה תוקף לעמדת ליצמן. ושוב אין זה מאבק עסקנים גרידא, אלא הכרעה שונה בקרב רבני התנועות השונות.

צריך לומר – מעבר למאבקי כוח פנים סיעתיים, זה לא באמת משנה מי הוא הנציג החרדי בוועדה למינוי דיינים. זה לא משנה אם יתמנה דיין שהוא חסיד בעלזא או ליטאי, וספק אם ישנה התמודדות כזו בכלל.

מה שמשנה זהו המאבק שצץ מעל לפני השטח במפלגה החרדית האשכנזית. "כל עוד היינו באופוזיציה, בלי כספים ובלי תפקידים, השלום פרח", אומר בכיר ביהדות התורה השבוע, "כעת בשבתנו על סיר הבשר, כל המריבות הישנות צפות".

כרגע, למרות שעל פניו כל הקלפים בידיים של אגודת ישראל וליצמן (אייכלר בדיינים והחוק הנורבגי יעבור), עד הרגע האחרון אי אפשר לדעת מי ייבחר לוועדה. אם גפני יצליח להבחר, יעקב אשר יכול לשכוח מהכנסת הנוכחית.

מבין שלושת הזרמים הגדולים במגזר החרדי (הליטאי, החסידי והספרדי), נהנה המגזר הליטאי מדומיננטיות. מנהיג הציבור הליטאי הוא זה שקיבל את ההכרעות בסוגיות המהותיות (גיוס, מקצועות חול, השכלה גבוהה וכדו'). הבכורה הזו, שהושגה בתקופת הנהגתו של הרב שך, נשמרה גם לאורך תקופתו של הרב אליישיב ונשמרת גם כעת. זאת חרף המחלוקת החריפה שקורעת את הזרם הליטאי.

השאלה שתישאר על השולחן היא האם המהלכים הללו מאיימים על הדומיננטיות של ההנהגה הליטאית, ומרכז הכובד נודד אט אט לחיקה של ההנהגה החסידית?

ימים יגידו. בינתיים דברים זזים.

עדכון: לקראת השעה 16:00 החליט יו"ר דגל התורה, חה"כ גפני, להסיר את מועמדותו לוועדה למינוי דיינים. גפני שיגר מכתב ליו"ר הסיעה, ח"כ מוזס, ובו הסביר שלמרות שהתפקיד מגיע לו על פי דין, הוא יסיר את מועמדותו ויפעל למען בחירתו של אייכלר, וזאת בשל החשש שמא התפקיד ייפול לידיים חילוניות. עם הסרת מועמדותו צפויה אגודת ישראל להסיר את התנגדותה לחוק הנורבגי המורחב, ובכך תיסלל דרכו של מזכ"ל דגל התורה, יעקב אשר, לכנסת.

אך אם חששתם שבזאת תמה הסאגה, הנה צץ משבר חדש: הח"כים החרדים מאיימים שלא לתמוך בנציגת הקואליציה לוועדה, חברת הכנסת נאווה בוקר. הסיבה: היא הביעה בעבר תמיכה בזרם הקונסרבטיבי, ותקפה את הרבנות. אז אל דאגה, לעסקנות שלום.

> מכתב מהארון בישיבה החרדית למצעד הגאווה בתל אביב

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf