newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כך סופח ישוב בנגב למועצה אזורית של מתנחלים בגדה המערבית

למרות שהוא נמצא כולו בשטחי מדינת ישראל, המחנה הזמני של תושבי חירן מנוהל מוניציפאלית על ידי מועצה אזורית הר חברון, מעבר לקו הירוק. המועצה המתנחלית דואגת לתושבים עד שיוחרב הכפר אום אל-חיראן, ועל חורבותיו יקומו בתי הקבע שלהם

מאת:

התנהלות המדינה בפרשת אום אל-חיראן, ישוב בדואי הנמצא בשטח ישראל, מזכירה באופנים רבים את התנהלותה בבניית התנחלויות בשטח הכבוש שמעבר לקו הירוק. נישול, התעלמות מהבטחות עבר, התעלמות מנהלים, התעלמות מצרכי האוכלוסיה המקומית, והבאת אוכלוסיה יהודית שתחליף אותה. במקרה הזה שמו של הישוב היהודי שיחליף את הכפר הוא: חירן.

לא מפתיע, אם כן, שלמרות שהישוב נמצא בצד הישראלי של מה שהיה הגבול עם ממלכת ירדן עד מלחמת ששת הימים – המועצה האזורית שזכתה במכרז לניהול המחנה בו התיישבו חברי הישוב היהודי (העתידי) חירן היא לא אחרת מהמועצה האזורית הר חברון. במעין אקט של סיפוח הפוך, ישוב הנמצא בשטח ישראל מסופח למועצה אזורית ששטחה בשטח הממשל הצבאי בגדה המערבית.

המדינה מפנה, היהודים באים

תקציר האירועים הקודמים באום אל-חיראן: עוד הרבה לפני קום מדינת ישראל חיו בני שבט אלקיעאן באזור חירבת זובאלה. ב-1948, עם קום מדינת ישראל, הועברו בני השבט על ידי הממשל הצבאי לאזור בו הם נמצאים היום, על מנת לפנות מקום ליהודים שהתעתדו להקים את לשטח חקלאי של קיבוץ שובל. "החלפת" האדמות הכפויה הזו מתועדת היטב בארכיונים הישראלים, אך למרות שיושבו במקום על ידי המדינה, עד היום לא חובר הישוב באופן רשמי לחשמל או למים.

לפני כארבעה חודשים פסק בית המשפט הגבוה לצדק כי למדינה מותר "להתחרט" ולקחת את האדמה שניתנה לבני השבט, וכי עליהם לכבד את ריבונותה ולעזוב את אדמתם. במקום הכפר שתושביו יגורשו מבתיהם בשנית אמור לקום יישוב יהודי-דתי, ששמו כאמור יהיה חירן. כבר עכשיו, ומזה כמה שנים, ממתינים במחנה זמני ביער יתיר הסמוך המתיישבים העתידיים של חירן היהודית.

> כשבג"ץ מאשר להרוס כפר בדואי כדי להקים יישוב יהודי

יער יתיר (קרן מנור / אקטיבסטילס)

השטח בישראל, הניהול בשטחים. יער יתיר (קרן מנור / אקטיבסטילס)

ביום האחרון של שנת 2014 קיבלה המועצה האזורית הר חברון פטור ממכרז של החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית ו"זכתה" בניהול המונציפלי של הישוב היהודי בהקמה חירן. על פניו – בחירה משונה, בהתחשב בעובדה שלא הישוב המיועד ואפילו לא המיקום הנוכחי של גרעין המתיישבים נמצאים בשטח המועצה.

גם בחינה של הנימוקים למתן הפטור ממכרז לא שופך אור על התעלומה: "תפקידי הרשות על פי דין", נכתב שם. מדוע, אם כן, דווקא המועצה האזורית הר חברון, החולשת על 15 התנחלויות בשטחי הממשל הצבאי שמעבר לקו הירוק, מעורבת בניהול ההתנחלות החדשה המוקמת בשטחים שניתנו לבדואים עם גירושם מאדמותיהם המקוריות בשנת 1948?

כדי לענות על השאלה הזו יש לבחון את זהותם של האנשים שלכבודם נערך הגרוש הזה. התושבים המיועדים למרחב החדש שיווצר עם גירושם של תושבי המקום הנוכחיים הם מתנחלים בעצמם – חברי גרעין תנועת "אור", שמקורם בבית המדרש של ההתנחלות עלי. במקום מושבם הנוכחי בלב יער יתיר הם מקבלים שירותים ממועצת הר חברון, שמשווקת את הישוב ככזה הנמצא בתחומה, מתקצבת עובדי ציבור בישוב, וילדיהם לומדים בבית הספר של ההתנחלות סוסיא (שבעצמה מוקמת על חורבות הכפר הפלסטיני סוסיא).

למעשה, הקמת היישוב חירן היא סוג של שלוחה של המועצה המתנחלית מעבר לקו הירוק. גם דורון אלמוג, מי שהיה ראש המטה להתיישבות הבדואים, נקט בקו מתנחלי בבואו למצוא פתרון לתנאי החיים הקשים של התושבים: "יש תפיסה של המתנגדים הבדואים שצריך להנציח כל פחון – לא כדי לשמר את החברה הבדואית, אלא כדי ליצור רצף טריטוריאלי בין חברון לעזה".

> מפגינים באום אל-חיראן: נערכים להחריף את המאבק

הר חברון, הקו הירוק - וחירן במרחקים

הר חברון, הקו הירוק – וחירן במרחקים

הקו הירוק נמחק

אבל מתברר שחירן הוא לא הישוב היחידי בשטח ישראל המנוהל על ידי המועצה האזורית הר חברון. "סנסנה", ישוב שנבנה בתחילה כהאחזות נח"ל בשטח ישראל ואחר כך כגרעין של אותה תנועת "אור", הועבר בשנת 2013 מהמועצה האזורית הישראלית "בני שמעון" למועצה האזורית שנמצאת תחת חסות המשטר הצבאי בגדה. גם הישוב "ליבנה" (או "שני", תלוי את מי שואלים) שחלקו נמצא בשטח ישראל מנוהל על ידי המועצה הזו.

בשנת 2004 העלה חבר הכנסת דאז עמרם מצנע בפני ועדת הפנים ואיכות הסביבה בעיה דומה, אבל מעט הפוכה. היישוב נירית, שכולו נמצא בתוך שטח ישראל ושייך למועצה האזורית דרום השרון, הוכרח לספק שירותים ל"שכונה" חדשה שהוקמה כביכול בהתנחלות אלפי מנשה. בפועל אותה שכונה הייתה מרוחקת מההתנחלות מרחק רב ומנותקת ממנה לחלוטין, כשתוואי חומת ההפרדה והכפר הפלסטיני חירבת ראס עטיה נמצאים ביניהם. הקמת השכונה בצמוד לנירית – אך מצדו השני של הקו הירוק – הפכה את נירית, ישוב שישב על שטח ישראלי לכל דבר, להתנחלות.

ובכל זאת חירן הוא תקדים. שלושת המקרים שהוזכרו: סנסנה, ליבנה ונירית, יושבים "על הגדר". הסיפוח הוא חלקי, מכיוון שחלק מהישובים נמצא מעבר לקו הירוק. חירן, בניגוד אליהם, נמצא כמה קילומטרים טובים בעומק שטח ישראל. כמו כן, המרחב של עתיר ואום אל חיראן הוא יוצא דופן בכך שהוא כביכול לא שייך לשום מועצה אזורית. המועצה המקומית חורה היא הקרובה ביותר אליו, ובעתיד הוא צפוי להצטרף למועצה המקומית מיתר.

על פי מחקר של השלטון המקומי, "החקיקה החלה על רשויות ביו"ש שונה מזו החלה על רשויות אחרות, וחיבור ביניהן, על אף שלעתים נראה כקורץ מבחינה כלכלית, עשוי להביא לבעיות מהותיות בתפקוד הרשויות". למיטב ידיעתנו אין היום ישוב הנמצא בשטח ישראל והמנוהל על ידי גוף הנמצא בגדה המערבית.

בשטח, מתחת לרדאר של כולנו, הקו הירוק הולך ונמחק. לא ברעש, כי אם בקול דממה דקה. מה שלמדו המתנחלים בשטחי המשטר הצבאי מעבר לקו הירוק – הם מביאים עכשיו גם לשטח ישראל. האדנות, כיפוף הכללים, ההתעלמות הבוטה מהתושבים המקומיים, ובעיקר – ייהוד המרחב – כל אלה מזדחלים מעבר לקו המפריד, כביכול, בין המדינה הדמוקרטית המהוגנת שרבים אוהבים להתהדר בה לזו הכובשת, פורעת החוק.

> מגורשים תמידית: סכנת גירוש בכפר סוסיא

אום אל-חיראן (יותם רונן / אקטיבסטילס)

בדרך להריסה. אום אל-חיראן (יותם רונן / אקטיבסטילס)

תגובות

מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל נמסר שנושא ניהול הישוב חירן נמצא בסמכות ואחריות משרד הפנים

ממשרד הפנים נמסרה התגובה הבאה:

מועצה איזורית הר חברון איננה מטפלת בישוב חירן, הישוב חירן הינו בתחום המוניציפלי ובמרחב התכנון של המועצה המקומית מיתר והטיפול בקידום התכנון הינו בטיפול מיתר והגופים המיישבים.

לגבי סנסנה: ישוב זה נמצא מעבר לקו הירוק ולכן בתחום השיפוט של המועצה אזורית הר חברון. יצויין כי לפני כשנתיים התקבלה החלטת ממשלה מיוחדת להקמת הישוב סנסנה בתחום השיפוט של המועצה האזורית הר חברון ומפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון חתם על צו להכללת הישוב בתחום המועצה האזורית הר חברון.

לגבי שני-ליבנה: בשל אופי הישובים והאוכלוסיה, נעשה הסכם שיתוף פעולה בין מועצה אזורית בני שמעון למועצה אזורית הר חברון שהשירותים יינתנו על ידי המועצה האזורית הר חברון.

ראש המועצה המקומית מיתר, אבנר בן גרא, מספר שהישוב חירן הוא בשטח ובניהול של מועצת מיתר, והמחנה הזמני הוא בשטח ובניהול מועצת דרום הר חברון ולכן נותנת את השירותים למחנה הזמני. ברגע שהגרעין יעבור מהמחנה לישוב יקבלו שירותים ממועצת מיתר שחירן בתחומה. (יש להדגיש שבניגוד לדבריו של בן גרא, ניתן לראות על מפות בבירור שגם המחנה הזמני של חירן ביער יתיר נמצא בתוך ישראל, ולא בשטחה של הר חברון).

מהמועצה האזורית הר חברון נמסר כי המועצה מספקת ליישוב חירן את כל השירותים המונצפאליים, לאחר שנתבקשה לקחת עליו אחריות.

מהחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית לא ניתן היה להשיג תשובה.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> הגיע הזמן למחוק את הקו הירוק

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf