חשוב שתלמידים יהודים ממעמד גבוה יהיו יצירתיים, השאר פחות משנה
משרד החינוך התגאה בהצלחה של תלמידים יהודים, בעיקר תלמידות, במבחני פיזה שמדדו חשיבה יצירתית. אבל מבט לתוך הדוח מראה שהחינוך בישראל הוא בינוני מינוס בכל מה שנוגע ליצירתיות, אבל בפערים הוא במקומות הראשונים
רק עשרה אחוזים מהתלמידים העידו שהשתתפו בפעולות שמעודדות יצירתיות. משתתפים בפסטיבל למדע בידיוני ופנטזיה בתל אביב (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)
החודש פורסם מחקר חדש שבחן את יכולות החשיבה היצירתית של תלמידות ותלמידים, כחלק ממחקר פיזה 2022 הבינלאומי. בפרסום בעברית התהדר משרד החינוך בכך ששיעור המצטיינים בקרב היהודים גבוה, במיוחד בקרב הבנות היהודיות החילוניות. הידד.
פרסום כזה מעיד מה באמת מעניין את משרד החינוך: שכבה דקה של יהודים מצטיינים. המחקרים נתפסים במשרד כחלק ממערך יחסי הציבור והטפיחה העצמית על השכם, ולא לפי ייעודם המקורי: לספק למקבלי ההחלטות מידע, כדי שיובילו שינוי במדיניות לטובת שיפור ההישגים של כלל התלמידות והתלמידים.
מי חוסם את לימודי ההומניסטיקה במערכת החינוך בישראל?
על פי הדו"ח המקורי באנגלית, ישראל ממוקמת בתחתית הדירוג של המדינות בהיקף השימוש בפדגוגיה המעודדת חשיבה יצירתית בכיתות; בהזדמנויות שניתנות לתלמידים להציע תשובות מקוריות משלהם; ובפעילות מעודדת יצירתיות, כגון אומנות מוזיקה וכתיבה יוצרת.
כדי להעניק יותר הזדמנויות לטיפוח יכולות חשיבה יצירתית, כמו גם יכולות ומיומנויות אחרות, צריך לשנות את תוכניות הלימודים, את דרכי ההוראה, את מבחני הבגרות, ואת מבנה שבוע העבודה של המורות והמורים. כל אלו צריכים להתגמש בהתאם לצרכים של התלמידים, ובמיוחד המוחלשים שבהם. זה יבוא על חשבון מדיניות המיון וההדרה שנוקט המשרד, וזה בדיוק השינוי שהמשרד מסרב לו.
מבחן שאכן מחייב יצירתיות
חשוב להבין עד כמה מבחני פיזה שונים מכל מה שאנחנו רגילים בישראל לחשוב על בחינות. לשם כך, אציג כמה דוגמאות מתוך דו"ח מבנה המבחן. בשאלה שבחנה את היכולת להפיק רעיונות מגוונים בהבעה בכתב, קיבלו הנבחנים את תמונה הבאה, והתבקשו לכתוב שלוש כותרות לתמונה, שהן "שונות זו מזו ככל האפשר". נסו זאת:
מתוך: פיזה 2022 חשיבה יצירתית, דוח טכני, ראמ"ה
בהערכת התשובה, בדקו קודם כל שיש קשר בין תוכן הכותרות לתמונה. בשלב שני, בדקו עד כמה שלוש הכותרות שונות זו מזו. ציון מלא ניתן, אם כל אחת מהכותרות מתייחסת לנושא אחר ובכל אחת מהן תואר לוואי שונה. למשל: הסיפור האמיתי, השביל הכתוב, העץ הבודד וכך הלאה.
לצורך הערכה של היכולת להעלות רעיונות מקוריים, נערך מבחן מקדים (פיילוט), בעזרתו הוגדרו התשובות השכיחות ביותר. למשל, הנבחנים התבקשו לכתוב טקסט לארבע תיבות קומיקס, שבהן הוצג דיאלוג בין כדור הארץ לשמש. במבחן הפיילוט נמצא, שרוב הנבחנים כתבו דיאלוג בנושא ההתחממות הגלובלית וסוגיות אקלים. לפיכך, בבחינה ניתן ציון גבוה למי שכתב דיאלוג בין השמש לכדור הארץ בנושא אחר, שאינו קשור לחום ולקרינת השמש.
כדי לבדוק את היכולת להתמודד עם בעיות חברתיות, התבקשו הנבחנים להציע שלושה רעיונות שונים שיוכלו לשפר את הנגישות של אנשים הנעזרים בכיסאות גלגלים למדפים גבוהים בספרייה ציבורית. למשל: במת הרמה הידראולית, מתנדב מסייע מטעם הספרייה, או ספרייה וירטואלית ששליח מביא הביתה את הספר הנבחר.
להערכת היכולת לשפר רעיונות בתחום בעיות מדעיות, התבקשו התלמידים להציע שכלול לניסוי מדעי. הניסוי נועד לבחון מדוע נכחדת אוכלוסיית הצפרדעים בקטע נהר מסוים, וכלל בדיקה של נוכחות רעלנים במי הנהר. השכלול יכול לכלול הוספה של בדיקת המים גם בקטע אחר בנהר כקבוצת ביקורת, או בדיקה של נוכחות גורמי הכחדה אחרים באותו אזור, כגון טורפים.
ומה עם ההזדמנויות ללמוד יצירתיות?
ברור, אם כן, שהשאלות אכן דורשות מהתלמידות והתלמידים חשיבה מגוונת ומקורית ברמה גבוהה מאוד. מכאן עולה התהייה מהיכן אמורים התלמידים (בכיתות ט'-י') לדעת לענות על שאלות כגון אלה? מה הן ההזדמנויות הניתנות להם בבתי הספר על מנת לתרגל חשיבה יצירתית?
כדי להשיב על השאלה במלואה יש לבחון את תוכניות הלימודים, את מערכי השיעורים המועברים בפועל בכיתות ואת דרכי ההערכה. במחקר הנוכחי הסתפקו בשאלות בודדות בשאלון למנהלות ומנהלי בתי הספר, וכן בשאלון לתלמידות ולתלמידים (פרק 6 בדו"ח המחקר).
החדשות הטובות הן שלדעת 98% ממנהלות ומנהלי בתי הספר בישראל, יצירתיות היא דבר שניתן ללמוד, לתרגל ולהשתפר בו. בלשון המקצועית הדבר מכונה: דפוס חשיבה מתפתח, כלומר הכרה בכך שהמוח הוא גמיש ולומד. עמדה זו של המנהלים היא חשובה, שכן בלעדיה בוודאי לא יהיה טיפוח יצירתיות בכיתות.
אבל למרות העמדה החיובית כלפי תרגול יצירתיות, גם מנהלי בתי הספר וגם התלמידים דיווחו כי בישראל נעשה שימוש מועט בפדגוגיה המעודדת חשיבה יצירתית בכיתות. במדד זה ישראל מדורגת מתחת לממוצע המדינות, במקום ה-53 מתוך 73 מדינות.
בנוסף, רק מעט יותר ממחצית התלמידים דיווחו שהמורים שלהם מעודדים אותם להציע תשובות מקוריות לשאלות, או נותנים להם מספיק זמן בכיתה על מנת להמציא פתרונות מקוריים למשימות. במדד זה ישראל מדורגת במקום ה-53 מתוך 66 מדינות.
ולבסוף, התלמידות והתלמידים נשאלו האם הם השתתפו בפעילויות הנחשבות מעודדות יצירתיות בבית הספר לפחות אחת לשבוע. מתברר כי רק עשירית מהתלמידים משתתפים בפעילויות כאלה, ובממוצע מדורגת ישראל מתחת לממוצע המדינות, במקום ה-60 מתוך 66 מדינות.
בתרשים המצורף ניתן לראות את התשובות של תלמידי ישראל בהשוואה לממוצע המדינות שהשתתפו במחקר, ולאסטוניה, שהיא אחת המדינות המובילות. כפי שניתן לראות, בתחומים של אומנות, מוזיקה וכתיבה יוצרת, אנחנו הרחק מאחור. בתחומים כגון דרמה, דיבייט ומערכת עיתון, האחוזים נמוכים הן בישראל והן בכלל המדינות. רק בתחומי המדע והתיכנות, ישראל ממוקמת מעט מעל הממוצע, עם 15 עד 22 אחוז השתתפות בכל תחום.
ישראל מדינה בינונית מינוס
גם בכל המדדים האחרים שנבדקו במחקר, המיקום של ישראל אינו מחמיא. למעשה אין הבדל בין התוצאות של מחקר החשיבה היצירתית לבין מבחני פיזה האחרים, כגון שפה ומתמטיקה. ישראל נמצאת מעט מתחת לממוצע בהישגים, ובראש הטבלה בפערים בין תלמידים. מדינה בינונית מינוס.
הציון הממוצע של כלל תלמידי ישראל הוא 32.3 נקודות. הציון של תלמידי ישראל, שהוריהם מרקע חברתי כלכלי גבוה, הוא 39.4 נקודות. אם במדינה היו רק תלמידים כאלה, היינו ממוקמים במקום השני בדירוג המדינות, בין סינגפור לקוריאה. הציון של תלמידי ישראל שהוריהם מרקע חברתי כלכלי נמוך, הוא 25.8. זה מספיק למקום 40 בדרוג המדינות, בין רומניה לקולומביה.
גם בהשוואות האחרות אין חדש. בנות חושבות יצירתי יותר מבנים, חילונים חושבים יצירתי יותר מדתיים, ותלמידי החינוך העברי חושבים יצירתי יותר מתלמידי החינוך הערבי. הציון הממוצע של תלמידה דוברת עברית, חילונית, בת להורים מבוססים, הוא כ-43 נקודות, ואילו הציון הממוצע לתלמיד דובר ערבית, בן להורים עניים, הוא קרוב ל-15 נקודות.
נדרש שינוי בארגון הלימודים
כאמור, בכל פרסומי דו"ח המחקר בעברית לא מצאתי התייחסות לבעיה החמורה ביותר: חסרונן של הזדמנויות לתרגול, אימון וטיפוח של יכולות חשיבה יצירתית בשגרת הלימודים.
לשם כך, נדרש פיתוח מחדש של תוכניות הלימודים, כך שהן יספקו למורות ולמורים הזדמנויות לתרגול היכולות. לאחר שזה יושלם, יגיע תורם של השינויים המתאימים בהכשרת המורות והמורים, ובדרכי המדידה וההערכה, ובמיוחד מבחני הבגרות.
מהלך רביעי משלים, הוא שינוי והגמשה של מבנה שבוע העבודה של המורות והמורים. מורים הנדרשים ללמד פרונטלית מול כיתה 25 שעות בשבוע, ושמספר השעות הפרטניות שלהן (עבודה בקבוצות קטנות), קוצץ החודש לשלוש שעות בלבד, לא יכולים לייצר הזדמנויות המותאמות לצרכים הנבדלים של כל תלמידה ותלמיד, ובמיוחד המוחלשים שבהם.
וזה – ההזדמנויות המותאמות למוחלשים – בדיוק מה שלא מעניין את משרד החינוך. מבחינתו, די בכך שיש 30 אחוזים תלמידים יהודים מצטיינים, ושכל השאר ילכו לעבוד.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
