newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לא פמיניסטית ולא מנהיגה; שקד היתה הפרזנטורית של "ימינה"

על אף היותה אישה אינטליגנטית ובעלת משנה פוליטית סדורה, איילת שקד מעולם לא היתה מנהיגת גוש הימין שהובילה, כפי שהשתקף במיקומה בחלוקת התיקים ובפיצול המחנה בניגוד לרצונה. ולמרות הצהלות של נשים בימין, גם פמיניסטית גדולה היא לא היתה מעולם

מאת:

במערכת הבחירות הראשונה מזה 13 שנים שבה לא עמדה אישה בראש אף אחת ממפלגות המרכז-שמאל, ששו נשות הימין על הצבתה של איילת שקד בראש מפלגת ימינה כמוצאות שלל רב. "אני מצביעה למפלגה היחידה שבראשה אישה!" הצהירו, מצביעות לטענתן על הכישלון של השמאל להעמיד מתוכו מנהיגה לעומתן.

כמו רותם סלע ל"קסטרו", כך איילת שקד ל"ימינה", מטילה מאורה על ערכי המותג, אך לא מוזמנת לישיבות דירקטוריון. איילת שקד במטה "ימינה" בערב הבחירות (צילום: פלאש90)

החיבור בין פמיניזם לשמאל הוא חיבור בעל שורשים היסטוריים עמוקים וההטיה המגדרית שבה נשים מצביעות יותר לשמאל היא גלובלית, אבל החלוקה אינה דיכוטומית ומוחלטת. בכנסת הלפני אחרונה ניתן היה למצוא חברות כנסת פמיניסטיות באופן מובהק במפלגות הימין  – לא רק באופן הצהרתי, אלא גם בפועל בהצבעותיהן ובפעילותן בוועדות – וביניהן אורלי לוי, רחל עזריה, מירב בן ארי ושולי מועלם.

האחרונה, שכיהנה מטעם הבית היהודי, הואשמה לא פעם בשמאלנות בשל תמיכתה בחקיקה פמיניסטית, ללמדנו שהחלוקה לא נמצאת רק בדמיונו של השמאל אלא גם בתפיסת הימין הדתי את עצמו. שקד, עם זאת, מעולם לא נמנתה על נשים אלה. היא אמנם מצהירה על עצמה כראויה לשמש כמודל פמיניסטי, אך חסרה את העשייה ויוזמות החקיקה שעומדות מאחורי ההצהרה הזאת. למעט החוק לאיסור צריכת שירותי זנות, שיזמו מועלם וגלאון ורוקן על ידיה מאחריות פלילית, לא מחזיקה שקד בקבלות פמיניסטיות משמעותיות.

איילת שקד, חשוב להבהיר, היא אישה אינטליגנטית עם משנה אידאולוגית סדורה. נשים בראש מפלגות שמרניות אינן דבר נפוץ, אך הן בהחלט קיימות; שתיים מהבולטות ביניהן הן מארין לה פן העומדת בראש "האיחוד הלאומי" של צרפת, וג'ורג'יה מלוני העומדת בראש "האחים של איטליה". הידועה מכולן, כמובן, הייתה מרגרט תאצ'ר, האישה החזקה בעולם בזמנה, שהפעילה מדיניות אנטי-נשית והתבטאה נגד "הקולות הצורמניים של התנועות לשחרור האישה". הבעיה העיקרית בהתייחסות אל שקד בשורה אחת איתן היא שאיילת שקד מעולם לא הייתה באמת מנהיגת המפלגה שהיא עומדת בראשה.

קריאות "מי זו באה, ראש הממשלה הבאה" שליוו את שקד בנאומה בכפר המכביה מיסכו את ההסכם שנרקח מאחורי הקלעים בין המפלגות, אתרי הציונות הדתית הרגיעו, בנט הוא באמת זה שמושך במושכות, ומיקומה של שקד בחלוקת התיקים נקבע כרביעי – אחרי בנט, פרץ וסמוטריץ. חלוקה זאת הבהירה לקהל הבוחרים מהימין הדתי כי לא מדובר במנהיגה אלא בפרזנטורית. כמו רותם סלע ל"קסטרו", כך איילת שקד ל"ימינה", מטילה מאורה על ערכי המותג, אך לא מוזמנת לישיבות דירקטוריון.

דוק העשן שמיסך את הפער בין מקומה של שקד ברשימה לבין מנהיגותה בפועל פוזר באחת לאחר סגירת הקלפיות. בעוד היא קוראת להמשך איחוד המפלגות, חתמו הגברים המשמשים בפועל בראשותן על הסכם לפיצול המפלגות. הימין הדתי, כך נראה, הציב את שקד בראשו כדי למשוך אליו מצביעים מחוץ למגזר, חזות שתרסס עליהם, כמו בסרטון הבחירות של הבית היהודי באפריל, את פרץ וסמוטריץ, תוך שהיא משכנעת אותם שמדובר בניחוח ליברלי. מנהיגה? לי זה מריח כמו פרזנטורית.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf