newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מחקר: לאורך 20 שנה, ההתנחלויות הלא-חרדיות מקבלות הכי הרבה

דוח של מרכז אדוה בחן מה גודל ההשתתפות של הממשלה במימון שירותים חברתיים ברשויות. ההתנחלויות הלא-חרדיות במקום הראשון, עיירות הפיתוח מקבלות הרבה פחות, וההתנחלויות החרדיות במקום האחרון  

מאת:

דו"ח חדש שמפרסם מרכז אדוה מראה כי ההתנחלויות הלא-חרדיות מובילות במימון שהן מקבלות מהמדינה. זאת לעומת עיירות הפיתוח, שבהן נרשם הגידול הנמוך ביותר של השתתפות ממשלתית בשני העשורים האחרונים.

הדו"ח בוחן את ההשתתפות הממשלתית במימון תקציבי הרשויות המקומיות בין 1997 ל-2017, המיועדים למימון שירותים חברתיים. מחבריו, שלמה סבירסקי ואתי קונור-אטיאס, טוענים כי השיח הציבורי באי-שוויון חברתי כמעט אינו מתייחס לסוגיית האי-שוויון בתקציבי הרשויות, "אף שרמת השירותים שמספקות הרשויות המקומיות היא עצמה גורם חשוב בעיצוב האי-שוויון החברתי".

התנחלות לא-חרדית מקבלת מימון ממשלתי של 3,632 שקל לשירותים חברתיים לתושב. תושב בעיירת פיתוח מקבל 2,326 שקל. שכונה במעלה אדומים (צילום: קובי גדעון / פלאש 90)

התנחלות לא-חרדית מקבלת מימון ממשלתי של 3,632 שקל לשירותים חברתיים לתושב. תושב בעיירת פיתוח מקבל 2,326 שקל. שכונה במעלה אדומים (צילום: קובי גדעון / פלאש 90)

ההשתתפות הממשלתית המדוברת, שמכונה "הכנסה מיועדת", מועברת בין השאר לשירותי חינוך, רווחה, בריאות ותרבות. בנוסף, הממשלה מעבירה סיוע מיוחד לרשויות שהכנסותיהן העצמיות נמוכות, המכונה "מענק איזון". כמו כן, קיימים מענקים מיוחדים שמועברים לרשויות.

ב-2017 קיבלו ההתנחלויות הלא-חרדיות את ההשתתפות הממשלתית (בעיקר לחינוך ולרווחה) הגבוהה ביותר – יותר מ"פורום ה-15" (הערים העשירות בישראל), יישובי הפיתוח, היישובים הערביים וההתנחלויות החרדיות. הן גם קיבלו את מענק האיזון הגבוה ביותר, וגם יותר מענקים מיוחדים ומיועדים.

לדברי סבירסקי, "ב-20 השנים האחרונות אמנם חלו תזוזות במימון הממשלתי של הרשויות המקומיות, אך לכל אורך התקופה התקציבים הגבוהים ביותר הופנו להתנחלויות הלא-חרדיות. גובה ההשתתפות הממשלתית ברשויות המקומיות גוזר בסופו של דבר את איכות השירותים הניתנים לתושבים. התקציבים העודפים המופנים להתנחלויות הלא-חרדיות משקפים העדפה ממשלתית ברורה והשפעת לובי חזק של חברי כנסת".

כך, ב-2017 קיבלו ההתנחלויות הלא חרדיות מהממשלה 3,632 שקל לנפש עבור חינוך, רווחה וכדומה, לעומת 3,054 שקל לנפש ביישובים ערביים, 2,326 שקל לנפש בעיירות פיתוח, 2,093 שקל לנפש ביישובי פורום ה-15 ו-1,723 שקל לנפש בהתנחלויות חרדיות.

בין השנים 2017-1997, ההשתתפות הממשלתית המיועדת של היישובים הערביים בחישוב לנפש גדלה ב-133%; זו של ההתנחלויות החרדיות גדלה ב-121%; ההתנחלויות הלא חרדיות ופורום ה-15 רשמו גידול דומה של 71% ו-66%, בהתאמה. בעיירות הפיתוח נרשם הגידול הקטן ביותר בהשתתפות הממשלתית בשירותים החברתיים – 31% בלבד.

מחברי הדו"ח מציינים כי על אף הגידול המתמשך בהשתתפות הממשלתית המיועדת ביישובים הערביים באמצעות תוכניות חומש ממשלתיות, אחרי עשורים רבים של קיפוח והזנחה, דו"ח של עמותת סיכוי מצא כי הביצוע של תוכנית החומש בקרב היישובים הערביים בתחילת שנות ה-2000 עמד בפועל על 70% בלבד מהסכום המקורי שיועד לה.

מהדו"ח עולה כי מענקי האיזון – הסיוע שמספקת הממשלה לרשויות חלשות באיזון תקציבן, שנועד להבטיח כי גם רשויות מעוטות משאבים יוכלו לספק שירותים מינימליים לתושביהן – קוצצו בחדות בתקופת המשבר הכלכלי של האינתיפאדה השנייה, ורק ב-2018 חזר תקציבן לרמה של שנת 2000 – ששה מיליארד שקל.

מהנתונים עולה כי ב-1997 היו מענקי האיזון שניתנו להתנחלויות החרדיות דומים לאלה שניתנו להתנחלויות הלא-חרדיות, אך שני עשורים מאוחר יותר היה סך המענקים שניתן להתנחלויות הלא-חרדיות גדול ב–42% מזה של מקבילותיהן החרדיות. עוד עולה כי ב-1997 הוענקו לעיירות הפיתוח מענקי איזון בשיעור דומה לאלה שניתנו ליישובים הערביים, אך ב-2017 היו המענקים ליישובים הערביים גבוהים ב-47% מאלה של עיירות הפיתוח.

עם זאת, מחברי הדו"ח מציינים כי ביישובים ערביים בעלי רוב נוצרי או דרוזי, מענקי האיזון היו גבוהים מהממוצע של כלל היישובים הערביים – 1,614 שקל ו-1,416 שקל בהתאמה, ואילו ביישובים בעלי רוב מוסלמי, מענק האיזון היה נמוך מהממוצע של כלל היישובים הערביים ועמד על 983 שקל לנפש.

קצב הגידול בהשתתפות הממשלה בשירותים חברתיים בעיירות הפיתוח נמוך באופן משמעותי מכל הסקטורים האחרים. תושב באופקים (צילום: יוסי זמיר / פלאש 90)

קצב הגידול בהשתתפות הממשלה בשירותים חברתיים בעיירות הפיתוח נמוך באופן משמעותי מכל הסקטורים האחרים. תושב באופקים (צילום: יוסי זמיר / פלאש 90)

עוד עולה מהדו"ח כי ההתנחלויות הלא-חרדיות קיבלו מענקים ייעודיים ומיוחדים למטרות ספציפיות ברמה גבוהה יותר משאר קבוצות היישובים – פי 2 מעיירות הפיתוח, פי 4 מההתנחלויות החרדיות ופי 7 לערך מהסכומים שניתנו ליישובים הערביים. המענקים האלה כוללים, בין היתר, את מענקי השר והקרן לצמצום פערים, מענק אוסלו (פיצוי לרשויות ביו"ש בגין הוצאות עודפות שנבעו מהסכמי אוסלו), מענק אזרחים ותיקים (שיפוי רשויות בשל הפגיעה הצפויה מחקיקת חוק אזרחים ותיקים) ומענק פנסיה צוברת (מענק בגין מעבר של עובדי רשויות לפנסיה צוברת).

גם ההוצאה לנפש בהתנחלויות הלא-חרדיות – שמעידה על רמת החיים בהן ועל יכולתה של הרשות להעניק לתושבים שירותים מוניציפליים נאותים – היתה הגבוהה ביותר: 8,548 שקל לנפש ב-2017, לעומת 8,291 שקל לנפש בפורום ה-15, 7,496 שקל לנפש בעיירות הפיתוח, 5,888 שקל לנפש ביישובים הערביים ו-4,037 שקל לנפש בהתנחלויות החרדיות.

לפי הדו"ח, אף שההוצאה העירונית לנפש ביישובים הערביים עדיין נמוכה, היא גָדְלה בשיעור הרב ביותר, 45%, בשני העשורים האחרונים, בעיקר בעשור שבין 1997 ל-2007, שבו יושמה תוכנית חומש לקידום החינוך הערבי (תוכנית 4 המיליארד). בהתנחלויות החרדיות נרשמה ירידה של 4% בהוצאה העירונית לנפש, ככל הנראה בגלל גידול האוכלוסייה, שזינקה ב-500% בתקופה האמורה מ–21 אלף תושבים ב–1997 ל-128 אלף תושבים ב-2017.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf