הצעדים שמרצ חייבת לנקוט בדרך להתחדשות
חיסול המחנאות הפנימית, פרגמטיזם לצד ערכים, ניעור המנגנונים הרדומים של המפלגה – אלה רק כמה מהאתגרים העומדים לפתחה של מרצ, כדי שתוכל למנף את השינויים העוברים עליה לצמיחה ולא לנסיגה ושקיעה
כותב אורח: מאור הוימן
פרישתם של זהבה גלאון ואילן גילאון מהמירוץ לראשות מרצ פינתה את הבמה למועמדויות חדשות – תמר זנדברג, אבי בוסקילה, אבי דבוש, אימרי קלמן, דוד נוה ודוד קשני. כולם מתמודדים לראשונה, כולם ממצבים את עצמם כחדש/ה והשונה ביותר, מברכים את הפורשים ומודים להם, ומציגים את השינוי שיובילו כצו השעה. הנה שלוש נקודות הכרחיות בתהליך השינוי לטובה שנדרש למפלגה בעת הזו.
ראשית, כל שינוי במרצ ידרוש יותר מיושב ראש יחיד – כריזמטי, ערכי, מנוסה וסוחף ככל שיהיה. כובד האחריות לא ייפול על כתפיו של היו"ר לבדו – הוא יחלוק אותו עם הנבחרת שסביבו. הוא ינהיג איתו את התמורות, הוא יקרא לבוחרות ובוחרים ישנים וחדשים להצטרף ולהשתתף, הוא יעורר את מנגנוני המפלגה הרדומים וינגיש אותם למעגלים מתרחבים, הוא יתניע קמפיין על בסיס הסכמות בין הקבוצות השונות שמרכיבות את מרצ, שחייבות להלום את הקבוצות השונות שמרכיבות את החברה הישראלית. זו הדרך להפוך את מרצ ממועדון סגור, קטן ואופוזיציוני, לתנועה עממית המונית, מגוונת ומכתיבת סדר יום.
> פרישת גלאון לא מספיקה; כדי לשרוד מרצ חייבת להרחיב שורות
פרישתה פינתה את הדרך למועמדים שצריכים להוביל את השינוי. זהבה גלאון (צילום: בן קלמר/פלאש90)
שנית, מרצ מוכרחה להיפטר בהקדם מהמחנאות הפנימית. ראשי המחנות הגדולים מיצו את הפרויקט העיקרי שלהם, וזו ההזדמנות להשתחרר מהמבנה המלאכותי שמשייך כל חברה וחבר במרצ למחנה מוגדר עם ראש אחד וצבע אחד. תנועה חפצת חיים צריכה להיות מורכבת מחברות חופשיות, פעילות ודעתניות. הדרך לשם היא בעיסוק בסוגיות, ולא רק בפרסונות. מרצ צריכה להתמקד במציאת פתרונות לגירוש הפליטים, לשחיתות השלטונית, למצב במזרח התיכון, לגזענות בחברה הישראלית ולשאר הבעיות המעסיקות את הציבור – ולא לכלות את כוחה במלחמות אגו פנימיות שרק מזיקות לתדמיתה.
שלישית, אין סתירה בין דבקות בערכים לבין השפעה. מרצ צריכה להשתחרר מהשיח הדיכוטומי ששם בקצה אחד של הסקאלה את הטהרנות ("מרצ לא תשב בממשלה עם…") ובקצה השני את האופורטוניזם ("מרצ תשב בכל ממשלה"). ניסוח של הערכים ופעילות פרלמנטרית, ציבורית ואזרחית ברוחם של ערכים אלה – שניהם צירים חשובים וראויים שכל יו"ר, חברת כנסת, חבר מועצה וחברת מפלגה צריכות לבחון את פועלן לאורם.
כל אחד מהמועמדים ליו"ר צריך להוביל שיח ועשייה שלוקחים אחריות על עתידה של המפלגה. זו צריכה להיות תקופה של אוטואמנציפציה במרצ, ולא של שקיעה ורגרסיה. זה תלוי בתמונת העתיד שנצייר, כיצד נצייר אותה, מי תהיה שותפה לה ואיך נתקדם לעברה ביחד.
מאור הוימן הוא עיתונאי ואקטיביסט, חבר ועידת מרצ ופעיל ב"אבוקדו", התארגנות תוך-מפלגתית שפועלת למימוש ערכי מרצ באמצעות שיתופי פעולה פוליטיים וחברתיים.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
