התאבד גנרל מעידן החונטה בצ'ילה: הקורבנות בישראל עדיין מחפשים צדק
במלאת 25 שנים לסיום הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה הורשע הגנרל הרנן רמירז ברצח והתאבד. הדור הצעיר של הצ'יליאנים ממשיכים לדרוש משפטים לפושעי החונטה, וגם בישראל דורשים תשובות על הקשר לשלטון הרודני
ביום חמישי התאבד הגנרל הצ'יליאני הרנן רמירז רורנג' בבית החולים בו שהה. רמירז היה ראש המשטרה החשאית תחת משטרו של הדיקטטור אוגוסט פינושה, ששלט בצילה בשנות ה-70 וה-80. הוא התאבד יומיים אחרי שהוא ועוד 13 אנשים, שהיו חלק מהדיקטטורה, הורשעו בתכנון וברצח של איגואינו בוריאוס.
לאחר נפילת החונטה הצבאית בתחילת שנות ה-90 (ואני מאוד ממליץ על הסרט "לא", שמציג בצורה מרתקת את המעבר הזה לדמוקרטיה), רמירז היה אחראי על "מבצע שתיקה" – הגליה של אנשים שעבדו תחת הדיקטטורה למדינות אחרות מחשש שיעידו ויחשפו את הפשעים שביצע מנגנון המדינה. איגואינו בוראוס היה אחד מאותם אנשים. הוא פיתח בשביל המשטרה החשאית כימיקלים – ביניהם גז סרין, כימיקל שהורג אנשים מבלי להשאיר עקבות. הוא הוברח לאורוגואי אך נמצא מת על אחד מחופי הים של המדינה ב-95'. במשפט שבו נאשמו רמירז ואחרים במעורבות במותו התברר כי אותה קבוצה פחדה שבוראוס יעיד נגדם על הפשעים שביצעו.
כדי להבין את הרקע למשפט ולהתאבדות צריך לחזור אחורה, לראשית של הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה. זו החלה ב-11 לספטמבר 1973, לאחר שהצבא ביצע הפיכה צבאית נגד הממשלה והנשיא הנבחר סלבדור איינדה. ההפיכה בוצעה בתמיכה של ארה"ב, שראתה בממשלתו של איינדה ממשלה סוציאליסטית ומסוכנת לאינטרסים האמריקאים בדרום אמריקה, ולאינטרסים הגלובליים שלה מול רוסיה במלחמה הקרה.
> ישראל מסרבת להסגיר מבוקש בגין פשעים נגד האנושות שבוצעו בארגנטינה
הרודן אוגוסטו פינושה (Biblioteca del Congreso Nacional de Chile)
הנשיא ריצ'רד ניקסון הורה ל-CIA לעשות כל מה שהם יכולים כדי לא לתת לאיינדה את האפשרות למשול, וציפה מארגון הביון "לגרום לכלכלה לצרוח". הנרי קיסינג'ר, ראש המועצה לביטחון לאומי ולאחר מכן מזכיר המדינה תחת ניקסון, טען ש"אנחנו לא יכולים לתת למדינה להפוך לקומוניסטית רק בגלל חוסר האחריות של האזרחים שלה".
פינושה והחונטה הצבאית שלטו בצ'ילה 17 שנה, ובמהלך אותן שנים קרוב ל-3,000 אנשים נחטפו ונעלמו, 80 אלף הוחזקו במחנות מעצר, ו-30 אלף עונו. הרבה מאותם קורבנות נקראים "נעלמים", וגורלם עד היום אינו ידוע.
לאחר שב-77' הפסיקה ארה"ב למכור נשק לצ'ילה בגלל הפרות זכויות אדם, הפכה ישראל לספקית הנשק המרכזית למדינה וסיפקה בין היתר גם אימונים למשטרה החשאית, שהייתה אחראית לעינויים ורצח (קראו כאן בהרחבה על ההפיכה הצבאית והקשרים בין ישראל לצ'ילה).
למרות שכחלק מהמעבר לדמוקרטיה הסכימו המפלגות הדמוקרטיות להעניק לאנשי החונטה חסינות מהעמדה לדין על הפשעים שביצעו, לאחרונה נראה כי עוד ועוד מהם דווקא כן עומדים לדין. תהליך זה יוכל אולי לתת קצת נחמה לקרובי האנשים שנעלמו תחת הדיקטטורה שעדיין דורשים צדק ומנסים להבין מה קרה ליקיריהם.
כך לדוגמא רק לפני כשבועיים נעצרו שבעה חיילים לשעבר, שהואשמו בכך ששרפו למוות מפגין ופצעו קשה מפגינה ב-1986. המעצר הגיע לאחר ששני חיילים החליטו לשנות את עדותם הראשונית מהאירוע, לפיה כי המפגינים נשרפו לאחר שבקבוק מולוטוב שהתכוונו לזרוק על החיילים נשבר וגרם לשריפה. בעדותם החדשה הודו השניים שהחיילים עצרו את המפגינים, שפכו עליהם דלק, הציתו אותם וזרקו אותם במקום מרוחק. דוגמא נוספת היא המקרה של רמירז.
לילי טראובמן, שמתגוררת כיום בקיבוץ מגידו, ברחה מהדיקטטורה עם בתה ב-1974. אביה, שהיה חבר במפלגה הקומוניסטית, נחטף ונרצח יומיים אחרי המהפכה הצבאית, והיא חששה לחייה מכיוון שהייתה בעצמה פעילת שמאל ועזרה להחביא בביתה אנשים שהיו מבוקשים על ידי המשטרה החשאית. בראיון איתה עכשיו היא מספרת שהעלייה במספר המשפטים של אנשי החונטה לאחרונה קשורה להפגנות ענק של סטודנטים מהשנים האחרונות, שבהן עולה הדרישה שיעשה צדק ושאנשי החונטה יועמדו לדין.
לגבי התאבדותו של הרנן רמירז אומרת טראובמן שהיא פשוט שמחה. "על כל אחד מהם שמת אני שמחה. הוא לא היה יכול להתמודד עם המציאות ולכן הוא התאבד. וכמו שקרה עם פינושה, יצטרכו לשרוף את הגופה שלו ולפזר את האפר שלו. אני שמחה שהוא ואני לא נושמים את אותו אוויר".
עם היוודע דבר מות ושל רמירז גולשים רבים הביעו דעה דומה. אחד מהם כתב ש"רמירז היה אמיץ מספיק בשביל לענות אנשים, אבל פחדן מדי בשביל לשם את המחיר".
טראובמן ובתה תמרה מעורבת בעצמן לאחרונה במאבק משפטי בישראל דרך עורך הדין איתי מק, בניסיון לחשוף את הקשרים בין ישראל לדיקטטורה של פינושה, וכן כל מידע שיש למדינה בנוגע לאנשים שהועלמו על ידי כוחות הביטחון הצ'יליאנים.
"ישראל תמכה לאורך כל שנות הדיקטטורה בפינושה ובדיקטטורות אחרות בדרום אמריקה דרך מכירת נשק וסיוע צבאי. יש בארץ אפילו אדם שהיה מעורב בעינויים ורצח בדיקטטורה בארגנטינה, שישראל מסרבת להסגיר", אומרת טראובמן. "אנחנו רוצות שכל המידע על שיתוף הפעולה הזה יצא לאור. אנחנו דורשות שכל פיסת מידע שיש לישראל על אנשים שנעלמו או על אנשים מהקהילה היהודית שנחטפו ייחשף. בין אלה שנעלמו הייתה גם אישה עם אזרחות ישראלית, אנחנו רוצות לדעת אם יש למדינה מידע לגביה".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
