newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

יוזמה חדשה בכנסת תנסה לעשות סדר בשירותים לגיל הרך

דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת לקראת כנס "המועצה לקביעת מדיניות לגיל הרך": חוסר פיקוח ופיצול בין גופים רבים, מחסור במעונות יום, רק 20 אחוז מילדי הגן מקבלים ייעוץ חינוכי, זמן ממושך המתנה למכוני התפתחות הילד. באי הסדר, הראשונים ליפול בין הכיסאות הם החלשים

מאת:

ביום שני הקרוב (20.7) יתקיים בכנסת כנס מיוחד לקראת יסוד מועצה לקביעת מדיניות לגיל הרך בישראל. המטרה היא להניע תהליך של קביעת מדיניות ציבורית להשקעה ולמתן שירות לילדים עד גיל שש ולמשפחותיהם. כיום, מפוצל השירות בין משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ועשרות גופים ציבוריים ופרטיים. שלא במפתיע, השכבות החלשות הן הראשונות להיפגע מהפיצול והפיזור של השירותים הניתנים לגיל הרך.

בראש היוזמה עומדים חברי הכנסת מנואל טרכטנברג, אלי אלאלוף ואורלי לוי-אבקסיס, ואל המפגש הוזמנו נציגים של העוסקים בשירות לגיל הרך. הרציונאל הוא פשוט, כפי שכותבים היוזמים בנייר עמדה שנשלח לבאי הכנס: "היחס לגילאים החשובים ביותר בהתפתחות האנושית כמי שזקוקים רק למשמורת צריך לחלוף מן העולם". במקום זאת נדרש "גוף מרכזי מתכלל, שייתן מענה למחדלים ולחוסרים, יגדיר סדרי עדיפויות ויאפשר המשך התקדמות וצמיחה בכל ההיבטים".

סקירה של מענים ציבוריים לילדים בגיל הרך בישראל, שהכין מרכז המידע והמחקר של הכנסת לקראת הכנס, הגיעה לידי שיחה מקומית, ואנחנו מציגים את עיקריה כאן לראשונה. מהסקירה ניתן ללמוד על הפיזור הרב של השירותים. ככל שניסיתי לקצר ולערוך את הדברים, עדיין חשוב להתרשם מריבוי הגופים, חוסר התיאום ביניהם והכשלים המתלווים לכך.

טיפת חלב מופרטת

התחנה הראשונה שפוגשת משפחה בישראל לקראת הלידה ולאחריה היא תחנת טיפת חלב. זהו שירות באחריות משרד הבריאות, והוא כולל ייעוץ לנשים הרות, הדרכת הורים לאחר הלידה, בקרה על בריאות התינוקות ושירותי רפואה מונעת. השירות הזה הופרט, מהלך שזכה לביקורת רבה. כיום מפעיל משרד הבריאות רק 43 אחוזים מהתחנות. אחוז דומה מופעל על ידי קופת חולים כללית, והשאר בידי קופות החולים האחרות וכן עיריות תל אביב וירושלים.

מבקר המדינה חשף מספר ליקויים בהפעלת השירות שהחשוב בהם הוא בהעברת המידע. תחנות טיפת חלב אינן מקבלות מידע אודות תינוקות שנולדו, אלא אם היולדת בוחרת לפנות לקבלת השירות. כתוצאה מכך, השכבות החלשות, שלהן יכולת נגישות נמוכה לשירותים ציבוריים, אינן זוכות לתמיכה הנדרשת. במיוחד הזכיר המבקר את אוכלוסיית השוהים הבלתי חוקיים. יש בישראל ילדים, במספר לא ברור, שאינם מקבלים את החיסונים הנדרשים, ההורים הצעירים אינם מקבלים הדרכה לתפקידם החדש, ואין אפשרות לזיהוי מוקדם של בעיות רפואיות.

> הפערים בין תלמידים עשירים ועניים גדלים בחופש הגדול

אחות ותינוק (צילום: Oliver H ויקימדיה CC BY-SA 3.0)

אחות ותינוק (צילום: Oliver H ויקימדיה CC BY-SA 3.0)

רק חמישית מהפעוטות במעונות יום

בהגיע הילדים לגיל חצי שנה, הם זכאים לשירות מעונות היום והמשפחתונים. שירות זה, לילדים עד גיל 3, נמצא באחריות משרד הכלכלה. השנה פעלו תחת פיקוח המשרד 1,929 מעונות יום, בהם שהו 85 אלף ילדים, ו-3,705 משפחתונים, בהם שהו 13 אלף ילדים עד גיל שלוש.

אלא מה – מספר הילדים בגיל חצי שנה עד שלוש בישראל הוא כחצי מיליון. כלומר, השירות ניתן רק לחמישית מהילדים. על אחרים המדינה לא יודעת דבר. במקרה הטוב הילדים האלה נשארים בבית משום שההורים מעדיפים לתת להם חינוך ביתי. במקרה הרע הילדים בבית משום שלהורים אין כסף למסגרות פרטיות. אין לנו גם מידע אודות הילדים שנמצאים במסגרות פרטיות, משום שהשירות קיים ללא שום פיקוח. אין תקן, אין הכשרה לעובדים, אין הסדרה של המחיר… ובקיצור אין כלום. במצב כזה ברור שככל שההורים יכולים לשלם יותר, הם יקבלו שירות טוב יותר.

במהלך השנים הכינה הממשלה מספר תכניות להרחבת היצע מעונות היום, לניסוח חוק פיקוח הכולל גם היבטים התפתחותיים וחינוכיים, ואף להעברת האחריות על מעונות היום ממשרד הכלכלה למשרד החינוך. דבר מזה לא התממש.

מסגרות מקבילות הן מעונות היום לילדים בסיכון באחריות משרד הרווחה. כ-18 אלף מבין כלל השוהים במעונות הוכרו כילדים בסיכון, על פי קריטריונים חברתיים-כלכליים. ילדים אלה זכאים להיכנס למעונות יום סמוך למקום מגוריהם, ללא תור. אולם ידוע כי יש מחסור חמור במקומות פנויים.

בנוסף יש מעונות יום שיקומיים לילדים עם צרכים מיוחדים, באחריות משותפת של משרד הרווחה ושל משרד הבריאות. בישראל 110 מעונות כאלה בהם שוהים כ-2,200 ילדים. ככל הידוע אין מחסור במקומות במעונות אלה.

מחסור בייעוץ חינוכי בגני ילדים

בשעה טובה הגיעו הילדים לגיל שלוש, ואז הם עוברים לאחריות משרד החינוך. על פי חוק לימוד חובה, חייבת המדינה לספק מסגרת חינוכית לילדים החל מגיל שלוש, וההורים מחויבים לשלוח את ילדיהם לאחד ממוסדות החינוך המוכרים על ידי המדינה.

בפועל עד היום לא ננקטו אמצעי אכיפה כלפי הורים לילדים בגיל 3 שלא שלחו את ילדיהם לגנים. בגנים המוכרים על ידי משרד החינוך למדו השנה 89 אחוז מילדי השנתון. האחרים למדו בגנים פרטיים שלא עברו תהליך של הכרה, או שנשארו בבית.

מהלומדים בגנים המוכרים, שני שליש לומדים בגנים רשמיים (כגון גנים עירוניים) ושליש לומדים בגנים פרטיים שקיבלו רישיון הפעלה ממשרד החינוך (מוכרים שאינם רשמיים). רוב הלומדים בגנים הפרטיים (67 אחוז) משתייכים לזרם החינוך החרדי.

> האם שר החינוך הבא ייקח אחריות גם על הגיל הרך?

גן ילדים (צילום: דוד שלומית, ויקימדיה)

גן ילדים (צילום: דוד שלומית, ויקימדיה)

החל משנת 2012 כל גני הילדים בישראל הצטרפו לרפורמת "אופק חדש", במסגרתה הוארך יום הלימודים לשש שעות. כוח האדם בגנים כולל: גננת, סייעת ויועצת חינוכית. בפועל, יש מחסור חמור בשעות ייעוץ חינוכי, והוא ניתן רק לחמישית (!) מהאוכלוסייה. לגבי הסייעות מתנהל מאבק ממושך על תנאי העסקתן הפוגעניים.

עיקר הקושי הוא במענה לילדים בגיל 3 עד 4 (טרום-טרום-חובה). אלה הצטרפו למערך הגנים של משרד החינוך בעקבות יישום דו"ח ועדת טרכטנברג, בשנת 2012. מאז נבנו קרוב ל-3,000 כיתות גן חדשות ונוספו 2,628 תקנים לגננות, ומשרד החינוך הודיע כי אין מחסור במקומות בגנים. הבעיה היא שעל הפעוטות בני השלוש הוחלו התקנים לטיפול בילדים בגיל 5. כתבתי על כך בנפרד. לכאן גם שייך המאבק להוספת סייעת שנייה לגנים. לאחרונה הודיע משרד החינוך כי נמצא התקציב להוספת סייעת לגנים שבהם מעל 30 ילדים.

צהרונים בהפרטה

הגיעה שעת צהריים, ושוב עוברים הילדים מסגרת, אל צהרונים ומועדוניות שבאחריות משרד הכלכלה. מסגרות אלה נותנות שירות לילדים מסגירת הגן ועד השעה 16.00. מרבית הצהרונים הם פרטיים, אולם משנת 2007, יכול כל צהרון לבקש הכרה ממשרד הכלכלה, ולקבל, תמורת הפיקוח, סבסוד חלקי של שכר הלימוד.

עכשיו זה מסתבך, שכן על פי המלצות ועדת טרכטנברג הפיקוח על הצהרונים ביישובים באשכולות חברתיים 1 עד 3 ובירושלים עבר ממשרד הכלכלה למשרד החינוך (תוכנית ציל"ה). התקווה הייתה שהמעבר למשרד החינוך ישפר את השירות, אולם זה לא קרה, שכן משרד החינוך הפריט את התוכנית והיא מופעלת בידי קבלני כוח אדם וזכיינים. התוכנית זכתה לביקורת נוקבת מצד מבקר המדינה. כדי לקצר: שירות לקוי, בזבוז כסף, העסקה פוגענית וכישלון מוחלט.

כ-25 אלף ילדים מגילאי 3 עד 9 שוהים בצהרונים המפוקחים על ידי משרד הכלכלה (ליישובים באשכולות שמעל 4). רובם זוכים לסבסוד שכר הלימוד על פי רמת ההכנסה לנפש במשפחה, והעדפה למשפחות חד הוריות. כ-51 אלף ילדים בגיל 3 עד 8 שוהים בצהרונים של משרד החינוך (ציל"ה). ושוב – אודות רוב הילדים אין מידע. חלקם בבית וחלקם במסגרות פרטיות. ושוב המעמד הכלכלי של ההורים דומיננטי בקבלת השירות.

אי שוויון באבחונים

מלבד מסגרות השהייה, מעניקה המדינה גם שירותי אבחון וטיפול בתחום התפתחות הילד, באחריות משרד הבריאות. בישראל יש 35 מכונים להתפתחות הילד של קופות החולים וכן 95 יחידות להתפתחות הילד שמופעלות על ידי גורמים שונים, כדוגמת חברת המתנ"סים. הביקוש לשירות הוא רב וההיצע קטן, ולכן נדרש זמן המתנה ממושך, במיוחד בדרום הארץ ובצפונה. למשל, אם הילד שלכם זקוק למספר מפגשי אימון בתחום המוטוריקה העדינה. ההשתתפות הכספית הנדרשת מההורים היא גבוהה, ומהווה חסם נוסף לקבלת השירות.

אין מידע לגבי מספר הילדים שנדרשים לאבחון ולטיפול, ואינם מקבלים זאת. המחסור יוצר אי שוויון, שכן משפחות במצב כלכלי טוב צורכות את האבחון והטיפול בשוק הפרטי.

בנוסף ישנם שירותי רווחה לילדים בסיכון בגיל הרך באחריות משרד הרווחה. במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות רשומים כ-119 אלף ילדים עד גיל שש. הרישום הוא על בסיס משפחתי, בין אם הילד זקוק לסיוע או שהוא נתון לסיכון בשל צורך בסיוע למישהו אחר מבני המשפחה. מתוכם רק 32 אלף ילדים קיבלו סיוע בשנת 2014.

מרביתם קיבלו סיוע במסגרת הקהילה, שעיקרו קליטה במעונות יום (שהוזכרו לעיל). כשלושת אלפים ילדים קיבלו סיוע נוסף שכולל הדרכה להורים בכל הקשור לטיפול בילדים, או מסגרת משפחתית מארחת, במצבים של משבר זמני בתפקוד המשפחה. 1,045 ילדים עד גיל 6 (מתוך ה-32 אלף) מטופלים במסגרות השמה חוץ ביתיות: 229 ילדים בפנימיות, 835 ילדים במשפחות אומנה ו-48 שוהים במרכזי חירום.

במקביל לתוכניות של משרד הרווחה, מופעלות גם תוכניות מטעם התוכנית הלאומית לילדים ולבני נוער בסיכון. תוכנית זאת נועדה לאחד את השירות של שישה משרדי ממשלה לאוכלוסייה בסיכון, אולם בפועל היא הוסיפה גורם נוסף למערך השירותים. תוכניות אלה הגיעו השנה ל-21 אלף ילדים עד גיל שש. ברוב המקרים מדובר בתמיכה במשפחה ובהדרכתה, על מנת להקטין את גורמי הסיכון.

לעשות סדר בבלגן

סקרנו את השירותים הניתנים על ידי משרדי הממשלה: כלכלה, בריאות, רווחה וחינוך. בנוסף להם יש יוזמות של רשויות מקומיות, עסקים למען הקהילה, עמותות, קרנות סיוע, מתנדבים ונדבנים. כפי שנראה התחום מתנהל על פי הצרכים של נותני השירות (כל אחד מהם לעצמו) ולא על פי הצרכים של מקבל השירות – כלומר הילדים בגיל הרך. אני לא יודע איך מאחדים כל כך הרבה גורמים לפעול יחד. אבל צריך. באי הסדר, בני אדם נופלים בין הכיסאות, והראשונים ליפול הם החלשים, הזקוקים לשירות יותר מאחרים.

> חשיפה: הצבא עוקב אחרי הפייסבוק שלכם

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf