newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חוק הפללת הלקוח אינו מושלם, אבל הוא עדיין בבחינת מהפכה

התקציבים שאמורים לעבור במסגרת החוק נמוכים מדי, והוא מתעלם באופן מקומם מהנשים הבוגרות בזנות. אבל אחרי שנים של עבודה מאומצת, סוף סוף מדברים על הזנאים ומטילים עליהם את האחריות

מאת:

היום האחרון של שנת 2018  הוא יום משמח ומרגש מאוד, אבל גם קשה עבורי, ומניחה שעבור הרבה נשים אחרות ששותפות במאבק הפמניסטי בישראל ובמאבק בצריכת זנות.

הצעת החוק הרדיקלית להפללת לקוחות שאנחנו מקדמות כבר שנים צפויה לעבור היום (שני) באופן סופי בכנסת. במקביל תערך הפגנת נשים בזנות ותומכות נגד החקיקה ובעד העברת תקציבים משמעותיים לסיוע לנשים בזנות, ובפרט לקהילה הטרנסית, שרואות בהעברת החוק איום קיומי של ממש.

התקציבים שהמדינה מתחייבת להעביר הם 30 מיליון ש"ח בשנה בלבד לשלוש שנים, במסגרת החלטת ממשלה ולא כחלק אורגני מהחוק. הרוב המכריע של התקציבים מיועד לצעירות ולא לנשים בוגרות. זה לא במקרה. הרבה יותר קל לתקצב ולדבר על צעירות ובני נוער בזנות. הנשים הבוגרות שנמצאות בזנות זה תמיד נושא יותר מורכב והרבה פחות קל לעיכול. זה מעט מידי בהחלט ולא המהפכה התקציבית שאליה יחלנו, ובטח רחוק מאוד ממה שקרה במדינות מתקדמות אחרות בעולם שהעבירו הצעות חוק דומות. האיסור על צריכת הזנות יכנס לתוקף בכל אופן רק בתוך שנה וחצי מהחקיקה הסופית.

ובכל זאת, יש בחוק הזה משום מהפכה. המהפכה של החוק היא השיחה על הזנאים. הטלת האחריות. בואו נזכור את זה ונזכיר ונצעק. צריכת זנות היא אכזריות. היא מעשה שצריך להיות פלילי (החוק עוד לא באמת שם). צריכת זנות חייבת להיות פשוט לא לגיטימית וזאת המשמעות פורצת הדרך של החוק.

היתה לי הזכות לנהל את המטה למאבק בסחר בנשים במשך כמעט שנתיים בתקופה קריטית שבה המאבק בזנות הפך להיות חלק בלתי נפרד מהמאבק הפמניסטי הישראלי. הצעת החוק עברה משוכות משמעותיות. במישור האישי זה היה מורכב למדי לראות את החוק הזה עובר כשאני נמצאת כבר בעמדה אחרת, בתוך המשפחה המופלאה והמוטרפת של כוח לעובדים, שקועה באיגוד עובדים ובאתגרים משמעותיים אחרים לחלוטין.

דווקא מכאן אני חייבת להגיד: עבודת מין והימצאות בזנות היא לא הימצאות בעבודה רגילה. הזנות היא כלי הישרדותי של נשים שאין להן כל דרך אחרת להתקיים, ואנחנו חייבות וחייבים לעשות כל דבר שניתן כדי לספק להן כלים לשרוד. מדינת ישראל רחוקה שנות אור משבדיה ומדינת הרווחה שלנו בקריסה מתמשכת. אסור לנו להרפות, באמת, מהמאבק למתן מענים אמיתיים לנשים במעגל הזנות שנמצאות בקצה השרשרת של המציאות הכלכלית והחברתית הישראלית.

צריכת זנות חייבת להיות פשוט לא לגיטימית וזאת המשמעות פורצת הדרך של החוק. הפגנה מחוץ למועדון גוגו בתל-אביב (פלאש 90)

לקראת הבחירות צריך להגיד גם דבר נוסף: הפוליטיקה של שיתוף הפעולה חוצה המגזרים בין הימין לשמאל מורכבת. המאבק הזה לא היה מצליח בלי שיתוף פעולה ארוך שנים בין הלשכות של זהבה גלאון ועליזה לביא וצוות הוועדה של עאידה תומא סלימאן ומירב מיכאלי ורבות אחרות בשמאל, לבין הלשכות של שולי מועלם ואיילת שקד וגלעד ארדן. אבל המדיניות הכלכלית הימנית הישראלית היא חרפה, והפגיעה בשכבות החלשות היא אינהרנטית למדיניות הכלכלית הזאת שהלשכות האלה שותפות ומובילות שלה בידיהן האחרות.

היו לי כל כך הרבה שיחות בשנים האחרונות עם אנשים שאני מעריכה מאוד שלא האמינו שהחוק הזה יעבור, והנה זה קורה. בגלל נחישות ויצירתיות שלא רואה בעיניים, בגלל שהוא חוק נכון וצודק ובגלל שלפעמים כשמסמנות מטרה ועושות הכול כדי לגרום לזה לקרות זה מצליח.

החוק הזה עבר גם בגלל כנות כוונתיהן של כל השותפות, ובעיקר בזכות האומץ הבלתי נתפס של נשים שדיברו בקולן ונאבקו מתוך הזנות בכנסת ובוועדות ובפייסבוק, בשמות אמיתיים או מוסתרים, למען החוק. כמובן שבלי החוכמה והרגישות של נשות השטח שנמצאות יום יום עם הנשים במעגל הזנות ומלוות את המאבק הזה מלמטה למעלה ועם כל כך מעט אגו זה לא היה קורה. ברור לי שאף אחת לא חושבת שאפשר לנוח אחרי העברת החוק, אלא להפך. המלאכה, והמאבק, נמשכים.

ראומה שלזינגר, לשעבר מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf