הישג לתושבי עיסאוויה: עיכוב בהקמת הגן הלאומי בהר הצופים

בחודש שעבר דחתה הוועדה המחוזית בירושלים את רוב ההתנגדויות שהוגשו לתכנית לטבע עירוני. בכך אישרה הוועדה את התכנית "למתן תוקף", שהוא שלב אחד לפני כניסתה לתוקף של התכנית בעתיד הקרוב.  אלא שאת גן לאומי מורדות הר הצופים – הגן הלאומי שמאיים כבר למעלה מעשור על התפתחות השכונות אל-עיסאוויה וא-טור – לא ניתן יהיה לממש מתוקף תכנית זו. מתכנני הגן יאלצו לחזור למסלול התכנון הרגיל ולהתמודד עם החלטת ועדת הערר של המועצה הארצית מלפני כשלוש שנים – להתחשב בצרכי שתי הקהילות הפלסטיניות – לפני שייקבעו את גבולות הגן. כך בא אל קיצו ניסיון נוסף, בסדרת ניסיונות שלטוניים, לממש את הגן הלאומי בכל דרך אפשרית, לאחר שלא הצליחו לעשות זאת במסלול התכנון.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

גן לאומי מורדות הר הצופים תוכנן מראש כדי להגביל את התרחבותן של שתי שכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית, אל-עיסאוויה וא-טור (ועל כך הצטברו עדויות בעל-פה, אף פעם לא בכתב רשמי). החל מ-2005 ועד היום מתקיים מאבק בין עיריית ירושלים ורשות הטבע והגנים הלאומיים (רט"ג) לבין תושבי שתי השכונות האלה בנוגע לייעוד קרקע של השטח הפתוח המתפרס ביניהן. העירייה ורט"ג מנסות לקדם תכנית לגן לאומי, שגבולותיו נושקים לבתי השכונות באופן שלא מותיר כל אפשרות לפיתוח, בעוד ששתי השכונות (כל אחת בנפרד) מבקשות לייעד חלק מהשטח לפיתוח לשם הקלה על מצוקת הדיור, החוסר בכיתות לימוד, היעדר גינות משחקים ועוד. את יתר השטח, כלומר את תחתית העמק, מסכימים תושבי שתי השכונות להשאיר כשטח פתוח, עדיף כשטח ציבורי פתוח. המאבק מתגלגל כבר שנים בוועדות התכנון (התנגדויות ועררים) ובבית המשפט.

באופק: שכונת עיסאוויה. בלב התמונה: שטח הגן הלאומי המתוכנן. (חגי מטר)

במסגרת הליך ערר למועצה הארצית הוחזרה תכנית הגן הלאומי אל הוועדה המחוזית בדרישה שתיערך בדיקה של צרכי השכונות ובהתאם לתוצאות יקבעו מחדש גבולות הגן הלאומי. אך הבדיקה לא נערכה מעולם. לעיריית ירושלים ולרט"ג אין עניין בבדיקה כזו כי הן יודעות שהצרכים מרובים וכי שתי השכונות זקוקות באופן נואש לשטחי הרחבה. במקום לערוך בדיקה העדיפו לנסות לממש את הגן הלאומי בדרכים עוקפות גם בלי שהתכנית עבורו תאושר. תכנית המתאר לטבע עירוני, שאושרה בחודש שעבר, כוללת אפשרות לפיתוח בפועל ולמתן היתרי בנייה לאלמנטים שונים בתוך אתרי טבע עירוני. סך כל מרכיבי הפיתוח שהתכנית ביקשה לאפשר יכולים היו לספק פיתוח בסיסי, התואם לפיתוח שביקשו ברט"ג לערוך לגן הלאומי. כלומר, לו אושרה התכנית לטבע עירוני כפי שהוגשה לוועדה היא הייתה יוצרת מסלול אפשרי למימוש גן לאומי מורדות הר הצופים אשר עד עכשיו, בזכות מאבק עיקש של תושבים בשתי השכונות, לא מומש.

לפי ההחלטה של ועדת ההתנגדויות יש לתקן את הוראות התכנית בכמה סעיפים. התיקונים הנוגעים למתן היתרי בנייה בתוך שטחי אתרי טבע עירוני הם משמעותיים: דרישה לאישור תכנית בינוי שתפורסם להתנגדויות הציבור, הגבלה על כמות שבילי אופניים שישמשו רק לגישה לאתר ולא לתנועה בתוכו, מגבלה על גידור, ובעיקר הגבלת השטח אותו ניתן לגנן ל-2 דונם בלבד! התכנית לגן הלאומי מורדות הר הצופים משתרעת על כ-740 דונם והיא כוללת שבילים רבים – לא ניתן יהיה לממשה באמצעות היתרי בנייה מתוקף התכנית לטבע עירוני וטוב שכך. תושבי אל-עיסאוויה וא-טור ימשיכו במאבקם הצודק לתכנון ראוי לשכונותיהם ולצמצום השטח המיועד לגן לאומי על אדמתם.

ואולם, למרות ההצלחה החלקית של תושבי אל-עיסאוויה וא-טור, התכנית לטבע עירוני היא בשורה רעה לתושבי השכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית. התכנית למעשה מעמיקה את האפליה ההיסטורית בתכנון בירושלים המזרחית תוך שהיא מטילה משימות בירוקרטיות חדשות, העיקרית בהן היא עריכת סקר טבע עירוני באזורים שהיא מגדירה כ"אתרי טבע עירוני". התכנית פוטרת מהמשימות הבירוקרטיות האלה מקומות שכבר תוכננו בעבר. המקומות בהם כבר נערך תכנון ולכן הם פטורים מעריכת סקר טבע עירוני נמצאים במערב העיר ובשכונות הישראליות במזרח העיר. המקומות בהם התכנון נחוץ במיוחד אך מעולם לא נערך (או שנערך רק באופן מגביל) הם בעיקר בשכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית. לכן, במקומות אלה גם לא יינתן פטור מסקר טבע עירוני.

אם משימת עריכת סקר טבע עירוני היא מכשול בירוקרטי וכלכלי עביר, החשש הגדול הוא כי תוצאות הסקר יהיו מכשול גדול הרבה יותר. שכן לפי תוצאות הסקר יוטלו מגבלות על הפיתוח (מתוך התחשבות בערכי הטבע שיתגלו בסקר) כך שבסופו של דבר באזורי פיתוח נחוצים ביותר הפיתוח יוגבל. כמו כן, הניסיון של פלסטינים שעסקו בתכנון בעבר מעלה כי כל מטלה בירוקרטית מהווה פתח להטייה ולפגיעה.

התכנית לטבע עירוני בירושלים, משווקת כהצלחה מסחררת. "ירושלים מובילה ברמה הארצית", נאמר שם; אלא  שהתכנית מתעלמת מהעובדה שהטבע שנשאר בעיר, אותו מבקשים בעירייה כעת לשמר, הוא ברובו קרקע פלסטינית פרטית הדבר משול למשל כבשת הרש שנותרה לפיתוח ושיפור רמת החיים בשכונות הפלסטיניות של העיר. עבור התושבים הפלסטינים בירושלים המזרחית התכנית לטבע עירוני לא מביאה כל בשורה, נהפוכו, התכנית מהווה נדבח נוסף במדיניות לדחיקת התושבים הפלסטיניים אל מחוץ לבתיהם וקרקעותיהם.

אפרת כהן-בר היא אדריכלית בצוות תכנון וקהילה בירושלים המזרחית, בעמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון. החל מ-2004, כהן-בר מלווה את תושבי אל-עיסאוויה וא-טור במאבקם לתכנון צודק בשכונתם ובמאבקים כנגד תכנון פוגעני סביבם.