newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בפעם הרביעית השנה: מטוסים ישראליים ריססו שטחים חקלאיים בעזה

מאז שנת 2000 ישראל אוכפת בתוך רצועת עזה בשטח הסמוך לגדר אזור אסור בגישה לפלסטינים, אך ממשיכה לרסס שטחים חקלאיים בחומרי הדברה המשמידים את הגידולים באדמות. הנזק לחקלאים הפלסטינים נאמד באלפי דולרים

מאת:

מאת נטשה רוט

מטוסי ריסוס ישראליים פיזרו בימים שלישי ורביעי השבוע  חומרי הדברה המשמידים גידולים בקרבת שדות חקלאיים ברצועת עזה. לדברי חקלאים מקומיים וארגון "גישה", הריסוס מתבצע בפעם הרביעית השנה. סרטון וידאו שצולם ביום רביעי על ידי חקלאי פלסטיני שמעבד שדות סמוך לגדר, מראה מטוס מנמיך טוס ומפזר חומר מעל שדות חקלאיים.

פלסטינים שדיווחו על הריסוס אמרו שהמטוסים ריססו בסמוך לגדר הגבול עם עזה. משרד החקלאות בעזה עורך בדיקות לקביעת היקף הנזק שנגרם מהחומרים הקטלניים לגידול. לפי נתונים שאסף ארגון "גישה", בפעם הקודמת שבה בוצעו ריסוסים דומים, בינואר 2017, ניזוקו כ-3,400 דונם.

ריסוס של שטחים חקלאיים בבעלות פלסטינית ברצועה לא התחיל השנה. מטוסים ישראליים ריססו קוטלי עשבים מעל שדות ברצועת עזה במשך כמה ימים רצופים בדצמבר 2015, ריסוס אשר פגע ב-1,600 דונם של גידולים.

צפו: ריסוס השטחים החקלאיים בעזה

התשובות הסותרות של משרד הביטחון והצבא

בתשובה לפניה, הצבא אישר אז שהוא אחראי לריסוס השדות, אבל לא הסביר מדוע הדבר נעשה, מעבר להנמקה מעורפלת של "צרכי ביטחון". מאז, כמה חקלאים פלסטינים דרשו פיצויים ממדינת ישראל על הנזקים שנגרמו להם, שהגיעו לטענתם לכ-3,000 דולר.

מאז סוף 2015, מטוסים ששכר משרד הביטחון ביצעו עוד כמה ריסוסים באזור. התשובות שנתנו רשויות הממשלה לפניות בנושא, בינתיים, סתרו את עצמן: הצבא אישר בתשובה לפניה של "גישה" שהריסוס התבצע בתוך רצועת עזה. משרד הבטחון, לעומת זאת, טען בדיון משפטי מאוחר יותר שהריסוס בוצע על ידי חברות פרטיות – ונעשה רק בתוך שטח ישראל.

מאז שנת 2000 ישראל אוכפת איזור אסור בגישה בתוך רצועת עזה בסמוך לגדר, אליו הצבא מתייחס רשמית כ"אזור החיץ". רוחב האזור הזה עומד כיום על כ-300 מטרים. הצבא אוכף את מגבלות הגישה לאזור החיץ באמצעים שונים, החל מפצצות תאורה ועד תחמושת חיה ופגזי טנקים. כך אזור החיץ הופך לרצועה קטלנית במיוחד. לפי דיווחים מעזה, בולדוזרים ישראליים גם נכנסים אל תוך הרצועה כדי ליישר את הקרקע בתוך אזור החיץ.

חקלאים ואוספי פסולת מתכתית שמתקרבים אל גדר הגבול מטווחים לעיתים קרובות על ידי צלפים ישראלים, כולל גם אנשים שנשארו הרחק מחוץ לאזור החיץ המוגדר. לאחרונה נהרג באזור נער פלסטיני בן 15, יוסף שעאבן אבו עטרה, לאחר שטנק ישראלי פתח באש לעברו ולעבר שני פלסטינים נוספים שהיו לידו ונפצעו. הצבא טען שהשלושה התנהגו באופן חשוד.

בנוסף לאזור החיץ היבשתי, ישראל מגבילה תנועת פלסטינים גם בים ותוחמת את הדיג ברצועה, לרוב עד למרחק של שישה מייל ימי מחוף עזה. לעיתים קרובות, חיל הים פותח באש לעבר סירות דייגים שיוצאות מהתחום הזה.

> לעולם יש חובה מוסרית לשמוע מה קורה כאן, ולנו החובה לספר

חקלאי פלסטיני בשדות ליד גבול רצועת עזה, 2012 (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

מטוסים ישראליים ריססו קוטלי עשבים מעל שדות ברצועת עזה במשך כמה ימים רצופים בדצמבר 2015, ריסוס אשר פגע ב-1,600 דונם של גידולים. חקלאי פלסטיני בשדות ליד גבול רצועת עזה (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

השנה ימלאו עשר שנים לסגר שהוטל על רצועת עזה. ישראל שולטת במרחב האווירי של עזה, במים הטריטוריאליים שלה ובכל המעברים היבשתיים פרט למעבר רפיח, שנשלט על ידי מצרים וסגור רוב הזמן. הכנסת סחורות לעזה והוצאתן ממנה נשלטות גם הן על ידי ישראל, וכך גם תנועת אנשים – תושבי הרצועה ואחרים – אל הרצועה וממנה.

בעת הבאת הכתבה לפרסום, דובר צה"ל עדיין לא הגיב לבקשת תגובה שהועברה אליו בנוגע לתקרית הריסוס האחרונה. אם תועבר תגובה היא תצורף כאן.

נטשה רוט היא עיתונאית, עורכת ואקטיביסטית. הפוסט פורסם במקור באנגלית בבלוג שלה באתר 972+

> אמנת חמאס החדשה מעידה על נכונות התנועה להשתנות

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf