newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לאחר מאה ימי כליאה שוחררה סרבנית המצפון איילת ברכפלד

עם צאתה מהכלא אמרה: "בסיומו של המאבק האישי שלי לפטור אני יכולה לחשוב רק על אלו שהמאבק שלהם עוד לא נגמר וגובה מהם מחיר יקר בהרבה - הפלסטינים בשטחים ובעזה"

מאת:

בעוד המערכת הפוליטית גועשת סביב חוק הגיוס שאמור להסדיר את עניין גיוס החרדים לצבא, הצבא החליט לשחרר אתמול (שני) – לאחר ארבע תקופות כליאה שהסתכמו במאה ימי מאסר – את סרבנית המצפון איילת ברכפלד. בניגוד לסרבני מצפון אחרים שקיבלו את הפטור מוועדת אי-התאמה בגין "התנהגות רעה וחמורה", ברכפלד קיבלה את הפטור מוועדת המצפון שנדרשה, מסתבר, למאה ימי כליאה שלה לפני שהשתכנעה שאכן יש לצעירה הזו מצפון שלא מאפשר לה לקחת חלק בדיכוי של עם אחר.

ברכפלד, צעירה תל-אביבית חילונית בת 18, התייצבה לראשונה בלשכת הגיוס בתל השומר ב-12 בפברואר, שם הצהירה על סירובה לקחת חלק בצבא מטעמי מצפון. אילו היתה צעירה דתיה המבקשת להשתחרר מהשירות הצבאי מטעמים דתיים, סביר להניח שהוועדה היתה מסתפקת בהצהרתה ונותנת לה את הפטור המיוחל.

"מעדיפה לשבת בכלא מאשר לעשות משהו שמנוגד לערכים שלי". איילת ברכפלד (באדיבות ארגון 'מסרבות')

סרבני מצפון חילוניים, לעומתן, נדרשים למסכת מייסרת וארוכה במטרה לשכנע את הצבא בקיומו של מצפונם. זה כמעט תמיד נגמר בכליאה של 100-150 יום, וגם אז אין לדעת מתי הצבא יחליט להכיר בפטור מטעמי מצפון ומתי השחרור יינתן בשל "אי התאמה". עתירה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט מבקשת להפסיק את האפליה הזו של סרבני מצפון לעומת סרבניות מטעמי דת, ולאפשר גם לראשונים להשתחרר על סמך הצהרה, כפי שנהוג ביחס לצעירות הדתיות. השופטים, אם להתנסח בעדינות, לא נטו לקבל את טענות העותרים.

איילת ברכפלד נמנית על חותמות וחותמי "מכתב השמיניסטים של 2017", ולוותה על-ידי "מסרבות" — רשת סרבנות פוליטית. עם כניסתה לכלא, בפברואר האחרון, נימקה ברכפלד את החלטתה לסרב בהצהרה שפרסמה, בה כתבה: ״אני מאמינה שעדיף לי לשבת בכלא מאשר לעשות משהו שמנוגד לערכים שלי. הסירוב לא רק יבטיח לי שאני עומדת מאחורי העקרונות שלי, אלא אני מקווה שהוא גם יעזור להעלות את כל הנושאים הללו לסדר היום ולהביא אותם לעוד קבוצות של אנשים. אני מסרבת לשרת בצבא ההגנה לישראל, הגוף שמבצע את המדיניות ההרסנית של ממשלת ישראל ושנוקט לצורך כך על בסיס יומיומי באלימות, גזענות ואפליה; אני מסרבת לקחת חלק פעיל בדיכוי של העם הפלסטיני; ואני מסרבת להשלים עם התפיסה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני כגזירת גורל נצחית". עם צאתה מהכלא אמרה: "ביסודו הסירוב שלי הוא סירוב לאלימות ולמלחמה כדרך לפתרון סכסוכים. כישראלית יש לי אחריות לעשות כל שביכולתי לעצור את מעגל האלימות ושפיכות הדמים והסירוב לקחת בהם חלק הוא לחלוטין הצעד הראשון בשבילי".

בקרוב צפויים להודיע על סירובם ולהיכלא שני סרבני מצפון נוספים: הילל גרמי ולוהאר אלטמן. או אז נצטרך להמתין ולראות כמה ימים הם ייאלצו לבלות מאחורי סורגים עד שהצבא ישתכנע שגם להם יש מצפון, וישחרר אותם לדרכם.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

השאירה מאחוריה בור גדול. בות'יינה דביט (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של בות'יינה דביט)

"הסלע שראה את האופק". לזכרה של בות'יינה דביט

שנים רבות של פעילות פוליטית, חברתית ופמיניסטית הפכו את דביט, אדריכלית ובת למשפחה קומוניסטית מרמלה, לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם העיר. מסע הלוויה שלה סימל את המרקם המיוחד של האנשים שראו בה שותפה לדרך

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf