newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המפלגות הערביות לא מצליחות לצאת מהבור שחפרו לעצמן

הזמן הולך ואוזל, הציבור הערבי מאבד סבלנות ומשלח במפלגות הערביות חיצי ביקורת קשים מאי פעם, אך אלה ממשיכות להתבוסס במשחקי אגו וכוח כל הדרך אל התהום

מאת:

בעוד במפלגות היהודיות ישנה תנועה בלתי פוסקת ואנשים ורשימות מתפרקים ומתחברים ללא הכרה, חברי הכנסת הערבים ממשיכים להתבשל בתוך המיץ של עצמם ולא מצליחים לעצור את גל הביקורת הנשכני ביותר שראיתי נגדם במהלך תשע שנות חיי ברשתות החברתית. "הם הגיעו לנקודת האל חזור", אמר לי חבר פוליטי, שמעורב בתהליך הפיוס הלאומי.

טיבי מנסה הכל, אבל הכל, כדי להזיז את העניינים ולשרוד פוליטית. הוא הבין שחד"ש מתקרבת לתנועה האסלאמית בצעדים מטאוריטים ושיש להם תוכניות לזיווג אם לא תוקם המשותפת. בל״ד תתאבד פוליטית ותקריב את עצמה למען המולדת ולא תלך עם תע״ל. זה גרם לגדול הפוליטיקאים שלנו והאיש המנוסה בחברה הערבית לצאת בקריאה לשבץ מועמדים עצמאיים במקומות 11-15 ברשימה המשותפת, העיקר שזו תקום. זה היה שקוף מדי ומאוחר מדי, ולא צלח.

הגיעו לנקודת האל חזור. חברי כנסת מהרשימה המשותפת בפגישה בבית הנשיא (יונתן זינדל / פלאש90)

העץ של בל"ד

בל״ד עלתה על עץ הדרישה לקבל את המנדט השלישי במקום ריאלי כדי להבטיח מקום למאזן גנאים, ואלפי הקולות הצפויים מהעיר שלו סכנין. בהתנהלותה הבדלנית והמרדנית בל"ד נחלשה ונמאסה על הציבור, לא נתנה לעובדות לבלבל אותה ולא שינתה את ההנהגה שלה גם אחרי הכישלון באפריל.

במקביל, החלו לעלות בתוך המפלגה קולות הקוראים להחרים את הבחירות, ״כדי להתארגן מחדש ולחזק את הבית״. מה שמצחיק הוא שדווקא שני חברי כנסת לשעבר שלה, חנין זועבי ובאסל גטאס, הם אלה שעכשיו לא אוהבים את הזירה הפרלמנטרית הציונית וטוענים שמיצינו את המהלך הזה, דווקא כאשר יו"ר הרשימה אמטאנס שחאדה והיבה יזבק נכנסו לכנסת. אין ספק שמשבר ההנהגה המתמשך בבל״ד, חילוקי הדעות ומרד הצעירים יגבה מחיר כבד בבחירות הבאות, לא משנה מה תחליט המפלגה לעשות עם עצמה.

מי שעוקב אחרי הפוסטים של ג'מאל זחאלקה, הקול החכם והשפוי של בל"ד, מבחין בעומק המשבר שעובר על כל תומך באידיאולוגיה של המפלגה החשובה והמיוחדת הזו. ״הקהל צעק לעברנו דברים קשים בערערה, הם מתוסכלים ובצדק״ כתב זחאלקה, אחרי שהוא ושחאדה הותקפו בעקבות הביקור בבית שנהרס אתמול בוואדי עארה, וציבור המגיבים לא השאיר אבן על אבן בביקורת חריפה ועוקצנית שדורשת מהם להתעלות על האגו ולוותר.

הקול השפוי. ג'מאל זחאלקה (אקטיבסטילס)

אדוקים יותר מסטלין

חד״ש נקלעה לפינה עם העמדה המתנשאת והעקשנית של "אנחנו הכי חזקים כי אנחנו הכי ותיקים ואנחנו מנהיגי הפוליטיקה הערבית". גם שם רועמת שתיקת הכבשים של חברי הכנסת שיודעים בוודאות שהיה ניתן להתפשר על המקום 12 לטובת בל״ד ולגמור את הסיפור. אבל הם המשיכו בקו הלוחמני שהכתיב מנסור דהאמשה המזכ״ל, עד שסטלין בעצמו נראה פושר לידו. איימן עודה לא כל כך מדבר למרות שמבחינתו היום אפשר לפתור את המשבר המטופש הזה ולזוז קדימה, ולצערי לא נקט עמדה ברורה, בטח לא בזמן הנכון.

מגודש ההרצאות וההטפות מצד בל"ד וחד"ש על ״מנגנוני קבלת ההחלטות של המפלגה, זה לא אישי, יש לנו מפלגה מכובדת, מזכירות, ועדות וקבינט, תקנון וההנחיות" אפשר היה לחשוב ששתי המפלגות האלו מנהלות את העולם.

הרשימה האסלאמית מבסוטה מעצמה ומהמהפך שלה, ומוכנה לקבל בשמחה כל גזרה של ועדת ההסכמה בגיבוי מחד״ש. במהלך שהפתיע את כולם, אחמד טיבי הודיע אתמול שמצב הריסת הבתים מחייב לאחד כוחות כדי לעצור את גל ההריסות, והוא מקבל כל סידור שהוצע על ידי הוועדה המסדרת. בכך טיבי נקט בעמדה מוערכת של מנהיג שיודע לוותר ולשרוד פוליטית, דבר שמהווה חידוש מרענן בחודשיים האחרונות.

במקביל מזכירות בל״ד התכנסה שוב, בכינוס ״שנקבע מראש״, היה להם חשוב להדגיש. יעני שלא תחשבו שאנחנו בלחץ, אצלנו עסקים כרגיל, נשארנו לבד אבל לא אכפת לנו, עקרונות ואידיאולוגיה לפני הכל.

הציבור שעוד נשאר ביציע הרעוע של המשותפת חיכה לעשן לבן מישיבה שנמשכה לתוך הלילה. הם קיבלו בעיקר עשן סיגריות, עד להודעה שבל"ד מקבלת את עיקרון הרוטציה, כלומר מכשירים את הקרקע להרכבת המשותפת. אפשר לשער שבסופו של דבר יקבלו שני מנדטים וחצי, ראשות ועדה ואולי תמריץ נוסף.

זה לא כישלון ולא ניצחון, אבל זה סוג של פתרון. ואחרי כל זה, הדבר המתסכל ביותר זה דווקא הציבור שכועס כל כך על ההנהגה הנוכחית ולא מוצא דרך להעניש אותה מלבד לפרוק את הכעס ברשתות.

היום, לאחר כל הוויכוחים, המשברים ורדידות הדיון הציבורי סביב האחדות, החלום הרטוב של כל הפוליטיקאים הערבים הוא להישאר עם עשרה מנדטים. ההתייחסות כלפי הציבור הערבי הוא כאל שק של תפוחי אדמה, שאפשר לזרוק אותו מכאן לכאן. זה בדיוק היחס של מוסדות המדינה כלפי האזרחים הערבים. נשאלת השאלה מאיפה הביטחון העצמי הזה של כל חברי הכנסת והמפלגות הערביות, שאם תהיה רשימה משותפת אנחנו ננהר לקלפיות? הפעילים בשטח דורשים תכנית אסטרטגית, ועדות, עבודה מקצועית ורצינית. מה שיש לפוליטיקאים להציע לנו בתמורה הוא רשימה של אנשים טובים אחד אחד, אך לפי המשחק המקדים והטעימות הכושלות שקיבלנו בחודשיים האחרונים, ברור שאין לנו נבחרת מנצחת על המגרש הפוליטי של המדינה הזו.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf