newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כליאה משתלמת: המרוויחים הגדולים על גב האסירים הפלסטינים

מחירים מופקעים בקנטינות, קנסות במיליונים, ומאות אלפי אסירים פלסטינים שהופכים להיות מקור הכנסה מניב. נתונים חדשים שופכים אור על הצדדים הכלכליים של כליאת האסירים הפלסטיניים

מאת:

השיח הישראלי אודות האסירים הפלסטינים נוטה להתמקד בממד הביטחוני של הסוגיה, ללא ספק מסגור הרבה יותר נוח מבחינת ישראל. אלא שלסוגיה הזו יש צדדים נוספים, חשובים לא פחות: דו"ח של ארגון א-דמיר, ארגון פלסטיני הפועל למען זכויות האסירים, עוסק באספקטים הכלכליים של כליאתם של כ-800,000 פלסטינים בבתי הכלא הישראליים מאז 1967, ובאופן ממוקד יותר בניצול הכלכלי של האסירים הפוליטיים על ידי הן הרשויות והן חברות ישראליות פרטיות.

תופעת הניצול הכלכלי של האסירים הפלסטיניים בישראל איננה חדשה: בין השנים 1967 ל-1972, האסירים הפלסטינים אולצו לעבוד ללא תמורה עבור התעשייה הצבאית, בבנייה, בתחזוק בתי הכלא עצמם, ועוד. בשנת 1972 פתחו האסירים בשביתת רעב בדרישה לשים סוף לעבודות כפייה אלה, שביתה שהסתיימה עם הסכמת רשויות בתי הסוהר לשלם לאסירים שכר שיופקד כנקודות זכות בחשבונות הקנטינה שלהם. האסירים העובדים זכו בתמריצים נוספים כגון סיגריות, זמן ממושך יותר של ביקורי משפחה, עוד שעות שמש בחצר וכיוצא בזה.

> ח"כית שלישית לרשימה המשותפת? "אני מאמינה בהגינות ההנהגה הערבית" 

למרות החלטת בג"ץ משנת 2009 נגד הפרטת בתי הסוהר בישראל, בפועל רבים מהשירותים כבר הועברו לידי חברות פרטיות, מטכנולוגיות של האזנה וציתותים ועד למערך ההסעות של האסירים. כאן נכנס גם סיפור הקנטינות. במקור, הוועדה הבינלאומית של הצלב האדום היא שהיתה אחראית לספק לאסירים הפלסטינים את מצרכי היסוד. בראשית שנות השבעים של המאה הקודמת הצלב האדום יצא מהתמונה, והאסירים נאלצו לעבוד באותן עבודות "אופציונליות" כדי לממן את צריכת המוצרים בקנטינה.

מוצרים הנמכרים מאות אחוזים יותר ממחירם ברחוב הפלסטיני

אם בהתחלה הקנטינות נועדו להשלים את מוצרי היסוד המסופקים על ידי רשויות הכלא עצמן, עם הזמן האספקה הזו הלכה וקטנה עד שעל פי נתוני הדו"ח, כיום רק כעשרה אחוזים מצרכי האסירים מסופקים על ידי החבילה הבסיסית שהם מקבלים מהשב"ס. במקביל, רשויות בתי הכלא צמצמו באופן דרסטי את כמות ומגוון המוצרים שבני המשפחה של האסירים יכולים להביא להם לכלא, אך מאפשרים למשפחות – ואחרי הקמת הרשות הפלסטינית, גם לה – להפקיד כסף בחשבון הקנטינה של האסירים כדי שישתמשו בו לרכישת מוצרים. על פי עדויות האסירים, רמת הארוחות ירדה משמעותית עם השנים והאסירים נאלצים לבשל לעצמם מזון שאת מוצרי היסוד שלו הם צריכים לרכוש בכלא. כתוצאה מכך, כיום האסירים תלויים כמעט בלעדית בקנטינות.

בין השנים 73-94, חברת שק"ם – שירות קנטינות ומזנונים – החזיקה במונופול על הפעלת המזנונים של כוחות הביטחון השונים. בשנת 2005, לאחר מעבר האסירים הפלסטיניים מחזקת בתי הכלא הצבאיים לחזקת השב"ס ועל רקע גלי ההפרטה של השירותים הציבוריים בישראל, חברת דדש זכתה במכרז להפעלת הקנטינות בבתי הכלא. זה הסתבר להיות מקור כלכלי לא רע עבור השב"ס: על פי נתונים של משרד האוצר לשנים 2009-2011 המצוטטים בדו"ח, בכל שנה בשנים האלה חברת דדש הכניסה לשב"ס 33.82 מיליון דולר. היקף הרווחים שהפיקה בעצמה מהפעלת הקנטינות לא מפורס, אבל אפשר לשער.

כדי לעמוד על האופן שבו האסירים הפלסטיניים מהווים "פרה חולבת" כלכלית, הדו"ח משווה, בין היתר, בין מחיר המוצרים הנמכרים בקנטינות בבתי הכלא השונים לבין עלות אותם המוצרים בשוק הפלסטיני. לצורך כך קיבלו עורכי הדין של הארגון על פי דרישתם את רשימת המחירים של המוצרים בבתי הכלא קציעות, דמון ועופר. בעוד שחברת דדש, אשר זכתה במכרז להפעלת הקנטינות, מחוייבת למחירים שווים בכל בתי הכלא, הבדיקה העלתה הבדלים – לעתים ניכרים – בין המחיר של אותו המוצר בקנטינות השונות, וכי מוצרים מסויימים נמצאו בקנטינה אחת אך לא באחרת. את המחיר הממוצע של המוצרים השוו החוקרים עם אותם המוצרים – ובמקרה של העדר המוצר הזהה עם המוצר הדומה לו ביותר – שנמכרים בחנויות בג'נין, בית סחור וטול-כרם.

"החרמות" של מאות אלפי שקלים

על פי נתוני הדו"ח, אסיר פלסטיני משלם בממוצע מדי חודש 39.15 דולר על רכישת מוצרי היגיינה וניקיון מהקנטינות בכלא. כך למשל, מחיר סבון הידיים שנמכר בקנטינות הכלא גבוה ב-549 אחוזים ממחירו בשוק הפלסטיני; קרם גילוח ב-179 אחוזים, וסכיני גילוח ב-794 אחוזים. בממוצע, מחירי המוצרים בקנטינות גבוהים ממחיריהם בשוק הפלסטיני ביותר מ-157 אחוז.

גם המחיר שמשלמים האסירים על מוצרי האוכל, אשר בשל הכמות והאיכות הירודה של האוכל המסופק בבתי הכלא הם נאלצים לרכוש בעצמם בקנטינות, גבוה בממוצע ממחירם בשוק הפלסטיני. קילו חומס בקנטינה של הכלא יעלה ב-38 אחוז יותר מאשר במכולת פלסטינית. קילו עדשים ב-145 אחוזים יותר. קופסת פסטה בקנטינה תהיה יותר יקרה ב-122 אחוזים, וקילו אורז ב-26 אחוזים "בלבד". על-פי נתוני הדו"ח, כל אסיר משלם בממוצע 111 דולר בחודש לרכישת מוצרי מזון בכלא. צריך לציין שהתלונות על המחירים המופקעים של המוצרים בקנטינות אינן מוגבלות לאסירים הפלסטינים בלבד ונרשמו תלונות בנושא זה גם מצד אסירים יהודים. התייחסות לכך מופיעה בדו"ח של הסנגוריה הציבורית על תנאי הכליאה בבתי הסוהר בישראל.

על אף שהשב"ס מתנער בהתמדה מחובתו לדאוג בצורה ראויה לצרכים הבסיסיים של האסירים ומאלץ אותם לרכוש את המוצרים במזנונים, הוא בו בזמן מתייחס אל הגישה לרכישת מוצרים בקנטינה כאל פריבילגיה שיכולה לשמש גם כאמצעי ענישה. מחברי הדו"ח מציינים כי במסגרת הראיונות שערכו עם אסירים ועם אסירים משוחררים, אלה חזרו וסיפרו על שלילת הזכות לרכוש מוצרים בקנטינה בתור עונש, דבר שמאלץ אותם להסתמך על חבריהם לתא שירכשו עבורם את המוצרים הבסיסיים להם הם זקוקים. משמעות הדבר, במילים פשוטות, היא שאסירים יכולים להישאר רעבים.

> צפו: מכתבי האסירים שמירי רגב לא רוצה שתראו

אסיר כבול ברגליו, אילוסטרציה (משה שי/פלאש90)

אסיר כבול ברגליו, אילוסטרציה (משה שי/פלאש90)

חשבון הקנטינה של כל אסיר נמצא תחת שליטה מלאה של רשויות השב"ס, ואלה מענישים את האסירים לא פעם באמצעות משיכת "קנסות" הישר מהחשבון. קנס כזה יכול להיות מושת על אסיר כיוון שסירב לבדיקת דנ"א או לחיפוש בעירום, או כעונש על שביתת רעב. כך, במהלך שביתות רעב, המערכת מפצה על ההפסד הכספי עקב הפסקת רכישת מוצרי המזון על ידי האסירים במשיכת הכסף ישירות מחשבונם. השב"ס לא מפרסם נתונים באשר לגובה הקנסות הללו, אך על פי המשרד הפלסטיני לענייני אסירים, בחודש יולי 2010 לבדו גבו באופן הזה כ-250,000 שקלים מחשבונות האסירים. אם זהו אכן הממוצע החודשי, משמעות הדבר היא שבכל שנה השב"ס מרוויח כשלושה מיליון שקלים מכיסם של האסירים הפלסטינים.

גם אם נתעלם מההקשר הרחב יותר של הרווחים הכלכליים שמפיקה ישראל מהכיבוש, הסכומים לעיל מספיקים כדי לראות בסוגיית האסירים הפלסטינים לא רק סוגיה פוליטית, אלא גם סוגיה כלכלית ממדרגה ראשונה. לאלה מצטרפים כמובן גם הקנסות הכבדים המושתים על האסירים באמצעות בתי הדין הצבאיים, אשר על פי נתוני הדו"ח הסתכמו בין השנים 2009-2012 ב-15,912,436 שקל, וזה מבלי לדבר על דמי הערבות המופרכים שפלסטינים נדרשים לא פעם להפקיד בעת שחרור ממעצר. לאור הנתונים הללו, הנתון המדהים על כ-800,000 אסירים פלסטינים שעברו בבתי הכלא הישראליים מאז 1967 והתמריץ מאחורי הכליאה המאסיבית הזו מקבלים נופך נוסף, מבהיל במשמעות העמוקה שלו.

משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "שירות בתי הסוהר מספק לאסירים הביטחוניים תפריט המותאם ככל הניתן לבקשותיהם. לאחרונה, על פי בקשת האסירים, הורדו מהתפריט מספר מוצרים והומרו בירקות. יצוין כי לאסירים הביטחוניים גמישות רבה בנושא המוצרים אותם יכולים לרכוש במרכזי המכר, דבר המשפיע על בקשותיהם להמרת מוצרים כאלה ואחרים מהתפריט.

"מחירי המוצרים בקנטינות נקבעים על פי ממוצע המחירים ברשתות השיווק במדינת ישראל ועליהם ניתנת הנחה אליה התחייב הספק זכיין המכרז. בשירות בתי הסוהר מוטלים קנסות על אסירים כאקט ענישתי, הנגזר בהליך משפט משמעתי, בגין הפרת משמעת. זהו נוהג החל על כלל האסירים, פליליים וביטחוניים כאחד".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf