newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מחאת הקניידלעך של החרדים נגד גלי צה"ל

מפגינים חרדים חילקו כופתאות בכניסה לגלי צה"ל בתגובה להתבטאות מסיתה נגד הציבור החרדי במשדר לרגל יום העצמאות. ההתבטאות עוררה סערה ומאות אנשים שינו את תמונות הפרופיל שלהם לקניידלעך

מאת:

במבט ראשון זה נראה קצת הזוי. כעשרה גברים חרדים מחזיקים בידיהם קעריות עם מרק קנעיידלך עמדו להם אתמול (רביעי) לפנות ערב ברחוב יהודה הימית מול פתח תחנת הרדיו גלי צה"ל ביפו והציעו קנעיידלך לעוברים ושבים. מה הקטע ? אני שואל אותם ומיד הם מקיפים אותי, שמחים על החילוני המתעניין מיוזמתו ומישהו זריז כבר מצלם אותי לאייטם על המחאה ל"בחדרי חרדים". ( מה אני עכשיו, מראיין? מרואיין?)

"זו משמרת מחאה", אומר לי אבי ניזרי, אחד הבחורים. "אנחנו מוחים כאן על התבטאות מסיתה מאוד קשה נגד הציבור החרדי בתכנית 'לא רוצים לישון עצמאות' ששודרה בגלי צה"ל בליל יום העצמאות".

מחאת הקניידלעך מול גלי צה"ל (צילום: אבי בלכרמן)

מחאת הקניידלעך מול גלי צה"ל (צילום: אבי בלכרמן)

ואכן בתוכנית הסאטירית, בהגשת נועה צינמן ותמר עמית יוסף, בזמן שמשתתפי הפאנל שוחחו על נושא צער בעלי חיים וצמחונות אמר אחד המשתתפים: "אני מבחינתי באמת הייתי אוכל בעלי אדם, בעלי אדם, בכיף, כי חיות לא בא לפגוע, בוא נדלל את האוכלוסייה, זה יהיה נהדר". בתגובה שאלה אחת המגישות "את מי למשל? כי זה שילוב נורא בעייתי, זה צריך להיות מישהו שאתה רוצה להרוג אותו ואתה לא אוהב אותו ומישהו שלא דוחה אותך לאכול?". "זה בדיוק הפרדוקס", השיב לה אותו בדחן, "כי האנשים שהכי הייתי רוצה לדלל את האוכלוסייה שלהם זה החרדים, אבל בטח יש להם את הטעם הכי מגעיל, זה בטח נורא דלוח". "כי זה כשר", הצטרף לחגיגה דובר נוסף בפאנל, "קניידלעך" הוסיפה אחת השדרניות, ואחר הוסיף "כשר זה הכי מגעיל, מסעדות כשרות אלו מסעדות דוחות".

הדברים עוררו בימים האחרונים סערת רשת ברחוב החרדי, וקיבלו כותרות ראשיות גם ב"ככר השבת" ו"בחדרי חרדים", אתרי חדשות מובילים בקהילה החרדית.

"תגיד", אני שואל את אבי ניזרי, "זו לא יכולה להיחשב סאטירה, קצת הומור?". "מה מצחיק בזה?" עונה לי ניזרי, "אנחנו מרגישים שכחרדים דמנו מותר, מותר להגיד עלינו הכל. הרי אם זה היה הפוך, אם הדברים היו נאמרים בתחנת רדיו חרדית על הציבור החילוני התקשורת החילונית היתה חוגגת, זה היה פותח מהדורות חדשות. וכאן? כלום. התעלמות. אף אחד לא מזכיר את זה בכלל. אם היו אומרים את זה על רוסים או על ערבים או על אתיופים אתה יודע מה היה קורה פה במדינה? אין לך מושג איזו מחאה זה פתח אצלנו. מאות אנשים שינו את תמונות הפרופיל שלהם לקנעיידלך. אז באנו לכאן עם קניידלעך להציע אותו לאנשי התחנה ולעוברים ושבים ולשאול אותם אם באמת קניידלעך כל כך מסריח וכל כך מגעיל ולשאול אותם אם זו אמירה עלינו שמקובלת עליהם".

מעט העוברים ושבים נטו להסכים עם המפגינים כי נחצה כאן גבול.

אז מה אתן אומרות? רגישות יתר של חרדים, שאולי לא למדו מספיק בישיבה על משמעות חופש הביטוי, או שמא דווקא סאטירה שקצת איבדה את הכיוון ויצאה אפעס אוטו-אנטישמית?

לי זה מרגיש כמו (עוד) השתלחות באחר האולטימטיבי של החברה הישראלית. זה שמותר להתגזען עליו בכיף ועוד לצאת "מתקדם כזה".

הקשיבו לקטע מתוך תוכנית יום העצמאות החגיגית בגלי צה"ל:

מחאת הקניידלעך. סאטירת נגד חרדית: דאודורנט דוחה ריח קניידלעך. יוצר: אבי ניזרי

מחאת הקניידלעך. סאטירת נגד חרדית: דאודורנט דוחה ריח קניידלעך. יוצר: אבי ניזרי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf