newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לא עזה. המלחמה האמיתית היא בגדה המערבית

התקשורת הישראלית היא שמלבה את האש בעזה לקראת מלחמה, אבל הצבא אינו מעוניין במלחמה ברצועה. לב הסכסוך היה ונותר ההתנחלויות בגדה המערבית

מאת:

צעדות השיבה על הגבול בין עזה לישראל, שהן הפגנות בלתי אלימות למרות טענותיה של ישראל כי מדובר בניסיונות לחטיפת חיילים, מתקרבות לשבוע השלושים שלהן. עפיפוני התבערה ובלוני התבערה מאיימים על יישובי עוטף עזה, והצעדות מתפתחות והולכות ויוצרות מרחבי עימות חדשים. יחידות הפועלות בלילה מטרידות את ישראל, אך מספר החללים והפצועים הפלסטינים עולה, בעיקר בעקבות הירי ברגלי הילדים והמפגינים הצעירים והירי הממוקד במרפאות הניידות, בצוותים הרפואיים ובעיתונאים.

בד בבד עם ההתרחשויות הללו מודלפות לתקשורת ידיעות על מגעים מתקדמים בין ישראל לתנועת חמאס לכריתת הסכם הפסקת אש; מקורות בתנועה מסרו לעיתון "אלערבי אלג'דיד", היוצא לאור בלונדון, כי עזה עומדת "לקראת הסכם הפסקת אש לא כתוב בחסות ובתמיכה של מדינות האזור, בראשן מצרים ותורכיה. עם זאת, ולאור עמדתה של הרשות הפלסטינית, עדיין לא ניתן להגיע להסכם ממשי".

צעדות השיבה הפכו שוב את רצועת עזה לרלוונטית ועוררו מחדש את העניין הציבורי בסוגיה הפלסטינית: עזה עומדת בראש כותרות העיתונים ומהדורות החדשות ומסוקרת בהרחבה בתקשורת המקומית, האזורית והעולמית. אבל מה עם הגדה המערבית?

אמבולנס פלסטיני מפנה מפגינים פצועים במהלך אחד העימותים בין צעירים פלסטינים לצבא במחסום חווארה ליד שכם. הגדה המערבית (אחמד אל-באז/אקטיבסטילס)

אמבולנס פלסטיני מפנה מפגינים פצועים במהלך אחד העימותים בין צעירים פלסטינים לצבא במחסום חווארה ליד שכם. הגדה המערבית (אחמד אל-באז/אקטיבסטילס)

על פי עיתון "הארץ", הצבא הישראלי סבור כי אין הצדקה למלחמה או עימות רחב עם רצועת עזה, וכי למרות הכול ישראל יכולה להכיל את המתרחש ולהתמודד עם ההשלכות מבלי לפתוח במלחמה חדשה, משום שהקרב האמיתי – המלחמה העיקרית – מתקיים בגדה המערבית. בנוסף על פי "הארץ", אף שהצבא הישראלי שלח תוספת תחמושת וציוד לגבול עם הרצועה לא חלה הסלמה באזור, משום שהצבא אינו מתכוון להחריף את תגובותיו ומשום שישראל אינה מעוניינת בהסלמה מתגלגלת לקראת מלחמה רביעית. זאת בין היתר בזכות מעורבות לאומית, בינלאומית ומצרית במגעים להפסקת אש עם חמאס.

התקשורת הישראלית היא שמעודדת הסלמה ברצועת עזה, בניגוד לעמדת הצבא. היא מסקרת בהרחבה את צעדות השיבה והשלכותיהן ומפרסמת צילומים וסרטונים של המתרחש בגבול. בעקבות זאת החליט הצבא להגביל את גישת התקשורת לצעדות השיבה ולהשלכותיהן ולתחום אותה למידע שמפרסם מערך הדוברות שלו. עם זאת, כלי תקשורת מסוימים בישראל ממשיכים לשדר שוב ושוב תמונות וסרטונים המבליטים את הצלחתם של חמאס ושל פעילים פלסטינים בצעדות השיבה. הם אינם מבינים שבכך הם משפיעים על קבלת ההחלטות הביטחוניות ועל המדיניות בנוגע לעוצמת ההסלמה בגבול.

אם כן, כביכול נראה כי המלחמה מתנהלת נגד רצועת עזה וחמאס. אולם בפועל המלחמה האמיתית מתחוללת, גם אם בשקט, בגדה המערבית. העדות האחרונה לכך היא האירוע במפעל בברקן שבו נהרגו שני ישראלים. גל גובר של עימותים, והסלמה של המאבק הפלסטיני בהתנחלויות ובמתנחלים, עלול להוביל לאינתיפאדה שלישית. ישראל תיערך בהתאם; הביטחון והאבטחה בהתנחלויות יתוגברו, התיאום הביטחוני יופסק, וחיילים יישלחו למחסומים וללב ערים וכפרים פלסטיניים.

הדיון בהתלקחות קרובה בגדה המערבית מתרחב בדרג הביטחוני והמדיני וגם בתקשורת הישראלית, על אף הסיקור הדליל של המתרחש בגדה יחסית לסיקור האינטנסיבי של המתרחש בעזה. אולם המלחמה המתמשכת והעתידית בגדה המערבית קשורה להתנחלויות, לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. המאבקים האחרים הם צדדיים, נספחים למלחמה הגדולה, גם אם הם מסייעים בשיפור מאזן הכוחות.

האני חביב הוא פרשן פוליטי פלסטיני. המאמר המלא התפרסם ביומון הפלסטיני אל-איאם. גרסה זו מתפרסמת במסגרת "אופק לתקשורת הערבית", פרויקט המשותף למכון ון ליר בירושלים ולמרכז אעלאם בנצרת. מערבית: ז'נאן בסול

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf