newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"הסעודים רצחו את ח'שוקג'י כאילו הם דאע"ש, אבל הם מדינה"

דיוויד הרסט, העורך הראשי של "מידל איסט איי", בטוח שהפרשן שלו עונה, נרצח וגופתו בותרה. "כדי להיות מלך בסעודיה, אתה צריך קודם הסכמה מהבית הלבן", הוא אומר ל"שיחה מקומית". ח'שוקג'י בחר להעביר ביקורת על בן סלמן מוושינגטון. זה עלה לו בחייו

מאת:

ביום שלישי, 2 באוקטובר, נכנס העיתונאי ג'מאל ח'שוקג'י לקונסוליה הסעודית באיסטנבול כדי לקבל מסמכים שיאפשרו לו להתחתן עם ארוסתו. מאז הוא לא נראה, והיעלמותו והדיווחים החד-משמעתיים שהוא נרצח בתוך מתחם הקונסוליה עוררו את אחד המשברים הקשים שנתקלה בהם סעודיה בשנים האחרונות בזירה הבינלאומית. משבר שמאיים לפגוע בראש ובראשונה בתדמיתו של מוחמד בן סלמן, יורש העצר הסעודי, חביב המערב, האיש שהבטיח לעשות מהפכה בסעודיה, וייתכן עכשיו שהמהפכה הזו תתהפך על ראשו.

העיתונאי הסעודי העיתונאי ג'מאל ח'שוקג'י (Alfagih, ויקיפדיה בערבית)

העיתונאי הסעודי העיתונאי ג'מאל ח'שוקג'י (Alfagih, ויקיפדיה בערבית)

דיוויד הרסט, העורך הראשי של האתר הבריטי "מידל איסט איי" העוסק בענייני המזרח התיכון (גילוי נאות: אני כותב מדי פעם באתר), הכיר את ח'שוקג'י היטב. הם נפגשו בפעם הראשונה לפני כארבע שנים בוועידה בתורכיה, ובשנים האחרונות הוא כתב באופן קבוע לאתר, אם כי בעילום שם. האתר שהרסט עורך נחשב ביקורתי כלפי סעודיה, וח'שוקג'י העדיף "לא לחצות את הקו האדום", מספר הרסט בשיחת טלפון ל"שיחה מקומית" אתמול. בפעם האחרונה הם נפגשו ביום שבת, שלושה ימים לפני שח'שוקג'י יצא לנסיעה ממנה לא חזר. הרסט משוכנע, בוודאות מוחלטת, שהוא הוכה, עונה, נרצח וגופתו בותרה בתוך הקונסוליה.

כשהרסט פגש אותו בפעם הראשונה, ח'שוקג'י היה איש חופשי, עיתונאי מוכר שגם עסק מדי פעם בייעוץ תקשורתי. העניינים שלו התחילו להסתבך לאחר דברים שאמר ב-Washington Institute, מכון מחקר אמריקאי, ימים ספורים לאחר שדונלד טראמפ נבחר לנשיא. ח'שוקג'י הזהיר מפני הזדהות סעודית עם ממשל טראמפ. טראמפ מזוהה עם פוטין שתומך מצידו באיראן, אמר ח'שוקג'י, ויש לו רגשות אנטי-מוסלמים מובהקים.

ח'שוקג'י, אומר הרסט, לא ידע עם מי הוא מסתבך. הוא לא היה יכול היה לדעת שבאותם ימים ממש מתכנן מוחמד בן סלמן, בנו הצעיר של המלך הנוכחי, שהיה אז אלמוני למדי, מהפכת חצר נגד מוחמד בן נאיף, מי שכיהן אז כיורש העצר, מהפכה שהושלמה כמה חודשים מאוחר יותר בניצחון מוחץ של בן סלמן. בן סלמן כבר אז התחיל לרקום קשרים עם הממשל של טראמפ. "כדי להיות מלך בסעודיה", מסביר הרסט, "אתה צריך קודם הסכמה מהבית הלבן. במקום השני באה התמיכה מבית המלוכה ורק הרחק מאחור התמיכה ברחוב".

מיד אחרי דבריו בוושינגטון, מספר הרסט, קיבל ח'שוקג'י טלפון מאיים מאחד מאנשי של בן סלמן. הוא התבקש להפסיק לכתוב בעיתונות, להפסיק להתראיין, להיעלם מהשטח. במשך כמה חודשים הוא ציית, אבל בסופו של דבר נשבר. הוא עזב את סעודיה והתמקם בוושינגטון. "הוא אמר לי שהוא הרגיש מושפל, אבל הוא פחד מהכלא הסעודי ולכן עזב. הוא אמר שהוא הרגיש חייב לדבר בשם האנשים שיושבים בכלא".

ראיון וידאו קצר עם הרסט על היכרותו עם ח'שוקג'י (אנגלית):

ח'שוקג'י תואר לעתים קרובות בתקשורת המערבית כ"מתנגד משטר". הרסט טוען שההגדרה הזו מטעה. "בתקשורת המערבית הציגו אותו כ'אחד משלנו' – חילוני, מערבי, מודרני. זו אי הבנה", אומר הרסט. "הוא לא היה חילוני במיוחד ולא מודרני במיוחד, הוא היה נאמן למדינה הסעודית, תמך אפילו במלחמה בתימן וגם בעונש מוות. הוא אפילו לא דרש בחירות. אבל הוא כן דרש חופש ביטוי. הוא רצה תנועה איטית לכיוון מלוכה חוקתית."

ח'שוקג'י תמך ברפורמות שהוביל בן סלמן כמו מתן רשות לנשים בסעודיה לנהוג, רפורמה שהציגה את יורש העצר הצעיר כרפורמטור גדול בעיני המערב. אבל, לדברי הרסט, הוא הפריד בין הרטוריקה ובין המעשים בפועל. הוא טען שאי אפשר לעשות רפורמה כזו בלי רפורמה פוליטית. ח'שוקג'י גם הציג באור ביקורתי מאוד את המאבק המתוקשר של בן סלמן נגד השחיתות. הוא הדגיש את העובדה שהמאבק נגד השחיתות הוא בררני. פלגים מסוימים במשפחת המלוכה נשלחו לכלא ורכושם הוחרם, ופלגים אחרים, כמו הפלג של בנדר בן סולטן, מי שהיה שגריר סעודיה בוושינגטון במשך שנים ארוכות ושמו נקשר בפרשיות שחיתות עצומות, זכו לקידום.

הבעיה המרכזית של בן סלמן עם ח'שוקג'י, טוען הרסט, היתה שהוא היה "בחור נורמלי, אחד שאי אפשר לקנות אותו". ודווקא האיש הזה הסתובב לסעודים בין הרגליים בוושינגטון, כתב טור בשמו ב"וושינגטון פוסט", תכנן להקים מכון מחקר שיוקדש לחופש העיתונות. לדעתו של הרסט, העובדה שהוא בחר לשבת בוושינגטון ולא לדוגמה בלונדון או בדוחא, עלתה לח'שוקג'י בחייו. "בן סלמן יודע שהוא לא יכול להיות מלך בלי טרמאפ", אומר הרסט, ולכן העובדה שח'שוקג'י השמיע את הביקורת שלו נגדו דווקא בבירה האמריקאית כנראה שיגעה אותו.

דיוויד הרסט, העורך הראשי של מידל איסט איי

דיוויד הרסט, העורך הראשי של מידל איסט איי

בכל מקרה, ביום שלישי בצהריים, ה-2 באוקטובר, נכנס ח'שוקג'י לבניין הקונסוליה הסעודית באיסטנבול. "הוא לא סיפר לי שהוא נוסע לתורכיה", אומר הרסט, שכאמור נפגש אתו שלושה ימים קודם לכן בכנס בלונדון, "אבל אני משער לעצמי שהוא אמר לעצמו שהוא נאמן לסעודיה ולכן אין סיבה שיפגעו בו".

הרסט מספר שח'שוקג'י הוזמן לעלות ללשכתו של הקונסול עצמו. דקות ספורות מאוחר יותר, כשהקונסול נוכח בחדר, נכנסו אליו שני אנשים, תפסו את ח'שוקג'י וגררו אותו לחדר הסמוך. שם הם היכו אותו, עינו אותו ובסופו של דבר רצחו אותו. גופתו הועברה לאחר מכן לחדר שלישי סמוך, שם היא בותרה לחתיכות. לדברי הרסט, הרוצחים של ח'שוקג'י תיעדו את מעשיהם. "זה מעשה ברברי, זה מעשה של דאע"ש, רק שהפעם מדינה עושה אותו, לא ארגון טרור, והיא עושה את זה במתקנים של המדינה. פוטין הורה לרצוח מרגלים שבגדו ברוסיה, לכאורה. אבל ח'שוקג'י לא היה בוגד. הוא רק ביקר את השלטון".

להרסט אין שום ספק שזה מה שקרה. לדבריו, קיים תיעוד וידאו ואודיו למעשים. תורכיה, אומר הרסט, העבירה את התיעוד הזה לידי ארגוני ביון במערב. היום פורסם ששעון אֶפֶּל שענד ח'שוקג'י תיעד את רגעי האימה האלה, והם נקלטו בטלפון הנייד שלו שאותו השאיר אצלו ארוסתו שחיכתה לו מחוץ לקונסוליה.

"אני לא יודע מי הורה על הרצח", אומר הרסט, "אבל מי שעשה את זה הוא מטורף". העקבות מובילים לבן סלמן. בתקשורת התורכית פורסם שבאותו בוקר נחת מטוס פרטי באיסטנבול ועליו אנשים שעובדים במנגנוני השלטון בסעודיה, כולל שניים משומרי ראשו האישיים של בן סלמן. החבורה נסעה משדה התעופה לקונסוליה, הגיעה לשם קצת לפני שח'שוקג'י נכנס אליה, ועזבה חזרה לשדה התעופה זמן קצר לאחר הרצח המשוער.

בן סלמן, אומר הרסט, יעשה עכשיו מאמצים אדירים כדי להוכיח שאין לו קשר לרצח. גם אם יודה שח'שוקג'י אכן נרצח, בן סלמן ינסה לטעון שמעלילים עליו עלילה. אבל כבר עכשיו ברור שהרצח הזה הוא מכה קשה מאוד, אם לא מכת מוות, למאמץ האדיר שבן סלמן השקיע כדי לשכנע את המערב שהוא האיש של הקדמה, שהוא "האיש המתון" במזרח התיכון, זה שמוכן לשלום עם ישראל ושם את העניין הפלסטיני בצד. הוא האיש שיילחם ללא פשרות נגד "הקיצוניות האיראנית" ולכן המערב צריך לשים את כל הז'יטונים שלו עליו.

כשבן סלמן ביקר בלונדון לאחרונה, מספר הרסט, לאורך כל הכבישים משדה התעופה הית'רו עד למרכז העיר נתלו שלטי ענק עם תמונתו. "בן סלמן, יחד עם הפטרונים שלו מאיחוד האמירויות, השקיעו מאות מיליונים במאמצי התדמית האלה", אומר הרסט. עכשיו המאמץ הזה עלול ללכת לאיבוד. לינדזי גראהם, סנטור רפובליקאי רב-השפעה, אמר שאם יוכח קשר בין בן סלמן לרצח, הוא לא ראוי לנהל מדינה, בוודאי לא מדינה שלארצות הברית יש קשר עמוק אתה. חברות ענק שהיו אמורות להשתתף בוועידת השקעות בריאד ביטלו את השתתפותן ברגע האחרון. "בן סלמן נמצא במצב נורא, הוא נראה אבוד", אומר הרסט.

הנשיא טראמפ והטוען לכתר בן סלמן בפגישה בבית הלבן במרץ 2018 (צילום: הבית הלבן)

הנשיא טראמפ והטוען לכתר בן סלמן בפגישה בבית הלבן במרץ 2018 (צילום: הבית הלבן)

מי שנמצא במצב לא פשוט, טוען הרסט, הוא גם הנשיא טראמפ עצמו, ובמיוחד חתנו ג'רארד קושנר, האיש שעמד מאחורי הקשר ההדוק עם בן סלמן. כאן נכנס גם הסיפור הישראלי-פלסטיני. בתקשורת המערבית והערבית פורסם שקושנר ובן סלמן יחד בישלו את "עסקת המאה" המפורסמת, שכוללת – עד כמה שידוע – בירה פלסטינית באבו דיס, מדינה פלסטינית בגבולות זמניים בשטחי איי ובי, בקעת הירדן בידי ישראל ו-ויתור על זכות השיבה. בקיצור, כניעה פלסטינית מושלמת. הסעודים גם הפעילו לחץ לא מתון על אבו מאזן לקבל אותה. אבל בחודשים האחרונים, לאור ההתנגדות הפלסטינית העזה, במיוחד אחרי העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, סעודיה שינתה כיוון והודיעה, לפחות באופן רשמי, שהיא מתנגדת להעברת השגרירות ולעסקה כולה.

"ג'מאל אמר לי שהסעודים נסוגו מעסקת המאה", אומר הרסט, "הם הבינו שזה יותר מדי לרחוב הערבי וגם לרחוב הסעודי. בן סלמן אמר לעצמו: תשכחו מירושלים, תשכחו מאונר"א, אבל הוא לא הבין את המשמעות. הוא גם לא הבין מה פירוש הוויתור על ירושלים אומר לבית המלוכה בירדן, שעדיין מרגיש רגשי אשמה על ש'איבד' את ירושלים ב-1967. בן סלמן חשב שיוכל לעשות הסדר מעל ראשם של הפלסטינים. הוא לא הבין שאיש לא יכול לדבר בשמם".

קושנר, אומר הרסט, בוודאי לא אהב את שינוי הכיוון הזה. ייתכן שגם טראמפ. זה אולי ההסבר לכך שבמהלך עצרת בחירות לפני שבועיים הצהיר ש"סעודיה לא היתה מחזיקה שבועיים בלי הסיוע שלנו". בימים הראשונים אחרי היעלמותו של ח'שוקג'י, טראמפ ניסה לתאר אותה כסכסוך בין שתי מדינות רחוקות במזרח התיכון, סעודיה ותורכיה. היום הוא כבר הודיע שאם סעודיה מעורבת ברצח, "היא תיענש". לחץ כזה, אומר הרסט, עשוי להביא לתסריט שעד לפני כמה חודשים נראה בלתי אפשרי: ארצות הברית תלחץ על המלך סלמן, שעדיין מחזיק פורמלית בשלטון למרות גילו המבוגר (83) ומחלת האלצהיימר שהוא סובל ממנה, להדיח את בן סלמן מתפקיד יורש העצר ולמנות מישהו אחר, בעייתי פחות.

"זה יהיה אירוני אם בן סלמן החליט לחסל את ח'שוקג'י כדי לחזק את מעמדו, ובסוף ייאלץ לשלם על כך בשלטון", אומר הרסט. "מלוכתו של המלך הילד עשויה להסתיים עוד לפני שהתחילה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf