לשחרר את הנמר: איך אירוע "שוברים שתיקה" בתל חי הסתיים באלימות
מכללת תל חי אירחה בעבר אירוע של שוברים שתיקה שעבר בשקט. השבוע עמדו החולצות החומות וחיפשו שמאלנים וערבים ביציאה מהאירוע. זה מה שקורה שפוליטיקאים מקומיים עולים על גל ההסתה הארצי
בימים האלה, מתחת לתופי המלחמה הרועשים, עדיין ראוי לשמוע סיפור קטן גדול בשולי החדשות. שוברים שתיקה הגיעו להעביר הרצאה במכללת תל חי, זה נגמר באלימות מעצרים ותיקי חקירה.
רגע לפני שבשמאל מרימים קול זעקה ולפני שבימין מגנים את המכללה, אני מבקש לתת כמה צבעי רקע לאירוע, שאולי יוכלו להכניס הקשרים ואולי אפילו לגלות את החוטים הנסתרים שבין הפרקטיקה הפוליטית שהתרגלנו אליה לבין חיי היוnיום שלנו.
אנחנו בשנת בחירות לרשויות המוניציפליות. זו שנה שבה כל המועמדים מניעים פעילים, רוקמים תכניות, ומכינים מטות. בשלב הזה, לפני פרוץ הקמפיינים הגלויים, כולם גם רוחשים מזימות.
"הצל" בהפגנה בתל אביב. רוחו ריחפה מעל לציד משתתפי אירוע שוברים שתיקה בתל חי (צילום: תומר נויברג/פלאש 90)
לפני חודשיים התקיים כנס נגד גירוש מבקשי המקלט במכללה. בסופו יצאה קריאה עליה חתומים מרצים, סטודנטים ותושבי הגליל העליון נגד הגירוש. באותו יום התראיין יואל מרשק, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ל-Ynet ואמר כמה משפטים על קליטת הפליטים בישראל. אחד המשפטים היה שראוי לקלוט את חלקם בירוחם, טבריה וקריית שמונה. מרשק מטומטם. הרעיון לפתור מצוקה של אוכלוסיה מוחלשת אחת על גבה של אוכלוסיה מוחלשת שנייה הוא אידיוטי. אבל עם כל הכבוד, מי זה יואל מרשק? הסיפור הזה היה אמור לחלוף בשקט. כמה חודשים קודם לכן התקיימה בקפה "חברותא" בעיר שביתת הזדהות עם מאבק הפליטים וזה עבר בשלום ללא כל התלהמות או אלימות.
אבל אנחנו בשנת בחירות. חבר מועצה זריז מהאופוזיציה העלה פוסט שבו קשר בין הכנס במכללה למשפט בראיון של מרשק (שהרי במכללה יושבת האליטה האשכנזית ומרשק הוא קיבוצניק), והופ – הרשת החברתית המקומית גועשת, כשהשורה התחתונה היא שהמכללה והסטודנטים זוממים להביא 40 אלף סודנים לקריית שמונה. הנמר שוחרר. לא יקום ולא יהיה!
ראש העיר קובע את גבולות השיח בפאב
כמה פעילי רשת זריזים מגלים שכמה ימים מאוחר יותר אמור להתקיים כנס נגד הגירוש ב'קשיו', פאב חדש יחסית, שיתוף פעולה בין תורם עשיר מהמרכז, אגודת הסטודנטים ומרכז צעירים של העירייה. ברשת מאיימים לפוצץ את הכנס בסגנונו המוכר והאהוב של 'הצל'. ראש העיר, שמרגיש שעשו לו תרגיל פוליטי (שהרי הוא מזוהה עם המקום שנותן במה לסמולנים עוכרי ישראל) מזדרז לכנס ישיבת מנהיגים מקומיים, בה השתתפו יו"ר אגודת הסטודנטים המקומית, נציג הפאב, ראש העיר וסגנו, מרצָה אחת מהמכללה ועוד משתתפים. בסופה של הפגישה יוצאת הודעה חגיגית מטעם ראש העיר: "הכנס בוטל!. בהתייעצות בין מנהיגי האזור הוחלט על הקמת ועדה משותפת לכתיבת אמנה שתגדיר את גבולות השיח בפאב. לא ניתן להעלות נושאים שמעוררים פילוג בעיר". תאמינו לי ששווה להיכנס ולקרוא את הפוסט פה. הסערה נרגעת ונעלמת.
עוברים הימים. סטודנט מתא אקטיביסטי בתל חי רוצה להביא את שוברים שתיקה להרצאה במכללה. שוברים שתיקה כבר היו במכללה. זה עבר בשקט. אבל אנחנו בשנת בחירות. כמה פעילי פרוקסי של אותה מפלגה מהאופוזיציה מעלים באותו היום פוסטים זועמים על "עוכרי ישראל שבמימון גורמים זרים מנסים לפגוע בחיילינו'" והופ – מתארגנים ברשת לעצור בגופם את הבוגדים האלה. הנמר שוחרר.
על הגל העכור קופצים פעילים של מועמד נוסף לבחירות (מטעם מפלגת יש עתיד) וזורקים בחדווה קיסם למדורת ההסתה. ביום ההרצאה מתכנסים כמה מוחים בכניסה למכללה, עטופים בדגלי ישראל. אחרי משא ומתן מנכ"ל המכללה (שהיה מנכ"ל העירייה עד לפני כמה שנים) מאשר למוחים להכניס כמה נציגים להרצאה, 'בשביל לאזן את השיח'. כמובן בתנאי שלא יפריעו או ינסו לעצור את ההרצאה. זה עובד יופי: עימות פיזי בין סטודנט (ערבי) לאחד המוחים, וכמה שוטרי מג"ב שמנסים להפריד בין הניצים. אפשר לראות פה ולחובבי הז'אנר הריקליני אפשר לראות כתבה פה.
מחוץ למכללה, ביציאה מהחניה, עומדת משמרת החולצות החומות. מחפשים סמולנים וערבים. זה נראה ככה. זה נגמר בשלושה מעצרים, איתמר בן גביר שבא לייצג אותם, צו הרחקה מהאזור לאותו סטודנט מהקטטה, ובשני תיקי חקירה שנפתחו לפעילי מפלגה מקומית שהיו בתוך ההרצאה. הדבר המהמם ביותר בעיני זה פוסט שהעלה קרוב משפחה של אחד העצורים שלא הבין למה קוראים לו פעיל ימין קיצוני. אני מאמין לו שהוא לא מבין למה.
פוליטיקאים מסיתים ומגלגלים עיניים
מזהים את התבנית?
פוליטיקאי משחרר אמירה מרומזת כלפי אויב מדומיין לצרכי קמפיין שלו > פעילי פרוקסי מקימים מהומה ברשת > חמומי המוח מבין אריות הרשת יוצאים לקיים מצוות הגנה על המולדת (תמיד עטופים בדגל. תמיד ממעמדות נמוכים) > חלק מאותם חמומי מוח נעצרים ונענשים. הפוליטיקאי מגלגל עיניים תמימות לשמיים.
הנה כמה דוגמאות מוכרות מהעבר.
איילת שקד מפרסמת מאמר שקורא לכל הפלסטינים אויב > כמה ימים אחרי זה כמה פסיכוטים שורפים את הנער אבו ח'דיר > הרוצחים הולכים לכלא > שקד מגלגלת עיניים לשמיים.
יאיר לפיד אומר שצריך לירות למוות בכל מי ששולף מברג > כמה ימים אחרי זה אלאור אזריה יורה בראשו של מפגע פצוע ששוכב על הכביש > אזריה יושב בכלא > לפיד ממשיך כאילו לא קרה דבר.
נתניהו מנופף באגרופו מהמרפסת בכיכר ציון להמונים שצועקים רבין בוגד > בן גביר מתפאר שהוא הצליח להגיע לרכב של רבין > יגאל עמיר יורה ברבין > יגאל עמיר יושב בכלא > נתניהו ממשיך לדרכו.
את השיטה המסריחה הזו למד כל פוליטיקאי בכל מקום בישראל. השיטה הזו משתקת את חופש הביטוי והדמוקרטיה בשלב הראשון. בשלב השני היא פוגעת. קורבנות האלימות הפוליטית הזו, גם אלה שנפגעים מהחולצות החומות וגם אנשי החולצות החומות עצמם, נזרקים לצד הכביש.
מה השורה תחתונה של המאמר הזה? אין פואנטה אופטימית. הסרטן הזה התפשט לכל מקום. הדמוקרטיה הישראלית אכולה מבפנים. נגד פרקטיקה פאשיסטית כזו הייתה אמורה לקום תנועת אנטיפה חזקה. זה לא קרה. מנהיגי האופוזיציה בישראל, במקום לעמוד איתן מול התופעה, עמדו מהצד והסבירו שהם לא סמולנים ולא ערבים, ולעיתים גם הצטרפו למקהלת הפשע הזו.
האור היחיד בסיפור הם כמה אקטיביסטים שהצליחו לדרג את חשיבות המאבקים שלהם בצורה כזו שמלחמה ברדיפה פוליטית ובדיכוי שלטוני הם בראש סדר העדיפויות. חשוב יותר ממחירי המילקי, השחיתות, ליגאליזציה או משלוחים חיים.
בברכת 'לילה טוב עליונות לבנה'.
ירון בן עזרי, פעיל פוליטי בקפה חברותא קריית שמונה
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
