newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מול חוק הלאום: הצעת חוק חדשה מבקשת להפוך את ישראל לדמוקרטיה

מגמת החקיקה המפלה והגזענית שמתחזקת בשנים האחרונות הביאה את ח"כ יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת לנסח הצעת חוק נגדית, הקוראת לעגן את אופיה של ישראל כמדינה דמוקרטית, רב תרבותית ושוויונית. תגובת הימין צפויה, אך כיצד יגיב השמאל הציוני לאתגר?

מאת:

בראיון מרתק שערך לפני כשנתיים חברי נועם שיזף עם מנכ"ל ארגון עדאלה, חסן ג'בארין, שיזף העלה בפניו בין היתר את הטענה לפיה החקיקה הלאומנית המסלימה היא תגובת נגד דווקא לניסיון הפלסטיני-ישראלי לקחת את האזרחות שלהם ברצינות, על החובות והזכויות הנגזרות ממנה. בחינת התנהלות המדינה מחד גיסא והציבור הערבי בישראל מאידך גיסא בעשור האחרון מעלה שיש לא מעט אמת בטענה הזו.

לפני למעלה מעשור, בשנים 2006-2007, ארגוני החברה האזרחית הערביים אתגרו את הרוב היהודי בארבעה מסמכי חזון שביקשו להסדיר לא רק את זכויותיו של המיעוט הערבי, אלא את פני החברה הישראלית עצמה: דמוקרטיה המבוססת על אזרחות שווה במקום אתנוקרטיה לאומית. המסמכים האלה לא רק שלא עוררו את הדיון הציבורי שהם ביקשו לחולל, אלא שבעשור האחרון הם נענו בשלל הצעות חקיקה וחוקים מפלים וגזעניים, ביניהם חוק הנכבה, חוק איחוד משפחות, וגולת הכותרת: חוק הלאום.

אל מול הצעת חוק זו, השואפת למעשה לבסס באופן רשמי את מעמד האזרחים הערבים כאזרחים סוג ב' בארצם, ניסח ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש, הרשימה המשותפת) הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינה דמוקרטית, רב-תרבותית ושוויונית.

> חומה ומלחמה: שני דברים שכל משטר פשיסטי צריך

"חלק מרכזי מהתפקיד שלנו זה לחשוף את עומק הסכנות הטמונות במהלכים שהממשלה מקדמת". ח"כ יוסף ג'בארין (הדס פרוש/פלאש90)

ההקבלה לחוק הלאום מודעת ומכוונת: אל מול כל סעיף מפלה ומצמצם בחוק הלאום, מציג ג'בארין, ד"ר למשפטים, אלטרנטיבה דמוקרטית המבוססת על אזרחות שווה. אם מטרת חוק הלאום, על פי הצעת החוק, היא "להגן על מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל", הרי שמטרת הצעת החוק של ג'בארין היא "לעגן את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ורב-תרבותית, המקיימת שוויון אזרחי, תרבותי ולאומי גמור בין כלל אזרחיה".

"בחודשים האחרונים הלך וגבר השיח על חוק הלאום, ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי", מסביר ג'בארין את הרקע לגיבוש הצעת החוק. "אנחנו ביקרנו קשות את הצעת החוק הזו, בעיקר כי היא מנציחה את העליונות היהודית בתוך חקיקה שאמורה להיות חלק מהחוקה. זאת בנוסף לפגיעה במעמדה של הערבית כשפה רשמית. חשבתי שדווקא כאשר מתעצם השיח הלאומני הזה, חשוב להציע שיח אלטרנטיבי, כך שלא רק נבקר את השיח הלאומי אלא נציג את הערכים שלנו, המעוגנים באמנות וחוקות דמוקרטיות בעולם. זה מהלך שיכול גם לחשוף את ההיבטים הגזעניים הפסולים בחוק הלאום, שחורג מהמגמה להגנה על זכויות אדם ומיעוטים בעולם, וגם להכניס לשיח את הערכים הנעדרים מהשיח – אזרחות משותפת, הדדיות, כבוד הדדי".

אלה בעצם הרעיונות שעמדו בבסיס מסמכי החזון.

"אני מופתע ושמח שיש אנשים בציבור היהודי שבכלל מכירים את המסמכים האלה. הייתי שותף למסמכי החזון וכתבתי את החלק המשפטי של המסמך שפורסם על ידי הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות. הרעיון בהצעת החוק הזו הוא אכן לתת ביטוי משפטי לעקרונות המרכזיים שהופיעו במסמכי החזון. מטבע הדברים הצעת החוק לא מקיפה את כל הנקודות שעלו במסמכים, הדגשתי את הדברים שאלטרנטיביים להצעת חוק הלאום. אני גם בכוונה הסתפקתי בעקרונות המרכזיים, בשיח המשפטי סביב מעמדו של הציבור הערבי ואופיה של המדינה. זאת גם מתוך רצון לגבש הסכמה רחבה ככל שניתן – גם בתוך הציבור הערבי וגם בקרב הכוחות הדמוקרטיים בתוך הציבור היהודי, שאני בטוח שהשיח הזה יכול להיות מאוד רלוונטי להם ולאתגר אותם".

איזה כוחות דמוקרטיים בציבור היהודי? אפילו מרצ לא תתמוך בהצעה הזו.

"אני מודע לכך שיש ציבור ימני שידחה אותה על הסף בלי לקרוא, אבל לרבים בצד היהודי הצעת החוק תגרום לחשוב על האיזון שהם רוצים לעשות בינם לבין עצמם מול ערכים אוניברסליים בסיסיים. אני רוצה לקוות שמרצ תהיה ביניהם. שיתפתי אותם בנוסח המתגבש אבל לא ביקשתי מהם בשלב הזה להצטרף, כדי לתת להם זמן לחשוב על הדברים. אין בהצעת החוק משהו שיכול לסתור תפיסות של שוויון ואזרחות משותפת ודמוקרטיה מהותית. אין בה ולו סעיף אחד שאינו דמוקרטי. זה אתגר בשבילם. אולי זה יהווה יותר במה לדיון על הדברים, וזה כשלעצמו חשוב מאוד ליחסים בין הרשימה המשותפת למרצ. בריא מאוד לעורר את השיח ולראות הסכמות ומחלוקות ולהתגבר עליהם".

> למרצ לא חסר פריימריז פתוחים, אלא שותפות בין ערבים ויהודים

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, ויו"ר הרשימה המשותפת וחד"ש, איימן עודה, בהפגנת השמאל בתל אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"אין בהצעת החוק משהו שיכול לסתור תפיסות של שוויון ואזרחות משותפת ודמוקרטיה מהותית. אין בה ולו סעיף אחד שאינו דמוקרטי. זה אתגר בשבילם". יו"ר מרצ זהבה גלאון, ויו"ר הרשימה המשותפת וחד"ש, איימן עודה, בהפגנה בתל אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בעבר הציבור הפלסטיני בישראל העלה לא פעם את רעיון האוטונומיה התרבותית, וגם אתה דיברת עליה. מה בינו ובין הצעת החוק הנוכחית?   

"רעיון האוטונומיה התרבותית הוא רעיון פוליטי-חברתי בדבר תפיסות של זכויות אדם., אבל במישור המשפטי הוא צריך לקבל ביטוי קונקרטי שיפרט מה הרעיון הזה כולל. התפיסה שלי כיום, של שוויון מהותי וטרנספורמטיבי, מושתתת על שלושה עקרונות מרכזיים: הראשון מתייחס למדינה כנאמן של כלל הציבור, ובתור שכזו היא חייבת לחלק את כלל משאביה בצורה שוויונית והוגנת. זה כולל משאבים חומריים כגון תקציבים וקרקעות, משאבים פוליטיים כגון לשון, תרבות, ושותפות במוקדי קבלת החלטות, ומשאבים סמליים – כל סמלי המדינה, משאבי הגירה והתאזרחות. בשלב הזה ההצעה מתמקדת בחלוקת המשאבים האלה.

"העיקרון השני מתייחס לייחודה של כל אחת משתי קבוצת הלאום; במישור הייחודי הפנימי, כל קבוצה צריכה ליהנות מרמה מסוימת של ניהול עצמי – חינוך, דת, תרבות, אמצעי תקשורת, תכנון ובנייה. כאן מגיע גם רעיון האוטונומיה התרבותית. היכולת לפתח זהות לאומית ותרבותי באופן שמאפשר שימור ופיתוח הזהות. האספקט הזה עדיין מקבל פחות ביטוי בהצעת החוק ומצריך דיון מעמיק יותר בתוך החברה הערבית לגבי מהותה של האוטונומיה, כולל זכויות המיעוטים בתוך החברה הערבית עצמה.

"העיקרון השלישי הוא המימד ההיסטורי. זכויות היסטוריות של הציבור הערבי הקשורות להשלכות הנכבה, סוגיית העקורים וחזרתם לכפרים שלהם, מעמד נכסי הווקף, מעמד הכפרים הלא מוכרים. אלה פצעים פתוחים בחוויית הציבור הערבי שעוד לא קיבלו את הביטוי המשפטי במסגרת הצעת החוק. זה מחייב עוד המון שיח בתוך החברה הערבית ומול הכוחות הדמוקרטיים בציבור היהודי. בינתיים הצעת החוק מתמקדת במסגרת העקרונית. מי שיסכים למסגרת הזו, אפשר לנהל שיח על כל הדברים האחרים".

אתה יכול לתת דוגמאות למשמעויות הקונקרטיות של ההצעה? פירוק קק"ל? ביטול חוק השבות?

"הצעת החוק לא מפרטת את ההשלכות המעשיות, אבל אין ספק שאחת ההשלכות העיקריות תהיה שכל חוק בישראל שנותן מעמד עדיף לציבור היהודי הוא חוק שלא יעמוד בקריטריון של אזרחות שוויונית ולכן אמור להיפסל. דוגמה בולטת היא מעמדם של המוסדות היהודים שנותנים עדיפות ברורה לעם היהודי בכל הקשור לבעלות על הקרקע, פיתוח ותכנון. כל הסדרי ההגירה, שמשרתים בלעדית רק את קבוצת הרוב. קק"ל ודאי צריכה להתפרק. אין מדינה דמוקרטית היום בעולם שיש בה גוף ששולט ב-13 אחוז מקרקעות המדינה ומכריז בריש גלי שהוא משרת רק את קבוצת הרוב. מפרספקטיבה דמוקרטית זאת מציאות בלתי נתפסת".

בעצם מדובר ברעיון מדינת כל אזרחיה המזוהה עם בל"ד.

"האמת שאני חייב לומר שזה שילוב של שיח שקיים בחד"ש, בבל"ד, וגם שיח אקדמי שהתגבש גם במסמכי היסוד, שהיו שילוב של כל המפלגות. יש כאן קונקרטיזציה של הדברים בשיח הזה בתחומי חיים מרכזיים. זה ישרת את כל המפלגות. לרשימה המשותפת יש מצע פוליטי משותף שמשלב בין מצעי כל המפלגות השותפות, זה ביטוי של עמדת הרשימה המשותפת ככלל".

> "היינו תג המחיר של נתניהו על פינוי עמונה": שנה להריסות בקלנסווה

חברי כנסת מהרשימה המשותפת בביקור בפרלמנט האירופי בבריסל (צילום: דוברות הרשימה המשותפת)

"אחד הדיפלומטים האירופיים שקרא את חוק הלאום באנגלית אמר 'יש פה טעם של אפרטהייד'". חברי כנסת מהרשימה המשותפת בביקור בפרלמנט האירופי בבריסל (צילום: דוברות הרשימה המשותפת)

אתה מציע לשנות את הדגל, ההמנון וסמלי המדינה כך שיציגו את כלל האזרחים. יש לך רעיונות קונקרטיים?

"מעניין שהרבה שואלים את זה, זה כנראה מסקרן. אני הצגתי את העיקרון – סמלי המדינה, לרבות הדגל וההמנון, אמורים לשקף יחס שוויוני לכלל האזרחים. זה יכול לקבל ביטוי בסמלים אזרחיים שכולם ירגישו שותפים להם – כמו עץ זית למשל, או רעיונות יצירתיים יותר של שילוב סמלים מהמורשת היהודית והערבית הפלסטינית. ברמה האישית אני נוטה לסמלים אזרחיים, אבל העיקרון הוא שחשוב".

הפוליטיקה הישראלית סוגרת יותר ויותר על האפשרות של האופוזיציה, בעיקר זאת הפלסטינית, לפעול מתוך המערכת עצמה. בנסיבות האלה, איך אתה מבין את התפקיד שלכם, חברי הכנסת הפלסטינים?  

"חלק מרכזי מהתפקיד שלנו זה לחשוף את עומק הסכנות הטמונות במהלכים שהממשלה מקדמת, בין אם זה קשור ליחסים של המדינה עם האזרחים הערבים, לשמירה או העדרה על סטנדרטים בסיסיים בדמוקרטיה – של חופש ביטוי והגנה על זכויות אדם, ובין אם בנוגע לסיפוח שטחי 67'. התפקיד שלנו הוא להצביע על הסכנות האלה בתוך הכנסת, אבל גם מול הציבור בישראל, ככל שאמצעי התקשורת בעברית מאפשרים. וגם בזירה הבינלאומית, כמובן. לי אישית בתור ראש הצוות ליחסים בינלאומיים ברשימה המשותפת היו הרבה פעילויות בזירה הבינלאומית בחודשים האחרונים, בין היתר הופעה בפני הוועדה לזכויות אדם של הפרלמנט האירופי, ואני רואה שלהופעה בזירות האלה כנבחר ציבור ערבי יש משקל חשוב. כמעט בכל ההופעות הבינלאומיות השיח שלנו מתקבל בהרבה אהדה והבנה. האתגר הוא לנסות לתעל את האהדה הזו למנגנון של לחץ פוליטי על קובעי המדיניות בישראל.

"באחד המפגשים באיחוד האירופי, הקראנו את התרגום הרשמי של משרד החוץ לחוק הלאום. אחד הדיפלומטים האירופיים שקרא את זה באנגלית אמר 'יש פה טעם של אפרטהייד'. זה מונח שאנחנו לפעמים מהססים להשתמש בו במפגשים דיפלומטיים כדי לא לנכר את האוזן, אבל כששמענו את זה מעמית אירופי הבנו עד כמה השיח הפוליטי בימין הישראלי מנותק מהשיח הבינלאומי ומהערכים הבסיסיים המקובלים היום בעולם, כמו הגנה על זכויות מיעוט. בישראל הולכים בדיוק בכיוון ההפוך. צריך לעמת את החברה הישראלית עם זה".

> הכיבוש, הגירוש והמצפון הישראלי המתעורר

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf