newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חשפניות נגד חוק שמשווה עבודתן לזנות: "אנחנו לא בתודעה כוזבת"

אף אחד לא טרח לשאול מה דעתנו, אומרות מארגנות מחאת החשפניות שמבקשות לצאת נגד הסטיגמה, ונגד הניסיון להחליט מה נכון בשבילן. הן טוענות: חופש העיסוק וחופש האישה עומדים כאן למבחן

מאת:

כמה עשרות חשפניות עם מסכות על פניהן מחו אתמול (חמישי) בתל אביב נגד הצעת חוק שמובילה ח"כ מיכל רוזין (מרצ) שמשווה בין זנות לחשפנות ומאיימת להוביל לסגירת מועדוני חשפנות.

כבר לפני האירוע הצטלמו המארגנות עם מסיכות. "למה?" שאלו ברחבי האינטרנט, גם בקבוצות פמיניסטיות. מה בעצם יש להן להתבייש אם הן חושבות שזו עבודה כל כך נהדרת? "הסטיגמה הורגת", אחד השלטים שהן הניפו אתמול, נותן את התשובה.

אם הייתי מפרסמת את הכתבה הזו אתמול או שלשום, לא הייתי יכולה לכתוב כאן מהו המקום המתוכנן למחאה – שדרות רוטשילד. המיקום היה סודי בשל "חשש שיגיעו רוב של לקוחות ופמיניסטיות זועמות", כפי שהסבירה לי שלי (29), אחת המארגנות. במחאה שלהן ניכר המאמץ להשמיע קול אותנטי של נשים העובדות במועדוני חשפנות, על אף האתגר העצום והסיכון האישי בחשיפה.

שלי, שגרה בתל אביב, עובדת כחשפנית בלילה, וביום מנהלת עסק עצמאי. רגע לפני המחאה, פניתי אליה עם כמה שאלות.

ככל הידוע לי זו הפעם הראשונה בישראל שמחאה ציבורית מאורגנת על ידי עובדות בתחומים שמקושרים לתעשיית המין. מה לדעתך גרם לזה לקרות?

ראינו כבר שנסגרו החדרים לפני שנה. זה הוריד משמעותית את ההכנסה שלנו והפך את העבודה לקשה הרבה יותר עבור חלקנו. אני לא מכירה חשפנית אחת ששמחה שסגרו את החדרים. מה גם שאף אחד לא טרח לברר איתנו לפני מה דעתנו בנושא, אז החלטנו שהפעם לא יהיה ספק.

יש כאן סכנה ממשית לעתיד של הפרנסה שלנו. הרבה מאיתנו הן אימהות חד הוריות, נשים עם פחות אופציות תעסוקתיות, ובמובן רחב יותר חופש העיסוק בכלל וחופש האישה בפרט עומד כאן למבחן וזה לא מתאים לנו.

"הסטיגמה הורגת". מחאת החשפניות. (צילום: הידד ליטמן)

"הסטיגמה הורגת". מחאת החשפניות. (צילום: הידד ליטמן)

מהיכן הגיע הרעיון למחאה?

כבר הרבה זמן שרצינו להשמיע את הקול שלנו ולצאת נגד הסטיגמה. הצעת החוק של ח"כ רוזין היתה הטריגר ולמרות כל החששות מהסטיגמה ושיזהו אותנו, החלטנו ליזום את המחאה.

בהזמנה למחאה כתבתן שעל פי הצעת החוק החדש חשפנות שווה לזנות. תוכלי להסביר מה בדיוק הצעת החוק אומרת ומה הבעיה איתה?

הצעת החוק אומרת שריקוד טופלס על לקוחות זה בדיוק אותו דבר כמו סקס בתשלום. אבל, קודם כל, יש הבדל עצום בין לרקוד בלי חזייה לבין שיחדרו אלייך. דבר שני, אני ועוד רבות מאיתנו לא רואות בזנות שום דבר בעייתי כל עוד זה בהסכמה כמובן.

החוק הוא שוביניסטי ופטרוני במהותו והולך ליצור את האפקט ההפוך. אם המועדונים יסגרו, הרבה מאיתנו יעברו לזנות כדי להמשיך לפרנס את עצמנו והמשפחות שלנו. בפועל, החוק הוצע על ידי אנשים מחוץ לתחום שמעולם לא דרכו עם רגל במועדון או דיברו עם חשפניות. הוא בא כביכול להציל אותנו ויוצא מנקודת הנחה שאין לנו את היכולת (דיסוציאציה מישהו?) או הזכות (כי אני רק אישה חלשה שלא יודעת מה טוב עבורי, כמובן) להחליט להתפרנס ממכירת שירות. וכן, אני לא מוכרת את הגוף שלי, אני מוכרת שירות. מדובר פה בטרנסאקציה עסקית בהסכמה והגבולות ברורים לכל הצדדים.

אילו תגובות אתן מקבלות?

התקשורת מביעה הרבה עניין בסיפור שלנו. חלק מאוד תומכים ושמחים לתת לנו במה, וחלק עדין לא מאמינים שאין לנו סרסורים שמכריחים אותנו לעשות את המחאה. רוב הטוקבקיסטים תומכים במאבק שלנו ובזכות שלנו לעשות בגופנו כרצוננו, וחלק מהפמיניסטיות ממש יוצאות נגד המחאה בגלוי ובהודעות פרטיות.

מחאת החשפניות. (צילום: הידד ליטמן)

מחאת החשפניות. (צילום: הידד ליטמן)

מה את חושבת שהציבור תופס לא נכון ביחס לחשפנות וחשפניות?

רוב הציבור מושפע מסטראוטיפים על חשפניות שאולי מייצגים חלק קטן, אבל לא את הרוב. בהכללה גסה, אנחנו לא טיפשות, הרבה מאיתנו, כולל אני, בעלות תארים אקדמאים. אנחנו לא מסוממות, לפחות לא יותר מהסטלן הישראלי הממוצע. אנחנו לא בתודעה כוזבת ובהפרעות נפשיות, שוב, לא יותר מהמלצרית וההייטקיסט הממוצע שסובלים מחרדות ודיכאון ולוקחים ציפרלקס. ובתכלס, כשהסטטיסטיקה היא אחת מתוך אחת, וכולן הן #metoo, תמצאו נשים שעברו הטרדות ותקיפות בכל בית עסק שהוא, ככה שאין פה שום דבר שמייחד את מקצוע החשפנות.

אם אפשר היה לערוך רפורמות בתעשייה, איך התנאים המושלמים לעבודה במועדון חשפנות היו נראים מבחינתך?

בסך הכל אני די מרוצה, אבל הייתי שמחה לקבל יותר זכויות סוציאליות.

מחאת החשפניות. (צילום: הידד ליטמן)

מחאת החשפניות. (צילום: הידד ליטמן)

רק בשנה האחרונה בניו יורק הייתה שביתה של חשפניות בדרישה לשיפור תנאי עבודתן ומיגור גזענות ואפליה בתחום. האם העובדות במועדונים נחשפות למידע כזה? האם יש לכן קשר לעובדות או פעילות במדינות אחרות?

ודאי. אני באופן אישי עקבתי בשקיקה אחרי מחאת החשפניות בניו יורק וההפגנה ברחוב בורבון בניו אורלינס וזה נתן לי השראה למחות גם אצלנו. הרבה מאיתנו עוקבות אחרי חשפניות פופולריות באינסטגרם ולקראת המחאה חלק מהן שיתפו את המאבק שלנו ותמכו בו באופן פומבי (ביניהן @stripperwriter @survivetheclub @valeriestunning).

זה לא סוד שעיקר הקולות הפמיניסטיים שנשמעים בארץ תומכים במגבלות שונות על תחומים שמקושרים לתעשיית המין – סגירת מועדונים, הפללת לקוחות. מה היית אומרת לפמיניסטיות שדווקא כן רוצות לתמוך במאבק שלכן?

אני חושבת שיהיה יעיל להעלות את הנושא ולהשמיע גם תמיכה בעובדות מין בקבוצות פמיניסטיות, כי עד היום כל תמיכה בעובדות מין נתקלה בהתנגדות וחסימות. וכמובן כולן מוזמנות להצטרף לדף הפייסבוקשלנו when she works ולהתעדכן בפעילויות ומחאות נוספות שנעשה.

לסיכום – מה את אוהבת לעשות בזמנך הפנוי כשאת לא עובדת במועדון?

הרבה נטפליקס, מוזיקה, ים, חברות, ספורט וזה… אני בנאדם רגיל אחרי הכל 🙂

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf