הפגנות בת"א, חיפה וירושלים: לא למלחמה ולמצור, כן לשלום
כמאה מפגינים הגיעו הערב (שלישי) לפינת שדרות רוטשילד ואלנבי בתל אביב למחות נגד ההסלמה וההרג בעזה ובנגב המערבי, נגד המצור והכיבוש, ובעד פתרון של שלום ותקווה. הפגנות דומות התקיימו במקביל בכיכר פריז בירושלים ובכיכר אונסק"ו בחיפה.
המפגינים בתל אביב קראו קריאות כמו "הימין שבשלטון לא הביא שום בטחון", "בצפון ובדרום חייבים הסכם שלום" ו"בעזה ושדרות ילדות רוצות לחיות". במהלך ההפגנה חסמו כמה מהפעילים את רחוב אלנבי לדקות ארוכות, ושני נהגים ניסו לדרוס אותם. בסוף פונה הכביש לאחר ששוטרים הגיעו למקום ודחפו את המפגינים למדרכה.
יעלה רענן, תושבת כיסופים שבעוטף עזה ופעילה ב"עומדים ביחד", נאמה בהפגנה ואמרה בין היתר כי "החברים שלי מעוטף עזה מבעירים עכשיו צמיגים ודורשים שקט, אבל הם טועים כשהם חושבים שאפשר להשיג שקט על ידי עוד מבצע צבאי. הדרך היחידה להפסקת האלימות היא דרך הסכם שלום". עוד נאמו במקום חבר מועצת רהט, מאג'ד כמאלאת, שסיפר על חווית הקרבה וההזדהות עם הפצועים והסובלים משני צדי הגדר, ופעיל "שוברים שתיקה", אורי גבעתי, שהקריא עדות של חייל מצוק איתן ובה תיאור של ירי שרירותי במוצהר לעבר בתי מגורים באל-בוריג' (את העדות המלאה ניתן לקרוא כאן).
ההפגנות בשלוש הערים – יוזמה של "עומדים ביחד" וקואליציית ארגוני שמאל – התקיימו שעות בודדות לאחר שהוכרז על הפסקת אש בין ישראל לחמאס, שהושגה אחרי יממה וחצי של חילופי אש כבדים, הרוגים ופצועים בשני הצדדים והרס רב. ההסלמה התחילה בפלישה של כוח קרקעי ישראלי לעזה, שהסתבכה והובילה למותם של קצין ישראלי ושבעה אנשי חמאס.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן