newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

משוררת לכלא: דארין טאטור נשפטה לחמישה חודשי מאסר

בית משפט שולח לכלא משוררת. דארין טאטור תרצה בפועל כחודשיים בכלא, לאחר שינוכה מעונשה הזמן בו כבר שהתה במעצר מלא. טאטור: "נעצרתי ונשפטתי בגלל השפה הערבית. קוראת לכל הציבור הערבי להמשיך לכתוב ולהתבטא בשפה שלנו"

מאת:

בית המשפט גזר על המשוררת דארין טאטור 5 חודשי מאסר מהם ינוכו 97 יום שכבר רצתה במעצר מלא. טאטור תכנס לכלא ב-8 באוגוסט שם תוחזק במשך פחות מחודשיים.

לאחר הקראת גזר הדין אמרה טאטור: "זה בית המשפט של הכיבוש, זה מתחיל ומסתיים בכך. זו מדינה גזענית, וחוק המדינה היהודית רק מוכיח את האפרטהייד שקיים כאן. זה לא ירתיע אותי. אני לא האסירה הראשונה ולא האחרונה, ואני אמשיך". טאטור הוסיפה כי "אני נעצרתי ונשפטתי בגלל השפה הערבית, ולכן אני קוראת לכל הציבור הערבי להמשיך לכתוב ולהתבטא בערבית, שזו השפה שלנו". טאטור הדגישה: "אין אף חוק שימנע ממני לדבר ולכתוב בערבית".

עו"ד גבי לסקי שייצגה את טאטור אמרה: "הפרקליטות ביקשו ענישה בין 15 ל-26 חודשים ובית המשפט הסתפק בחמישה חודשים בניכוי הזמן שישבה במעצר כך שנותרו לה חודשיים בכלא. אנחנו מאמינות שאין עבירה בשירה ולכן נערער על גזר ופסק הדין כשהיא בכלא".

בתחילת מאי הורשעה טאטור, תושבת הכפר ריינה שליד נצרת, בהסתה לטרור ואלימות בגין שיר שכתבה, ״התקומם עמי, התקומם״, ושני פרסומים נוספים ברשתות החברתיות. גזר דינה היה אמור להינתן לפני כחודש, אך נדחה כדי לאפשר פגישה עם שירות המבחן. התביעה ביקשה מאסר בפועל של 15 עד 26 חודשים.

טאטור נעצרה באוקטובר 2015, שהתה שלושה חודשים במעצר ומאז במעצר בית תחת תנאים מגבילים ביותר. בשנים שעברו התנהלה נגדה מערכה משפטית סהרורית שבמסגרתה הספיקו להצעיד לבית המשפט שורה של מומחים לשירה ולשפה הערבית, כדי לנתח את מילותיה של משוררת צעירה שהייתה אלמונית כמעט לחלוטין עד למעצרה.


השיר בגללו נשלחת טאטור לכלא: התקומם, עמי, התקומם נגדם

כתבה: דארין טאטור

הִתְקוֹמֵם, עַמִּי, הִתְקוֹמֵם נֶגְדָּם
בִּירוּשָׁלַיִם חָבַשְׁתִּי אֶת פְּצָעַי
וְתִנִּיתִי אֶת צָרוֹתַי לֵאלֹהִים
וְשַׂמְתִּי אֶת נַפְשִׁי בְּכַפִּי.
לְמַעַן פָלַסְטִין עֲרָבִית
לֹא דַּי לִי בְּפִתְרוֹן שֶׁל שָׁלוֹם
לֹא אוֹרִיד לְעוֹלָם אֶת דְּגָלַי
עַד אֲשֶׁר אוֹרִידֵם מֵעַל מוֹלַדְתִּי.
הַכְנִיעֵם לַזְּמַן שֶׁיָּבוֹא,
הִתְקוֹמֵם, עַמִּי, הִתְקוֹמֵם נֶגְדָּם
הִתְקוֹמֵם כְּנֶגֶד שֹׁד הַמִּתְנַחֵל
וְלֵךְ בְּעִקְבוֹת שַׁיֶּרֶת הַחֲלָלִים.
קְרַע אֶת הַמִּסְמָכִים הַמְּבִישִׁים
הַמַּנְצִיחִים אֶת הַדִּכּוּי
הַמּוֹנְעִים מֵאִתָּנוּ לְהָשִׁיב אֶת זְכֻיּוֹתֵינוּ.
שָׂרְפוּ אֶת הַיְּלָדִים הַחַפִּים מִפֶּשַׁע
וּבְהָדִיל צָלְפוּ בְּפֻמְבֵּי
הָרְגוּ אוֹתָהּ לְאוֹר הַיּוֹם.
הִתְקוֹמֵם, עַמִּי, הִתְקוֹמֵם נֶגְדָּם
הִתְקוֹמֵם כְּנֶגֶד תּוֹקְפָנוּת הַמִּסְתַּעֲרֵב
אַל תַּטֶּה אֹזֶן לִמְשָׁרְתֵי הַשִּׁלְטוֹן
שֶׁקָּשְׁרוּ אוֹתָנוּ בְּאַשְׁלָיַת הַשָּׁלוֹם
אַל תַּחְשֹׁשׁ מִלְּשׁוֹנוֹת הַמֶּרְכָּבָה
כִּי הָאֱמֶת שֶׁבְּלִבְּךָ חֲזָקָה יוֹתֵר
כָּל עוֹד אַתָּה מִתְקוֹמֵם בְּמוֹלֶדֶת
שֶׁחָיְתָה פְּלִישׁוֹת וְלֹא הִתְעַיְּפָה
עָלִי קוֹרֵא מִקִּבְרוֹ
הִתְקוֹמֵם, עַמִּי, הִתְקוֹמֵם נֶגְדָּם
וּכְתֹב אוֹתִי בִּפְּרוֹזָה אֶל מוּל הַיָּרִיב
הָפַכְתָּ לִתְשׁוּבָה לִשְׂרִידַי
הִתְקוֹמֵם, עַמִּי, הִתְקוֹמֵם נֶגְדָּם.

השיר של דארין טאטור נכתב במקור בערבית. תרגום מילולי: תמר גולדשמיד, אילנה המרמן ואיריס בר.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf