newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

נתניהו רצה להצטלם עם עולים מאוקראינה, הם לא ידעו מיהו

כחלק מהניסיון לנגוס בקול הרוסי, נתניהו רצה להפתיע עולים שהגיעו בטיסה מקייב. אבל לקראת הטיסה התברר שאין להם מושג מיהו נתניהו. נציגים דאגו להסביר להם ולהראות להם את תמונתו. נתניהו על כנף הסבנה, מודל 2019

מאת:

כל מה שרצו 122 תושבי העיירה הקטנה קונסטנטינובסקה כשטיפסו במדרגות המטוס בקייב היה להגיע הביתה בשלום. במקרה הזה, אין מדובר אפילו בקלישאה. העיירה שוכנת באיזור המלחמה במזרח אוקראינה, והיא קורבן לסבבים אין סופיים של לחימה. "משהו נוסח הסבבים בעזה", אומר סרגיי גרנקין, הכתב הצבאי של ערוץ 9 בשפה הרוסית שהתלווה למבצע.

הטיסה לישראל, בסיועה של "הקרן לידידות", נועדה להביא אותם לחוף מבטחים. לרובם המכריע הייתה זו הטיסה הראשונה בחייהם. עבורם ועבור 2000 שכניהם בעיירה, האישיות הבכירה ביותר שראו בחייהם היה הפקיד במועצה המקומית.

כל זה השתנה באחת ביום שני האחרון במסעם לישראל. מייד כשנגעו גלגלי המטוס באדמת ארץ ישראל, נפתחה הדלת ובפתח ניצב ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. אחריו שר הקליטה, יואב גלנט, ואחריהם כמובן הצלם, שבא לתעד את המעמד שנועד לשרת את קמפיין הבחירות ולפלוש פיסית למרחב המחייה "הרוסי" של אביגדור ליברמן.

הטיסה מקייב עוכבה בארבע שעות כדי להתאים ללוח הזמנים של נתניהו. נתניהו בנכס לרגל 25 שנה לעלייה מברה"מ לשעבר (צילום: גיל יערי / פלאש 90)

הטיסה מקייב עוכבה בארבע שעות כדי להתאים ללוח הזמנים של נתניהו. נתניהו בנכס לרגל 25 שנה לעלייה מברה"מ לשעבר (צילום: גיל יערי / פלאש 90)

אלא שכאן אירע "טוויסט" קטן בעלילה. רובם המכריע של הנוסעים מעולם לא שמעו את שמו של ראש הממשלה, כך מעיד גרנקין. לא כ"בנימין נתניהו", לא כ"ביבי". כלום. עבורם זאת הייתה בהחלט "חתונה בהפתעה" בגרסה פוליטית והרבה יותר צינית. על מנת לאפשר את הפוטו-אופ הזה, הטיסה שלהם נדחתה בארבע שעות, כנראה כדי להתאים אותה ללוח הזמנים של נתניהו. משהתברר שלעולים בני המזל אין מושג מי הוא ראש ממשלת ישראל ואיך הוא נראה, דאגו להכין אותם עוד בהמתנה לטיסה לכבוד שייפול בחלקם. שיננו את שמו והראו את תמונתו. בשיחה עם "שיחה מקומית" נותן גרנקין, שהיה אורח "הקרן לידידות" בטיסה ושותף סוד לבואו של נתניהו, הסבר לעובדה כי שמו של נתניהו פסח על העיירה הקטנה במזרח אוקראינה. "האנשים האלה טרודים במלחמת הישרדות", הוא אומר; "הסוגיות אם יש חשמל או אין חשמל, אם יש מים או אין מים ואם בכלל יש קליטה באיזור – מעסיקות אותם הרבה יותר מהקורה בפוליטיקה הישראלית".

כך הגיעו לישראל, וכך עלה ביבי לטיסה שמח וטוב לב, כאילו הוא מקבל את פניהם של העולים הראשונים לפני 30 שנה. גלנט אפילו למד לומר "ברוכים הבאים". אלא מה, הוא למד לומר זאת באוקראינית, שפה זרה לתושבי האיזור שבו מדברים בכלל רוסית. "זה הרגיז אותי", מודה גרנקין, "לא אהבתי את היחס המזלזל הזה של אנשים שהגיעו למעמד מסוג זה לא מוכנים; זה כאילו לקבל את פניהם של פליטים פלסטינים בברכת 'ברוכים הבאים' במקום 'אהלן וסהלן'".

נתניהו עצמו החליף עמם כמה מילים נבוכות בעזרת מתורגמן. לנוחותו, איתרו עבורו נוסעת אחת דוברת אנגלית. "מאיפה את מגיעה"? שאל, והיא, מבולבלת מהשינוי הענק בחייה, השיבה "טוב", כאילו דרש בשלומה.

הפארסה לא ארכה הרבה זמן. נתניהו קיצר את התוכנית, חילק תעודות עולה לחמישה עולים בלבד ועזב את המקום. העולים התפזרו לדירות שהוכנו עבורם מראש. בעוד כחודש וחצי יגיעו לקלפיות להצביע. החוק מאפשר להם זאת מן הרגע בו דורכת כף רגלם על אדמת ארץ הקודש. נתניהו מן הסתם מקווה שיצביעו בשבילו.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf