newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המוסלמים הנרדפים של בורמה עומדים בלב מערכת בחירות היסטורית

נזירים בודהיסטים קיצונים מסיתים נגדם, במפלגה המקורבת לצבא מאשימים את האופוזיציה הדמוקרטית שהיא ידידותית מדי כלפיהם, ולכן באופוזיציה חוששים להתבטא נגד מעשי הרצח והגירוש. בין כל אלה, האסון של הרוהינגים כנראה לא ייגמר בבחירות ביום ראשון

מאת:

כותבת אורחת: רחל בית אריה

בחורף האחרון, עוד לפני שמשבר הפליטים באירופה עלה לכותרות בכל עוצמתו, העולם ראה משבר פליטים אחר, ודומה מאוד. המשבר הזה תפס הרבה פחות כותרות אבל הביא גם הוא למסכים תמונות קורעות לב של נשים, ילדים וגברים בסירות רעועות, מחפשים מקלט, נדחים בכל מקום, טובעים וגוועים ברעב.

זה קרה – וממשיך לקרות – במפרץ בנגל. הפליטים, שמנסים להגיע למלזיה, אינדונזיה ותאילנד, הם ברובם בני הרוהינגיה, מיעוט מוסלמי בדרום-מערב בורמה. הם מונים כמיליון איש וסובלים מאז 2012 מרדיפה הולכת ומחמירה מצד הרוב הבודהיסטי. הממשלה הבורמזית מסרבת להכיר בהם כאזרחי המדינה והפשיטה אותם מרוב זכויות האזרח, בטענה שהם בנגלדשים שהסתננו לטריטוריה של בורמה. לדברי ארגוני זכויות אדם ונציגי הרוהינגים, לעומת זאת, רובם יושבים באזור מדינת ראקין (בגבול בנגלדש) מזה כמה דורות.

עקורים רוהינגים בדרכם למחנה זמני בתוך בורמה (Mathias Eick, EU/ECHO)

עקורים רוהינגים בדרכם למחנה זמני בתוך בורמה, 2013 (Mathias Eick, EU/ECHO)

הרדיפה אינה נגמרת במגבלות תנועה: מקרים של שריפת כפרים על יושביהם ומסעות רצח מאורגנים מדווחים שוב ושוב. לפני מספר ימים פורסם תחקיר שרשת אל ג'זירה ואירגוני זכויות אדם עבדו עליו במשך שנה, ומראה בבירור כיצד רדיפת הרוהינגים מוכתבת מלמעלה, מדרגי השלטון הגבוהים ביותר, ומגיעה עד להגדרה של ג'נוסייד או קרוב לכך.

המבצעים הם בודהיסטים, מוסתים על ידי נזירים קיצוניים שרואים במוסלמים איום על האופי הבודהיסטי של המדינה. הקיצוניות הזו נראית מוזרה בהתחשב בכך שהמוסלמים מהווים 4 אחוז בלבד מהאוכלוסייה והאסלאם מעולם לא התפשט בבורמה. ובכל זאת היא הולכת ומחריפה, ולא רק במדינת ראקין. קהילות מוסלמיות קטנות פזורות ברוב הערים והעיירות בבורמה כשרוב המוסלמים הם צאצאים של סוחרים, חיילים ואנשי מקצוע שהגיעו מהודו עם הקולוניאליזם הבריטי, וחלקם עוד לפניו.

הרוהינגים מהווים עוד קבוצה במדינה המגוונת שיש בה יותר מ-130 קבוצות אתניות שונות, ואף שאפליית מיעוטים על ידי הרוב הבורמזי נפוצה ומעוגנת בחוקי המדינה, הרדיפה הקיצונית מתייחדת רק למוסלמים.

מקרים של אלימות קשה נרשמו באזורים נוספים. בעיר הצפון-מזרחית לאשיו, שביקרנו בה, קרוב לגבול סין, הוצתו ב-2013 מסגד ובית יתומים מוסלמי על ידי המון בודהיסטי מוסת. ארבעה אנשים נהרגו. המסגד שוקם מכספי הקהילה המוסלמית ומוקף היום בגדר. "אנחנו חיים היום בשלום. אין לנו בעיות", אחד מבאי המסגד אומר בקצרה. קל לזהות חשש בקולו. לאחרונה נחקקו בפרלמנט הבורמזי חוקים שמגבילים את אפשרות הנישואים בין מוסלמים ובודהיסטיות ואת חופש העיסוק של המוסלמים.

פטריוטים נגד מוסלמים

גורלם של הרוהינגים הפך לנושא משמעותי בבחירות ההיסטוריות שיתקיימו בבורמה ביום ראשון. זאת על אף שמעטים מאוד בבורמה, ואפילו בין המוסלמים האחרים, מביעים סימפתיה כלשהי אליהם. אונג סאן סו צ'י, מנהיגת הליגה הלאומית לדמוקרטיה (NLD), שמנסה להפוך למפלגת שלטון, כלת פרס נובל לשלום ובעבר אסירה פוליטית במשך שני עשורים בגלל התנגדותה לשלטון החונטה הצבאית והניסיון להוביל לדמוקרטיה במדינה, זכתה לביקורת קשה מארגוני זכויות אדם בינלאומיים על שלא יצאה באופן נחרץ להגנתם. בציבור שלה, לעומת זאת, היא ומפלגתה נתפסים כאוהדים מדי למוסלמים.

בליגה הלאומית לדמוקרטיה בטוחים שהנושא כולו מקודם ומוקצן בכוונה על ידי הצבא ומפלגת השלטון הקשורה אליו כדי לפגוע בסיכויי הבחירה של סו צ'י. התוקפים העיקריים של ה-NLD בעניין הם קבוצת נזירים בודהיסטים קיצוניים שמכנה עצמה "מה בה טא" – "ההתאחדות להגנת הגזע והדת". הם פועלים להעברת החוקים המפלים ומטיפים בפומבי במילים קשות ובביטויים גזעניים קיצוניים נגד מוסלמים בכלל ונגד הרוהינגים בפרט, וגם נגד חברי ה-NLD שהם לדבריהם "סרטנים חסרי דם פטריוטי שמוכרים את המדינה". אף שהליגה וסו צ'י באופן אישי פופולריים מאוד במדינה, אחרי חמישים שנות שלטון צבאי, סגירות מחשבתית וטיפוח רגשות לאומניים בחינוך ובתקשורת – ההסתה הזאת נופלת על אזניים כרויות.

> מהפכה של שמחה מאולצת: סין פרסה רשימת שירים אסורים להשמעה

כרזת בחירות של מפלגת השלטון ה-USDP, המקורבת לצבא (רחל בית אריה)

כרזת בחירות של מפלגת השלטון ה-USDP, המקורבת לצבא (רחל בית אריה)

בורמה (שידועה גם כמיאנמר) הייתה אחת המדינות הסגורות והדכאניות ביותר בעולם עד לפני חמש שנים. עשרות שנים תחת חונטה צבאית, שרצחה אלפים ממתנגדיה וכלאה עשרות אלפים, השאירו מדינה הרוסה, שבנוסף לכל שקועה בסכסוכים אתניים מזויינים מאז שהפכה לעצמאית ב-1948. ב-2010, החונטה שינתה לפתע כיוון (כנראה על רקע מצב כלכלי שהלך והידרדר עד איבוד שליטה), שחררה את אונג סאן סו צ'י ואת מרבית האסירים הפוליטיים והחלה בתהליך הדרגתי וזהיר של דמוקרטיזציה, כולל חופש עיתונות והתאספות גובר, ואפשרות ל-NLD להתארגן מחדש כמפלגה פוליטית ולרוץ לפרלמנט.

כתוצאה מכך רוב הסנקציות הבינלאומיות על המדינה הוסרו, ארגונים לא ממשלתיים החלו להיות מעורבים בבניית חברה אזרחית, השקעות זרות מתחילות לטפטף פנימה, ועונת הבחירות רואה דרמה דמוקרטית של ממש – עצרות בחירות גדולות, התאספויות ברחובות ועימותים טלוויזיוניים שהיה קשה לדמיין רק לפני שנים ספורות.

בבחירות מתמודדות לא פחות מ-92 מפלגות, ורבות מהן מייצגות קבוצות אתניות ואזוריות, כולל המפלגה העצמאית של אראקן (השם העתיק של ראקין), שהיא אנטי מוסלמית קיצונית, וגם מפלגה של הרוהינגים עצמם, ששורדת בקושי כיוון שמרוב הרוהינגים נשללו תעודות הזהות והם מנועים מלהצביע.

המאבק העיקרי בבחירות הוא בין הליגה לדמוקרטיה למפלגת השלטון הנוכחית, מפלגת האיחוד לסולידריות ופיתוח (USDP), שמחוברת לצבא וראשיה הם גנרלים לשעבר ברובם. בשנות ה-90 אונג סאן סו צ'י גרפה יותר מ-80 אחוז מהקולות לפני שהחונטה ביטלה את תוצאות הבחירות וכלאה אותה, אבל כיום המצב מורכב יותר. הפיצול בין מפלגות שונות יגרום לה לאבד קולות, וההסתה האנטי-מוסלמית מציגה אותה כבלתי פטריוטית, ועובדת לטובת מפלגת השלטון. רבים מצפים לניצחון חלקי שיתכן ויאלץ את הליגה לדמוקרטיה להקים קואליציה יחד עם ה-USDP.

> הטלטלות בבורסה: הדרקון הסיני מחשב מסלול מחדש

או ווין טן, בכיר הליגה הלאומית לדמוקרטיה (רחל בית אריה)

או ווין טן, בכיר הליגה הלאומית לדמוקרטיה (רחל בית אריה)

"הם יצטרכו לחזור לבנגלדש"

מבחינת הרוהינגים, הדמוקרטיזציה היחסית רק הרעה את מצבם, מכיוון שהמאבק הפוליטי מדגיש ומקצין פערים אתניים ומתמרץ הסתה למען רווח פוליטי. כיום הרוהינגים מרוכזים במחנות במדינת ראקין, כביכול כדי להגן עליהם, בצעד שמבודד אותם מהאוכלוסייה ומנתק אותם מהכפרים והרכוש שלהם. המצב במחנות כה נואש שרבים מסתכנים במסע הימי המסוכן למציאת מקלט במדינות אחרות, למרות שגם שם הפליטים חיים בתנאים קשים, ולמרות שמאות כבר מתו בים בדרך למקלט.

או ווין טן, הוא בכיר ב-NLD ואסיר פוליטי לשעבר גם כן. בראיון במשרדו הוא מתייחס בביטול ל"מה בה טא", ארגון הנזירים הקיצוניים. "אם הייתי רוצה להיות גס הייתי אומר שילכו להזדיין. הם עושים רעש, אבל אנחנו עדיין ננצח בבחירות. הפתרון לבעיית הרוהינגים הוא בביסוס שלטון החוק במדינה ושוויון לכל. כמובן שאלה מהרוהינגים שנמצאים כאן כבר שלושה דורות ויותר יהיו אזרחים שווי זכויות לכל דבר. אלה שנמצאים כאן שני דורות, נצטרך לעשות תהליך, ואלה שהגיעו בשנים האחרונות יצטרכו לחזור לבנגלדש". אפילו הוא, איש הליגה לדמוקרטיה, לא מצליח לצאת באופן נחרץ נגד האלימות המחרידה כלפי המוסלמים.

מנהיג המה בה טא, הנזיר אשין ויראטו, יושב במנדליי, משם הוא משיק עצרות ענק אנטי מוסלמיות. המנהיג של התנועה בראנגון הוא נזיר אחר, או פא מאוק צ'ה. נפגשנו איתו במנזר שלו בפרבר של העיר. עטוף בגלימת נזירים ארגמנית, בישיבה בשיכול רגליים על כסא עץ מגולף באולם גדול ומאובק שכולו מלא תמונות המנציחות אותו, מאוק צ'ה מסביר בקול מתון מה יש לו בעצם נגד מוסלמים. הדברים יזכירו התבטאויות אחרות, קרובות יותר לבית. כמו בתנועות גזעניות רבות אחרות, התירוץ לשנאה הוא הגנה על כבודן של נשים ועל סמלי האומה והדת, והאלימות היא המצאה של הנרדפים עצמם ושל תקשורת בינלאומית עוינת.

> משבר פוליטי בתוניסיה: סכנת פיצול במפלגת השלטון

פה מאוק צ'ה, ממנהיגי מה בא טא (נועה מורג)

פה מאוק צ'ה, ממנהיגי מה בא טא. ראנגון, בורמה (נועה מורג)

"הארגון שלנו נוסד אחרי מקרה שבו אישה בודהיסטית נאנסה ונרצחה על ידי מוסלמים ב-2013", מאוק צ'ה אומר. "אנחנו רוצים להגן על נשים בודהיסטיות לאחר שגילינו לפחות ארבעה מקרים בהם נשים כאלה התחתנו ונאלצו להמיר את דתן לאסלאם, וגם הילדים שלהן גדלים כמוסלמים. אם הן אינן ממירות את דתן, מתעללים בהן. כך המוסלמים משתלטים על המדינה הבודהיסטית שלנו".

הם מהווים רק 4 אחוז מהאוכלוסייה, איך זה מהווה איום?

"בראקין, אפשר לראות בכמה מקומות שהאזור כבר נכבש על ידי מוסלמים. הם פלשו לשם מבנגלדש ויש בכמה עיירות 85%-90% אוכלוסיה מוסלמית כשהבודהיסטים הם מיעוט קטן. הם יפלשו למקומות נוספים וישתלטו בסוף על כל המדינה. (למעשה, העיירות בעלות הרוב המוסלמי הן אלה שבהן הממשלה הבורמזית עצמה ריכזה את הרוהינגים ומונעת מהם חופש תנועה. ר.ב.)

"אנחנו צריכים להסתכל על הדוגמה של אינדונזיה ואפגניסטן, שהיו פעם בודהיסטיות והיום הן מוסלמיות כי המוסלמים פלשו אליהן, לכן אנחנו מודאגים. צריך לגרש את הרוהינגיה מכאן. למוסלמים שחיים כאן כבר מאות שנים יש זכות להישאר, אבל הם צריכים לכבד את הדגל וההמנון. הם לא שרים את ההמנון הלאומי. אזרחים צריכים לשיר את ההמנון הלאומי וכשהם אינם מכבדים את החוק, זה מה שיוצר את האלימות".

אז אלימות כלפי מוסלמים היא מוצדקת לדעתך?

"אני לא מעודד שום סוג של אלימות. אנחנו, לובשי הגלימות, מגנים אלימות. התקשורת מגזימה ומנפחת מקרים".

המוסלמים שנהרגו ונשרפו על ידי בודהיסטים הם המצאה של התקשורת?

"כן. במדינת ראקין המוסלמים שורפים את הבתים של עצמם ואז התקשורת הבינלאומית מדווחת שהבורמזים שרפו אותם. כך הם מקבלים תמיכה ותרומות, במיוחד מה-OIC (הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי). הם רוצים להשחיר את פני הבודהיזם". (הרוהינגים מתקשים מאוד לקבל סיוע כלשהו ובעולם המוסלמי נמתח ביקורת קשה על מדינות המפרץ העשירות שאינן מתערבות במה שנעשה להם. ר.ב.).

ארגוני הנשים העיקריים בבורמה מתנגדים לחוקים שפעלתם להעביר וטוענים שאתם לא מגנים על נשים בודהיסטיות אלא פוגעים בבחירה החופשית של נשים להינשא.

"הן לא מבינות את החוק. הן צריכות להבין אותו טוב יותר".

יש דוגמאות היסטוריות לסימון של מיעוט אתני כמשתלט ומזיק, כולל בהיסטוריה של העם שלי, שהובילו להשמדת עם. אתה לא חושש שמה שאתה מטיף לו יוביל לשפיכות דמים עוד יותר חמורה, גם אם אתה טוען שאתה מתנגד לאלימות?

"אני חושב שהמצב שלנו כאן שונה לגמרי. מה שאנחנו אומרים מוצדק כי יש פער תרבותי גדול בין מוסלמים לבודהיסטים. אנחנו אנשי שלום והדת שלנו מלמדת שלום, אהבה וחמלה. זה הצד השני שהוא אלים ותוקפני".

רחל בית אריה היא פובליציסטית ועיתונאית מתמחה בסין, לשעבר כתבת כלכליסט וקול ישראל בבייג'ינג. ביקרה בבורמה בחודש שעבר לקראת הבחירות.

> צלמי עיתונות בירושלים ובשטחים: המשטרה והצבא נלחמים בנו

פליטים רוהינגים, בנגלדש (מחלקת המדינה האמריקאית)

פליטים רוהינגים, בנגלדש (מחלקת המדינה האמריקאית)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf