newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חדשות מחולות: מחסור במים במתקן הכליאה לפליטים בנגב

הברזיות במתקן חולות חלודות ומוזנחות ולכן מבקשי המקלט הכלואים קונים מים מינרלים מכספם. אולם כבר יותר משבועיים שיש מחסור במים בקנטינות והאסירים נותרים צמאים

מאת:

כתבו: קרן מנור ו"חדשות מחולות"

כבר למעלה משבועיים שמבקשי המקלט הכלואים ב"חולות" בנגב מדווחים על מחסור קשה במי שתיה במתקן. בשבועות האחרונים אספה קבוצת "חדשות מחולות" עדויות על מצבם המוזנח של ברזי השתיה במתקן חולות, כמו גם על מחסור מתמשך בבקבוקי מים מינרליים בקנטינות המשרתות את הכלואים.

בארוחות המוגשות בכלא מקבלים האסירים כ-15 קנקני מים שאמורים להספיק ל-250 אנשים בכל חדר אוכל. ברזי השתיה במתקן חולות מלוכלכים ושבורים ולרוב מלאים בחלודה ועובש ולכן מבקשי המקלט נמנעים מלשתות מהם במהלך היום. כדי לשתות מים באיכות ראויה הם נאלצים לרכוש על חשבון הקצבה החודשית הזעומה שלהם (16 שקלים ליום) בקבוקי מים מינרלים. את המים הם קונים בקנטינות שפרוסות באגפים השונים בכלא, מאחר ונאסר על הכלואים להכניס לכלא מוצרי מזון ושתיה, ומי שעובר על האיסור נענש.

בשבועיים האחרונים ישנו מחסור חמור במים במתקן. במשך כשבועיים לא הגיעו בקבוקי מים מינרליים לקנטינות באופן סדיר. לאחר כשבועיים, ביום חמישי האחרון הגיעה משאית ופרקה שני משטחי מים מינרלים לקנטינות. האסירים המיובשים עמדו בתורים ארוכים כדי לנסות להשיג מעט מים. ברי המזל יצאו כשבידיהם בקבוק מים, אולם הכמות לא הספיקה לכולם. כמות קטנה נוספת של בקבוקי מים הגיעה אתמול (שני) בבוקר, אולם עד שעות הצהרים כבר לא נותרה טיפת מים מינרלים לרפואה בקנטינות.

צפו בתורים הארוכים מחוץ לקנטינה:

ברזיה חלודה ומעופשת במתקן חולות בו כלואים מבקשי מקלט (צילום: חדשות מחולות)

ברזיה חלודה ומעופשת במתקן חולות (צילום: חדשות מחולות)

ביולי 2015 הארגונים האגודה לזכויות האזרח, המוקד לפליטים ומהגרים ורופאים לזכויות אדם עתרו לבג"ץ נגד מדיניות שב"ס שאוסרת על מבקשי המקלט להכניס מוצרי מזון לתוך מתקן חולות. "מניעת מים הוא צעד מחפיר הפוגע בזכות לבריאות של מבקשי המקלט", אומרת ד"ר זואי גוטצייט, מנהלת מחלקת חסרי מעמד בעמותת רופאים לזכויות אדם. "לא מספיק  שהם נכלאים על לא עוול בכפם רק משום שביקשו מקלט, אלא שכעת שב"ס גם חושף אותם לסיכון ממשי לבריאותם, כשהוא מתמהמה במתן פיתרון מיידי לכלל הכלואים במתקן", הוסיפה.

בשנת 2012, כשמתקן חולות עדיין הלך ונבנה, אמר שר הפנים דאז אלי ישי, "עד שתהיה לי אפשרות לגרש אותם, אני אכלא אותם ואמאיס עליהם את חייהם", והגדיר בכך את מטרת הקמתו של הכלא לפליטים בנגב. אלו לא אסירים רגילים שנענשים על פשעים שביצעו, אלא אסירים שנשלחים כדי שהשהות בכלא תשכנע אותם למצוא בעצמם רצון פנימי עז לעזוב את ישראל לעבר הלא נודע וסכנת החיים במדינות איתם חתם נתניהו על הסכמים עלומים.

מתקן חולות מאוכלס כיום חלקית במבקשי מקלט מסודן ומאריתראה. הוא אמנם מוגדר "מתקן פתוח", אך מיקומו בלב המדבר ומחויבות האסירים להתייצב לספירה מידי ערב לא באמת מאפשרים יציאה ועיסוקים מחוץ לתחומו. בספטמבר האחרון דיווחנו כאן על התנאים הקשים בכלא חולות. אוכל מזוהם, טיפול רפואי לקוי והזנחה. ועכשיו מתווסף לכך גם מחסור במי שתיה – מצרך חיים בסיסי.

נשלחה בקשה לתגובת שרות בתי הסוהר וזו תתפרסם כאן אם וכאשר תתקבל.

קבוצת "חדשות מחולות", בוגרי קורס צילום שנערך כחלק מסדנאות "דוקו-רייטס" של האגודה לזכויות האזרח בשיתוף "המרכז לפליטים בנגב" ו"שתיל", פועלת ומדווחת בהנחיית צלמי אקטיבסטילס אורן זיו וקרן מנור.

> הנכים ניצחו, אז למה הם ממשיכים לחסום כבישים?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf