newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עיריית ת"א תהפוך את יד אליהו ליוקרתית, רק בלי התושבים שלה

העירייה אשרה תוכנית מתאר שתהפוך את רחוב לה גווארדיה על פיו ואת שכונת יד אליהו לצפופה, רועשת, מלאת בטון ונעדרת כל זהות. בדרך היא מוחקת את התושבים הוותיקים של השכונה

מאת:

כותבת אורחת: סטלה אבידן

בשבוע שעבר לאחר דיון ארוך וקשה מאוד החליטה הוועדה המקומית של תל-אביב לדחות את ההתנגדויות אשר הוגשו בשם למעלה מ-350 תושבי שכונת יד אליהו שממוקמת בדרום-מזרח העיר. תוכנית המתאר ללב רחוב לה גווארדיה – האמורה להפוך אותו ל"אבן גבירול של מזרח העיר" – אושרה. עשרות התושבים שנכחו בישיבה הביעו את מורת רוחם מהתוכנית לכל אורך הדיון עד אשר סולקו ממנו על ידי מ"מ יו"ר הועדה – הרב נתן אלנתן, נציג תנועת ש"ס במועצת העיר ובן בריתו הקרוב של ראש העיר רון חולדאי.

הסיום הזמני של האירועים כפי שהוא מתואר לעיל, מסתיר מאחוריו דרמה העלולה להשליך לא רק על חייהם של תושבי השכונה אלא גם על כל תושבי העיר. תוכנית המתאר של הרחוב, אשר הכנתה מומנה על ידי משרד השיכון והבינוי לאחר שהאזור הוכרז כאזור של פינוי-בינוי, כוללת הריסה של כל הבניינים ברחוב והחלפתם בבניינים המגיעים ל-8 ול-15 קומות, יצירה של חזית מסחרית לכל האורך והפקעה בפועל של רוב השטחים הפתוחים השייכים באופן פרטי לדיירים. השינוי המסיבי הזה מתוכנן להגיע ללא שום שינוי תחבורתי ברחוב אשר אמור להתמודד עם ריבוע מספר התושבים בו ועם תוספת כמויות עצומות של מסחר. בנוסף, לא נעשתה שום בדיקה סביבתית מתוך מטרה לבחון את ההשפעות של הציפוף הקיצוני על זיהום האוויר ועל הרעש.

חשוב לציין גם כי התכנית מבוססת על מסמך מדיניות רובע 9 ועל תכנית המתאר החדשה של העיר תל אביב אשר התקבלו ללא שיתוף אמיתי של התושבים, כך שהתכנית נפלה עליהם כרעם ביום בהיר. מי שלא התעורר ב-2009  וניסה להיאבק במסמך המדיניות, עליו ככל נראה לא ידע,  או עקב באופן יומיומי ובמשך שנים אחר ההתפתחות של תוכנית המתאר, לא יכול היה לצפות את מה שהעירייה תכננה.

> בשביל מה צריך תקשורת חופשית, בעצם?

התוכנית כוללת הריסה של כל הבניינים ברחוב והחלפתם בבניינים המגיעים ל-8 ול-15 קומות, יצירה של חזית מסחרית לכל האורך והפקעה בפועל של רוב השטחים הפתוחים השייכים באופן פרטי לדיירים. רחוב לה גווארדיה כיום. (צילום: דד שי, ויקמדיה CC BY-SA 3.0)

התוכנית כוללת הריסה של כל הבניינים ברחוב והחלפתם בבניינים המגיעים ל-8 ול-15 קומות, יצירה של חזית מסחרית לכל האורך והפקעה בפועל של רוב השטחים הפתוחים השייכים באופן פרטי לדיירים. רחוב לה גווארדיה כיום. (צילום: דוד שי, ויקמדיה CC BY-SA 3.0)

מחאת התושבים נסובה בין היתר סביב העובדה כי למרות שהעירייה מכרה לרבים מהם את זכות הבעלות על הדירות – במבצע עירוני שהחל לפני כ-20 שנה, הרי שזכות הבעלות לא נרשמה בפועל בטאבו והעירייה עדיין רשומה כבעלת הקרקע. משמעות הדבר היא שהתושבים לא יכלו להגיש תוכנית משל עצמם ולא יכלו להסדיר את הבעלות על השטחים המשותפים (להצמיד גגות או חצרות באישור שאר הדיירים בבניין) ובכך למנוע את ההפקעה שלהם בפועל.

התושבים הציגו במהלך הדיון את הסתירות הרבות שמצאו בתוכנית, את חשיבות שימור המרקם החברתי של השכונה ואת הסתייגותם מהפתרונות החלקיים מאוד שהוצעו להם. בנוסף הם העלו את התנגדותם לכמויות הבינוי העצומות ולחומות הבטון אשר ייווצרו בעקבות התוכנית, את הבעיות התחבורתיות הקשות הצפויות להיווצר ואת בעיות זיהום האוויר והקרקע מהם העירייה בחרה להתעלם. אלא שפרט למיטל להבי, סגנית ראש העירייה, אשר הייתה בקשר עם תושבים רבים בחודשים האחרונים והעלתה בדיון שאלות ענייניות לא פשוטות  – החל מעניין התחבורה וכלה בסוגיות הקניין, ולחבר המועצה אהרון מדואל אשר גם הוא היה קשוב להתנגדויות ופעל רבות למען התושבים, נראה היה כי המצוקה הקשה שהם הביעו בישיבת המועצה לא עוררה עניין רב בקרב חברי הוועדה. האדישות הייתה בוטה במיוחד בקרב חברי המועצה גל שרעבי, אופירה יוחנן וולק וכרמלה עוזרי הגרים באזור ומתיימרים לייצג אותו.

מעבר לפרטים הטכניים ולגורל האישי של תושבי השכונה (אשר, ככל הנראה יאלצו בחלקם הגדול לעזוב את הסביבה 'היוקרתית' החדשה שתיצור העירייה בשביל אנשים אחרים שיגורו בשכונה שלהם) אישור התוכנית מסמל פעם נוספת את ההתעלמות של מוסדות המדינה מהתושבים המוחלשים של השכונות והמחיקה המוחלטת של הזכויות שלהם.

העליה התלולה במחירים צפויה להפוך את השכונה לנספח ישיר של מרכז העיר. היא תוביל אמנם לעלייה בשווי הרכוש של התושבים אבל עלויות התחזוקה והארנונה התופחות (המקבלות מענה חלקי מאוד מן העירייה) וחוסר ההתאמה בין האוכלוסיות המוחלשות, אשר כבר נסחטות על-ידי יזמים ובעלי עניין אחרים אשר יש מהם המחתימים אותם על חוזים מפוקפקים ומאיימים על "הסרבנים" בתביעות, לבין אופי השכונה שנכפה עליהם יוביל ל"היפר ג'נטרפיקציה". התוצאה תהיה סילוק בפועל של התושבים המוחלשים לטובת יצירה של שכונה פרברית, צפופה, רועשת, מזוהמת ונעדרת זהות – הדומה יותר למתחמי העשירים הדוממים של שרונה מאשר לרחוב אבן גבירול הוותיק אותו לכאורה התוכנית מנסה לחקות.

נקודת האור בסיפור נובעת מהעובדה כי האופי המיוחד של השכונה –  המכילה בתוכה קהילות רבות ומגוונות יותר מאשר בכל מקום אחר בתל-אביב, עזר לייצר מודל של מאבק ייחודי בו לקחו חלק פעיל רבים מתושבי הקהילה הדתית על רבניה המרכזיים, זוגות צעירים שעברו לשכונה ממרכז העיר, עולים חדשים ואזרחים ותיקים, מזרחים ואשכנזים כולם ממעמדות כלכלים שונים. אין ספק כי המאבק המכיל הזה, שהובל ברובו על ידי נשים, הוא סוג המאבק ממנו השלטונות הכי מפחדים. יש לשאוב תקווה כי למרות האכזבה הקשה מתוצאות הישיבה לא נראה כי התושבים מתכוונים לוותר כל-כך מהר – הם מכינים ערעור לוועדה המחוזית מצד אחד ופועלים על מנת לגבש קבוצת פעילים רחבה שתכלול את אלפי התושבים הכלולים בתוכניות הרסניות אחרות באזור מצד שני.

סטלה אבידן היא פעילה חברתית ותושבת שכונת יד אליהו. זכתה בגלובוס הירוק 2005 בגין פעילותה להקמת פארק אריאל שרון. בעלת MBA במנהל עסקים –  ניהול משאבי טבע. יועצת בתחום החברתי-סביבתי ומתמחה בשיתוף ציבור.

> כל מה שאתם צריכים לדעת על מאבק הנכים לחיים בכבוד

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf