newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הדארפורי הראשון שקיבל מעמד פליט: "עכשיו אוכל לחיות בכבוד"

בעקבות החלטת שר הפנים הפך מוטסים עלי, ממנהיגי מאבק מבקשי המקלט, לאזרח סודאן הראשון שמקבל מעמד פליט בישראל. "עכשיו אני אוכל להתחיל לחשוב כמו אדם סביר. אני לא אחשוש ממה שיכול לקרות מחר". למעלה מ-10,000 פליטים עדיין לא קיבלו תשובות לבקשות המקלט שהגישו

מאת:

מוטסים עלי היה בשיעור במסגרת לימודי המשפטים שלו כשהגיעה למשרדי "המוקד לפליטים ומהגרים" ההודעה שהפכה אותו למבקש המקלט הראשון מדארפור שבסודאן שהוכר כפליט בישראל. בהודעה שהגיעה אחר בצהרים לעו"ד אסף וייצן שייצג את עלי בהליכים המשפטיים מטעם "המוקד" בפקס נמסר כי שר הפנים אריה מכלוף דרעי קיבל את המלצת הגורמים המקצועיים והעניק לעלי מעמד של פליט. במוקד המתינו עם ההודעה עד שיסיים את לימודיו כדי להתחיל בחגיגות.

למעלה מאלף בקשות מקלט שהגישו תושבי דארפור שברחו לישראל עדיין לא קיבלו תשובה ממשרד הפנים. אלו מצטרפות ללמעלה מעשרת אלפים בקשות שהגישו מבקשי מקלט, רובם מאריתריאה וסודאן וממתינות עדיין לתשובת המדינה. מדובר באנשים שחלקם הגיעו לישראל כבר בשנת 2005.

"זה פשוט ענק, ואני לא קולט את המעמד. לא האמנתי שזה יקרה", אמר הערב עלי לשיחה מקומית בשיחת טלפון נרגשת במיוחד. "אני מודה למדינת ישראל שנתנה לי להיות כאן לאורך כל השנים וקיבלה את ההחלטה והעניקה לי מעמד פליט. אני מקווה שזה צעד ראשון וטוב לכיוון הנכון, והכיוון הנכון הוא להעניק מעמד פליט לכל מי שימצא ראוי לכך בקרב מבקשי המקלט, לא משנה מאיפה. גם אם הסיפורים שלנו שונים הם גם דומים מאוד ואני בטוח שרבים מאיתנו זכאים למעמד הזה, אם רק יבדקו".

בתגובה לשאלה "מה עומד להשתנות בחיים שלך?" הוא לוקח אוויר ופולט מיד: "זה יהיה שינוי מהותי בחיים שלי! עכשיו אני אוכל להתחיל לחשוב כמו אדם סביר. אני לא אחשוש ממה שיכול לקרות מחר. אני אוכל לחיות חיים נורמליים, ובכבוד – שזה הדבר המדהים.

"המעמד הזה ייתן לי מרחב לעשות דברים גדולים יותר, ובעיקר לפעול למען שינוי במדינה ממנה הגעתי – כי בסופו של דבר אני אחזור לשם, ולכן חשוב לי לפעול למען שינוי שם. במקביל אני חושב שאני אוכל לתרום יותר גם לחברה הישראלית".

עכשיו, אחרי שקיבל את ההודעה המשמחת יצטרך מוטסים לקבוע תור למשרד הפנים, לסניף "רגיל" שם הוא יקבל את התעודה שמעידה על המעמד שלו, משם הוא ילך לפתוח תיק בביטוח לאומי, ויתחיל לספור שישה חודשים עד שיוכל להיכנס תחת כנפי ביטוח הבריאות הציבורי.

מוטסים עלי ועו"ד אסף וייצן עם ההודעה:

דרכו של פליט

מוטסים עלי הוא פעיל פוליטי ותושב חבל דארפור שבסודן. בשנת 2003 עזב את כפרו לטובת לימודים באוניברסיטת אומדורמן ושם החל בפעילות פוליטית למען חבל דארפור. בשנת 2005, בזמן ששהה באוניברסיטה, נשרף כפרו על-ידי מליציות שנתמכות בידי ממשלת סודאן והוריו נאלצו לברוח למחנה פליטים בצפון דארפור, שם הם שוהים גם כיום.

במהלך לימודיו היה מוטסים פעיל פוליטי בתנועה לשחרור סודן. הוא יזם והשתתף במחאות אזרחיות לא-אלימות ובהפצת מידע אודות המצב בסודן ויחס הרשויות לתושבי חבל דארפור, תוך קריאה להתערבות בינלאומית בנעשה שם. בשל פעילותו הפוליטית הוא נעצר מספר פעמים ללא משפט, הוחזק בבידוד ועונה. אחרי מעצרו האחרון נאלץ לברוח מסודן.

עלי הגיע לישראל בחודש מאי 2009 ונכלא למספר חודשים. מאז שחרורו ניסה מוטסים להגיש בקשת מקלט, אך משרד הפנים מנע זאת ממנו שוב ושוב. בשנת 2012 הגיש מוטסים את הבקשה לפי נהלי משרד הפנים, אך הוא לא זומן לראיון.

בשנים האחרונות הפך עלי לאחד מהמנהיגים והדוברים הבולטים של קהילת מבקשי המקלט בישראל. במאי 2014 הוא נשלח יחד עם אלפי פליטים נוספים להתייצב במתקן הכליאה "חולות" שבנגב. זמן קצר אחר כך פרצה מחאת הפליטים ועלי היה אחד ממוביליה. לאחר 14 חודשים ב"חולות הוא שוחרר, אולם רק לאחר ש"המוקד" הגיש בשמו שלוש עתירות מנהליות ושלושה ערעורים לבית המשפט העליון לצד מאבק ציבורי מתמשך.

עו"ד אסף וייצן מ"המוקד לפליטים ומהגרים" מסר בעקבות ההחלטה: "אני מברך על ההחלטה ועל כך שלא היה צורך בהליך משפטי נוסף כדי שמוטסים עלי יוכר כפליט. זה מרגש מאוד שאחרי כל התלאות, אחרי תקופה כל כך ממושכת של אי ודאות וכליאה ואחרי אין סוף הליכים משפטיים – מוטסים קיבל את המעמד שמגיע לו. אני מקווה שזו הסנונית הראשונה".

> הקהילה האריתראית בהפגנה מול משרדי האיחוד – "לא לדיקטטורה!"

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf