newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סביבה בטוחה לילדים אלרגיים היא סביבה בטוחה לכולנו

הפרטת שירותי הבריאות הותירה את הילדים האלרגיים חשופים לסכנות. ההורים ניצחו במאבק האחרון והילדים יזכו השנה לסייעות בבתי הספר, אבל האתגר לשמור על חייהם הוא של כולנו

מאת:

עד לפני כחודש היה נראה שהילדים האלרגיים, הזקוקים לליווי צמוד, לא יפתחו את שנת הלימודים הקרובה. משרד החינוך החליט לבטל את תקציב הסייעות הרפואיות, ולהטיל את תפקידן על ההורים ועל צוותי החינוך בגנים ובכיתות. ההורים יצאו למאבק, חלקו בהפגנות רחוב, וחלקו דרך ועדות הכנסת. כבר למעלה מעשר שנים, שההורים נאלצים להחליף את מוסדות השלטון: ליזום ולהניע חקיקה, לדרוש ניסוח תקנות, לחפש פתרונות יצירתיים ולהפעיל הדרכות לצוותי החינוך ולתלמידים, בכל הקשור לשילוב ילדים אלרגיים במוסדות החינוך.

ההורים והילדים השיגו ניצחון חלקי: מתכונת הסייעות מהשנה החולפת תופעל גם השנה, וזה צעד חשוב לשמירה על שלומם של הילדים. אולם לכולם ברור שזה אינו הפתרון השלם, כפי שיוסבר בהמשך. ההישג הזמני מצטרף לשורה ארוכה של הישגים שהניעו ההורים: חוק האפיפן, חוק הפיקוח על המזון ותזונה נכונה בצהרונים, חוק סביבה בטוחה ונקייה מאלרגיים, ניסוח חוזר מנכ"ל חדש להבטחת בריאותם של ילדים אלרגיים ועוד.

מה שברור הוא, שהורים ואזרחים שמתנדבים לפעולה, מצליחים לחולל שינוי. ועדיין הדרך ארוכה. אודליה אלבו, שמנהלת את "העמותה הישראלית לאלרגיות מזון", גילתה רק לאחרונה כי הילדים האלרגיים מוחרגים מפוליסת ביטוח תאונות אישיות במקרה של תאונה כתוצאה ממחלה. זה הביטוח שכל ההורים משלמים עליו כחלק מתשלומי הורים. אודליה העלתה את הבעיה בפני הכנסת ומשרד החינוך, אך כפי שמסרה לנו: "בדיון דחוף שזימנתי בוועדה לזכויות הילד, כולם מילאו פיהם מים".

מזרקי אפיפן מונפים אל על. הדרכה של צוותי חינוך (צילום: אלגריה אביטן)

מזרקי אפיפן מונפים אל על. הדרכה של צוותי חינוך (צילום: אלגריה אביטן)

משימה נוספת שההורים המתנדבים לקחו על עצמם היא הסברה והעלאת המודעות בציבור לאתגר השילוב של ילדים אלרגיים. מלבד העברת ידע מקצועי, חולקים ההורים מניסיונם כיצד ניתן להגיע בהסכמה, לפתרונות יצירתיים בכל הקשור לתפריט התזונה בגן, לכיבוד בימי הולדת וכדומה. בדיוק בעניין זה מקיימת "יהל – העמותה לאלרגיות מזון" מפגש ביום ראשון הקרוב בערב, במושב משמר השבעה. מטרתו של הערב לתת בידי ההורים סט של כלים ורעיונות לפתרונות לשילוב הילדים האלרגיים בגנים ובבתי הספר, והקהל הרחב מוזמן.

להכיר בצרכים של האחר

אודליה אלבו נחשפה לנושא כאשר בנה הצעיר, שהיה אז בן שלושה שבועות בלבד, פיתח תגובה אלרגית לחלב. המשפחה מצאה את עצמה בחדר המיון של בית החולים, ובפתחו של עידן חדש בחייהם. בשיחה שקיימנו, הקפידה אודליה להשתמש בביטוי "משפחה אלרגית" משום שהמגבלה הרפואית אינה רק של הילד, אלא היא אתגר משותף לכל המשפחה.

כך למשל, הצורך לקרוא ולפענח את תוויות המידע על מוצרי המזון שנרכשים הביתה, או הליווי וההשגחה על הילד בכל עת: בגן השעשועים, כשהוא מתארח אצל חברים, בטיולים מחוץ לבית וכך הלאה. בכל מקום צריך לשמור על המזון שהילד אוכל, ולעיתים אף על המזון המוגש לאחרים בסביבתו. אלרגיה אינה קשורה רק לשעות הלימודים של הילדים בגנים ובבתי הספר, אלא היא תופעה המלווה את חייהם סביב לשעון. ועוד צריך לזכור שלא מדובר רק באי נוחות זמנית, שכן חלק מהילדים מפתחים לחלק מהחומרים תגובות אלרגיות מסכנות חיים.

ההיבט החברתי חשוב לא פחות מהאתגר הרפואי, כיוון שכמעט תמיד אנחנו משלבים מזון יחד עם פעילות חברתית. כמו כולם, גם הילדים והילדות האלרגיים, זקוקים לפעילות חברתית בסביבה בטוחה ומוגנת על מנת להתפתח. כמו כולם, הם עלולים להיפגע נפשית מכל הדרה או הפרדה בינם לבין ילדים אחרים. עם זאת, הצעירים שבהם אינם אחראים מספיק כדי לשמור על עצמם לבדם, וגם הבוגרים שבהם לא יצליחו לטפל בעצמם בעת התקף אלרגי.

מצעד הבלונים של משפחות לילדים אלרגיים בתל אביב (צילום: ריקי מיטרני ביבר)

מצעד הבלונים של משפחות לילדים אלרגיים בתל אביב (צילום: ריקי מיטרני ביבר)

בשיחה הדגישה אולדיה שבגדול אין מחלוקת לגבי הפתרון הנכון: מציאת דרכים להתאמה בין צורכי הילדים לבין הסביבה החינוכית, לטובתם של כל הצדדים. לזה ניתן להגיע בהידברות ובהסכמות, ולא כפתרונות גורפים המונחתים על צוותי החינוך וההורים מלמעלה, אלא כפתרון יצירתי מקומי, בהתאם לצרכים של כל גן או בית ספר.

לשם כך הקימה אודליה את "העמותה הישראלית לאלרגיות מזון", במסגרתה היא מקיימת הדרכות להגברת המודעות של הורים, צוותי חינוך ותלמידים. עם הזמן התגבשה ההבנה, שמי שיוצר את הסביבה החברתית זה הילדים עצמם, ולאו דווקא ההורים או המחנכים. על כן, דגש מרכזי ניתן להדרכת ילדים ובני נוער. כך גדל דור שנכון להכיר בצרכים המיוחדים של זולתם, לא רק בהקשר של ילדים אלרגיים, אלא בהכלת האחר באופן כללי.

כל הילדים "חריגים"

שלומית רדר, מנהלת את "יהל – העמותה לאלרגיות מזון", שנוסדה כבר בשנת 2007. גם היא החלה לפעול במישור הציבורי לנוכח מניע אישי: בנה האלרגי, שכיום הוא כבר בן 17. בשיחה שקיימנו השבוע הדגישה שלומית כי את בעייתם של תשעים אחוזים מהילדים האלרגיים ניתן לפתור בפתרונות מקומיים יצירתיים, ובתנאי שההורים וצוותי החינוך לומדים לדבר אלה עם אלה.

למשל, מקרה שבו ילד צעיר היה אלרגי לדגים, אך בתפריט המזון של הגן בו למד, הגישו אחת לשבוע ממרח טונה. ההורים במקרה זה נכנסו לעימות מול הגננת ומול ההורים האחרים, עימות שהפך לסכסוך חריף, ומנע כל הקשבה והידברות. כאשר היא נכנסה לתמונה, התברר שכל המחלוקת היא על סוג הממרח באחד מימי השבוע, בעיה שאין שום קושי לפתור אם רק מסירים את כפפות המלחמה. לניסיונה של שלומית, על ההורים של הילדים האלרגיים להציע מלכתחילה פתרונות יצירתיים, ולא רק לבוא בדרישות. למשל, היא עצמה התנדבה לוועד ההורים בכיתה של בנה, ולקחה אחריות על ארגון משלוח המנות בחג פורים. פעולה התנדבותית קטנה זאת, החליפה את ההדרה של בנה האלרגי מהשתתפות במסיבת החג.

תמונת ניצחון לאחר ש"חוק האפיפן" עבר בכנסת. (צילום: ורד ישראלי)

תמונת ניצחון לאחר ש"חוק האפיפן" עבר בכנסת. (צילום: ורד ישראלי)

שלומית גם הציגה דוגמה מערכתית טובה. עיריית ראשון לציון מעסיקה תזונאית מומחית, אשר קובעת את התפריט בגני העיר, ומתאימה אותו לצרכים של כל גן וגן, בהתחשב בנוכחותם של ילדים אלרגיים לסוגיהם. בשנים הראשונות היו הורים שהתנגדו לכך, וביקשו חופש תזונה לילדיהם, אך עם הזמן למדו כולם לראות את הטוב שבדבר. כך נחשפים גם הילדים שאינם אלרגיים לסוגי מזונות מגוונים ובריאים, שאינם רק גבינה צהובה המסוכנת לאלרגיים לחלב, או שוקולד למריחה, המסוכן לילדים אלרגיים לאגוזים.

גם עמותת יהל מפעילה הדרכות בגנים ובבתי הספר, אולם קצרה ידן של העמותות להחליף את משרד החינוך. הן מצליחות להעביר מאות בודדות של הדרכות מדי שנה, במערכת חינוך שיש בה עשרות אלפי בתי ספר, כיתות וגנים. לכן, בסופו של דבר הפתרון הוא בידי ההורים, משום שבצורה כזאת או אחרת, כפי שאמרה שלומית: "כל הילדים חריגים". אחד רגיש לחלב, האחר רגיש לרעש סביבתי והשלישי רגיש למקומות סגורים. הפתרון הוא ללמד את הילדים להכיר בשונות בין בני האדם ולהכיל את חבריהם, ובמיוחד כאשר ההתחשבות דורשת ויתור.

הליקוי המערכתי – הפרטת שרותי הבריאות

בשעה ששתי עמותות קטנות מנסות לכסות על חסרונו של פתרון מערכתי, נראה כי שורש הרעה, וגם הפתרון לעתיד, הוא בחסרונן של האחיות הרפואיות מבתי הספר. בעבר, מספר הילדים האלרגיים היה קטן ביותר, ובכל מוסד חינוכי הייתה אחות מקצועית. אחות בית הספר סיפקה לתלמידים ולמורים מידע בתחומי הבריאות השונים, כחינוך לרפואה המונעת, וכמובן שהייתה מוכשרת לספק עזרה ראשונה במצבי חירום. בשנת 2006 הפריט משרד האוצר את שירותי הבריאות לתלמיד. זהו אחד הכישלונות המהדהדים של ההפרטה, אשר הניב שירות גרוע יותר במחיר גבוה יותר, כפי שהראה מבקר המדינה.

פגישה עם השר בנט ומנכ"ל משרד החינוך שמואל אבוהב (צילום: העמותה הישראלית לאלרגיות מזון)

פגישה עם השר בנט ומנכ"ל משרד החינוך שמואל אבוהב (צילום: העמותה הישראלית לאלרגיות מזון)

בינתיים, גדל והלך מספר התלמידים האלרגיים, כתופעה כלל עולמית הקשורה ככל הנראה לתיעוש של משק המזון. כך למשל מוערך כיום מספר הילדים האלרגיים בבתי הספר היסודיים ב 2 עד 4 אחוזים, בעוד שבגיל הגן ישנם 4 עד 8 אחוזים ילדים אלרגיים. כיום יש כחמישים אלף ילדים אלרגיים במערכת החינוך. עוד צריך לזכור, שלא ניתן להציע פתרון אחיד וגורף לכולם, שכן האלרגיה היא תופעה רב גונית. מדובר בקשת רחבה של חומרים הגורמים לאלרגיה, ובעוצמות שונות של התגובה האלרגית אצל כל ילד וילדה.

במצוקה שנוצרה, הקצה משרד החינוך בתחילת העשור כשלוש מאות תקנים של סייעות רפואיות, שיתלוו את הילדים האלרגיים. הפתרון הזה אינו שלם משום ששמיכת התקציב קצרה מלהכיל. ראשית הסייעת הוקצתה על פי בקשה מיוחדת של ההורים, מהלך שתמיד מחריג אוכלוסיות חלשות שמתקשות לדרוש את זכיותיהן. שנית, גם במקרה שבקשת ההורים התקבלה, הוקצו שעות בודדות של סייעת, משש שעות ליווי לילדי הגן ועד שלוש שעות בלבד לילדי כיתות ב'. ושלישית, הסייעות אינן אחיות רפואיות, והמענה שהן נותנות הוא חלקי בלבד. במקרים רבים מדובר בדמות החגה סביב הילד (דמוי ההליקופטר), מונעת ממנו ללמוד כיצד להשתלב בסביבה, ומונעת מהילדים והמבוגרים שבסביבתו ללמוד כיצד להכיל אותו.

לצד זה התפתחו תופעות שליליות כגון פעוטונים וצהרונים שסירבו לקלוט ילדים אלרגיים, או כאלה שהחתימו את ההורים על מסמך שמנקה את המוסד החינוכי מאחריות לשלומם ולביטחונם של ילדיהם. בשנת 2016 עתרה קבוצה של ארבעים הורים לבג"צ, אשר העיר למשרד החינוך על חסרונה של מדיניות סדורה. בנובמבר 2017 פרסם משרד החינוך חוזר מנכ"ל חדש. בחוזר נקבע שיש להגביר את המודעות של הילדים והצוות החינוכי לתופעת האלרגיה, ולמצוא פתרונות מקומיים שיאפשרו לילד האלרגי להשתלב בפעילות החינוכית. כמו כן, החוזר אוסר אפליה, החרגה או הטלת אחריות על ההורים.

באפריל 2018 החליטו במשרד החינוך שדי בהוראות החדשות, ואפשר לבטל את תקציב הסייעות הרפואיות לשנת הלימודים הקרובה. הסתדרות המורים הכריזה בתגובה על סכסוך עבודה, משום שלטענתה "עובדי הוראה הם לא אנשי רפואה", ואי אפשר להטיל על הצוות החינוכי את האחריות למענה הרפואי הנדרש.

בחודשים האחרונים פעלו הורים ואנשי המקצוע באמצעות ועדת החינוך של הכנסת והוועדה לזכויות הילד בכנסת, עד אשר לפני כחודש חזר בו משרד החינוך מכוונתו. הוסכם כי הסייעות הרפואיות תמשכנה לפעול במתכונת הקיימת, ובמקביל תוקם ועדה שתציע את הפתרון לטווח הרחוק. ההמשך יבוא.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

היוזמה משאירה את תושבי עזה נתונים לחסדיהן של אותן ממשלות המסייעות למתקפה הישראלית על הרצועה. חוף העיר עזה, 13 ביוני 2019 (צילום: חסן ג'די / פלאש90)

"הומניטריות מהכורסה": הכשלים של מסדרון הסיוע הימי לעזה

חמישה וחצי חודשים לתוך המלחמה, תושבי עזה זקוקים לסיוע משמעותי שיאפשר להם לשרוד. היוזמה האמריקאית להקמת מסדרון ימי תסייע בכך בטווח המיידי, אך היא מתעלמת מסיבת היסוד לאסונה של עזה: שליטת החנק הישראלית ארוכת השנים  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf