newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המשותפת צריכה לעבוד קשה כדי להחזיר את אמון הציבור

לדבר בקול אחיד, לא לתת לפוליטיקאים להשתלט, לדבר על השאלות שכואבות לציבור הערבי, בראש ובראשונה האלימות, להקים "מועצה מלווה" של אנשי רוח וגם להתנצל. עצות לראשי רשימה המשותפת, אם הם רוצים להחזיר את אמון המצביעים

מאת:

ההצהרה על הקמתה מחדש של הרשימה המשותפת לא מבשרת על סיומו של משבר האמון החריף בין המפלגות הערביות לבין החברה הערבית בישראל, שפירוקה של המשותפת בבחירות שהתקיימו באפריל השנה היה הביטוי הכי חד שלו. האפיזודה הקשה הזו, שאין לה תקדים בזירה הפוליטית הערבית בישראל, עדיין לא הסתיימה, ותוצאות הסקרים למיניהם משקפים עדיין אווירה שלילית ברחוב הערבי.

השאלה הגדולה היא איך מחזירים את האמון הזה בבחירות בספטמבר השנה. יצאנו לשאול קבוצה של מומחים ופוליטיקאים מה הם חושבים. לכולם ברור שיש בעיה רצינית, וכולם מסכימים שהדבר הכי חשוב הוא לדבר בקול אחד ובהיר, ולדבר על הנושאים שמציקים לציבור, בראש ובראשונה האלימות.

מומחים ופוליטיקאים מסכימים: תידרש הרבה עבודה להחזיר את האמון. אחמד טיבי, איימן עודה ומנסור עבאס בהכרזה על הקמתה מחדש של הרשימה המשותפת (צילום: דוברות חד"ש)

מומחים ופוליטיקאים מסכימים: תידרש הרבה עבודה להחזיר את האמון. אחמד טיבי, איימן עודה ומנסור עבאס בהכרזה על הקמתה מחדש של הרשימה המשותפת (צילום: דוברות חד"ש)

המשבר של המשותפת החל למעשה למחרת כינונה ב-2015. הציבור היה ער לכך שהעבודה ברשימה אינה משותפת ושיש בתוכה מלחמת כוכבים. המשבר סביב הרוטציה בעקבות פרשת באסל גטאס רק העמיק את בעיית האמון. אחרי שהרשימה התפרקה למרכיביה לפני הבחירות באפריל, ואחרי השידוך הכפול והלא-הומוגני בין בל"ד ורע"ם ובין חד"ש ותע"ל, משבר האמון הפך קריטי. בעיני משקיפים רבים, אלה היו נישואין בעל כורחם, וסקטורים רבים מתומכי ארבע המפלגות כעס ומאס, וחלקם החליט לא להצביע כמחאה. הפגיעה הייתה גדולה לא רק בקלפיות אלא בתדמית. הנזק הזה מסוכן ולא קל לתקנו.

לא לתת לפוליטיקאים לנהל את הקמפיין

לכן ברור שהחייאתה של הרשימה המשותפת היא התחלה בלבד, והדרך להחזרת אמון הציבור ומזעור הנזקים בתדמיתן של המפלגות הערביות, לחוד וביחד, היא ארוכה וקשה. פרופ' מוסטפא כבהא, דובר ועדת הפיוס הלאומי ובעצמו מומחה לענייני תקשורת, מזהיר שהמשבר הוא אכן עמוק מאוד. כדי להחזיר את אמון הציבור, אומר כבהא, צריך לנהל קמפיין ברור וחד, שכל חלקי המשותפת יתגייסו אליו ויקפידו לדבר בקול אחד. קבהא מציע שהקמפיין ינוהל על ידי אנשי מקצוע ומזהיר מכך שהפוליטיקאים ינסו לנהל אותו בעצמם, כאילו הם מבינים בכל דבר. בנוסף לקמפיין מקצועי, כבהא סבור שהמפלגות חייבות לפנות לאזרחים הערבים ישירות בכנסים ובמפגשים בכפרים ובשכונות ללא דיחוי. כבהא ממליץ על שימוש במדיה החברתית ולא בשלטי חוצות גדולים, שיוצרים אנטגוניזם בגלל הסלידה מ"מלחמת הכוכבים" שאפיינה את הרשימה המשותפת במודל הקודם שלה.

אחת הסיבות לחוסר האמון במשותפת ולירידה בשיעור ההצבעה היא הספקות ההולכים וגוברים בחברה הערבית לגבי התועלת הכרוכה בעבודה פרלמנטרית, ספקות שהתעצמו מול התמשכות האפליה וההדרה בכל תחומי החיים וגם מול חקיקת עשרות חוקים מפלים בבוטות ובראשם חוק הלאום. על הרקע הזה מציע ד"ר ראיף זריק – מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב שהיה בעבר אחד ממקימי בל"ד ופעל מאחורי הקלעים לקרב בין מרכיבי המשותפת ערב הרכבתה מחדש – מציע שהמפלגות כולן יכריזו על האלימות בחברה הערבית כבעיה לאומית שתעמוד בראש סדר העדיפויות שלהן. כהוכחה לרצון טוב, זריק מציע שהמפלגות יפרישו באופן מיידי תקציב הולם כתמיכה ביוזמתה של ועדת המעקב העליונה למגר את נגע הפשיעה והאלימות.

לדעתו של זאהר אליאס, קמפייניר שנטל חלק בקמפיינים בבחירות קודמות, המשותפת חייבת לשכנע את הציבור הערבי שיש לה כוונות כנות לתקן ולעבוד בצוותא ובצורה מסודרת ומתוכננת. אחת הדרכים להשיג מחדש את האמון הזה, אומר אליאס, היא לפנות לשורה של משכילים ומומחים, ערבים ויהודים, ולתת להם מנדט לנסח חזון פוליטי שיתופי ברמה אסטרטגית עם תכנית עבודה מסודרת.

גם ח"כ מנסור עבאס, ראש הרשימה הערבית המאוחדת-התנועה האסלאמית, תומך ברעיון של הקמת קבוצה של אינטלקטואלים בעלי מוניטין שתלווה את המשותפת. הוא חושב שהקבוצה הזו צריכה ללוות את המשותפת ולהוות מעין פורום חושב ומייעץ עד סוף הקדנציה הבאה.

"העם שלנו צריך הבזק של תקווה"

 מנסור ואליאס מאמינים, שקבוצה כזו תוכל לסייע בקרב על דעת הקהל, בחיזוק תדמיתה של המשותפת ובשכנוע בעלי זכות ההצבעה לממש את זכותם. המשותפת, הם אומרים, תהפוך במקרה כזה ל"בייבי" של המשכילים המשפיעים והם יתגייסו ברובם למשימה.

הפובליציסט סוהיל כיוואן משוכנע שיוזמה כזאת או יוזמות אחרות יפיחו רוח גבית ברחוב הערבי, בתנאי שהמשכילים והמומחים ישקפו את כל רבדי החברה הערבית וזרמיה הפוליטיים. הרוח הגבית הזו חיונית מאוד בשלב קריטי זה, לפני תחילת הקמפיין, שצריך להתניעו ללא דיחוי. "העם שלנו צריך הבזק של תקווה", אומר כיוואן.

החיבורים בין בל"ד ורע"ם וחד"ש ותע"ל נתפסו לא טבעיים בבחירות הקודמות. מתאנס שחאדה מבל"ד ומנסור עבאס מרע"ם בדיון בבג"צ (צילום: אורן זיו)

החיבורים בין בל"ד ורע"ם וחד"ש ותע"ל נתפסו לא טבעיים בבחירות הקודמות. מתאנס שחאדה מבל"ד ומנסור עבאס מרע"ם בדיון בבג"צ (צילום: אורן זיו)

ח'ולוד מסאלחה, יו"ר מרכז "אעלאם" לתקשורת, מאמינה כי אחד הדברים החשובים הוא שיחות רקע של הפוליטיקאים ומנהיגי המשותפת עם כמה שיותר מהעיתונאים הערבים. לדבריה, בקרב העיתונאים רווחות דעות מוטעות ביחס לעשייה הפוליטית ויש להם ציפיות גבוהות מדי מהפוליטיקה. בשיחות האלה, אומרת מסאלחה, הפוליטיקאים יוכלו לחדד מסרים ולהסביר את החשיבות של העשייה הפרלמנטרית לשמירה על זכויות האזרחים הערבים, במיוחד לאור החקיקה הגזענית נגדם והדה-לגיטימציה שלהם. מסאלחה אומרת שחשוב גם להדגיש את התפקיד שיכול להיות לרשימה המשותפת בהתמודדות עם "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ.

מנגד מזהיר העיתונאי-פרשן אסעד תלחמי, שהעמדת "עסקת המאה" כמטרה שיש בכוחם של ח"כים ערבים להזיק לה תישמע מגוחכת ותעלה חיוך על פני האנשים. גם הוא חושב שיותר חכם להתרכז בקמפיין בבעיות היום יום של החברה הערבית בישראל.

להתחיל את הקמפיין בהתנצלות

לעומתם מציע פאיז שתיוי, עורך אתר "כל אלערב", שהקמפיין צריך להתחיל בהתנצלות על כל המחזות המכוערים שהציגו המפלגות הערביות בחודשים האחרונים. לדבריו, חובה לערוך סקרי עומק כדי לקבל אבחנה כמה שיותר מדויקת לגבי המאוויים והחששות של הציבור הערבי, אבל גם בלי סקרים כאלה שתיוי מאמין שבראש מעייניה של החברה הערבית עומדות הזכויות האזרחיות ובעיות חיי היומיום כמו הדיור והריסות הבתים, התשתיות, החינוך והאלימות וכולי. זה צריך להתבטא בקמפיין ובמסרים שלו.

לא צריך סקרים כדי להבין שהנושא שהכי מעסיק את הציבור הערבי הוא האלימות. מצביעה בבחירות באפריל 2019 (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)

לא צריך סקרים כדי להבין שהנושא שהכי מעסיק את הציבור הערבי הוא האלימות. מצביעה בבחירות באפריל 2019 (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)

ד"ר תאבת אבו ראס, מנהל שותף ביוזמות קרן אברהם, מציע להעמיד במרכז הקמפיין את האפשרות לכונן 'גוש חוסם שני' (אחרי הגוש החוסם הראשון שהקים רבין עם המפלגות הערביות ב-1992) או 'גוש לוחץ' לטובת שיפור תנאי המחיה של הציבור הערבי. קריאה כזו, סבור אבו ראס, יכולה לדרבן בעלי זכות בחירה מהססים להגיע לקלפי. סקר של "יוזמות קרן אברהם" מלמד ששיעור המהססים והספקנים עדיין גבוה מאוד – כ-34 אחוז.

אבו ראס טוען שחשוב מאוד להדגיש את הסכנות הכרוכות בהקמתה של ממשלת ימין קיצוני חדשה, אולי פשיסטית למחצה, שתקשה עוד יותר על חייהם של האזרחים הערבים. כוונותיו של שר החינוך רפי פרץ לחייב את בתי הספר הערביים להניף את דגל ישראל ואולי בהמשך גם לחייב לשיר את המנון התקווה הן בעיניו סנונית לבאות, המנבאת מה יקרה בממשלה שייטלו בה חלק משה פייגלין ואיתמר בן גביר וחבריו. "יותר מנדטים למשותפת – פחות כוח לימין הפשיסטי המשיחי, וההפך נכון", אומר אבו ראס.

מצד שני, בדומה למשקיפים ופעילים חברתיים ופוליטים רבים, אבו ראס מאמין שהציבור מבין שהססמה "להפיל את הימין" איננה משכנעת כי הציבור הערבי לא תופס, ובצדק, את "כחול לבן" כשמאל או מרכז. יותר מועיל להתמקד בהשתתפות במאמצים למנוע מנתניהו להרכיב ממשלה חמישית, תוך התמקדות בקמפיין הדימוניזציה והדה-לגיטימציה של האזרחים הערבים שמוביל נתניהו מאז הבחירות ב-1996", אומר אבו ראס. מאז "נתניהו טוב ליהודים" ועד "הערבים נוהרים בהמוניהם לקלפיות" וחוק הלאום בשנה שעברה.

מרכיב נוסף שחשוב בעיניו של אבו ראס הוא שיתופי פעולה עם חוגים יהודיים. כל קריצת עין חיובית מצידן של מפלגות האופוזיציה היהודיות לכיוונם של האזרחים הערבים תפיח תקווה ביכולתם של האזרחים הערבים להשפיע ותגביר את שיעור ההשתתפות שלהם בהצבעה.

ח"כ איימן עודה, ראש הרשימה המשותפת ואיש חד"ש, מאמין שמעבר לערך האחדות האלקטוראלית, הרשימה המשותפת שיחקה ועוד יכולה לשחק תפקיד חשוב בעיצוב התודעה העצמית של האזרחים הערבים כקבוצה לאומית או מיעוט לאומי יליד, שעומד מול הניסיונות לפורר אותו לעדות, דתות וחמולות. לרשימה משותפת חזקה, טוען עודה, תהיה השפעה על התודעה הישראלית ותתרום לביסוס מעמדם האזרחי והלאומי של הערבים בישראל בעיני הציבור היהודי. גם העולם יתייחס לאזרחים הערבים בצורה יותר רצינית ומכובדת, כפי שבא לידי ביטוי בשנים האחרונות כאשר חברי המשותפת נתקבלו בחוגים רמי דרג באיחוד האירופי ובאו"ם ובארה"ב.

ודיע עואודה הוא עיתונאי וסופר

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf