מלך הדרום: תכירו את האמן בן ה-90 שמתכנן להביא מהפכה לנגב

בגיל 90, כשהוא נחוש וצלול מתמיד, הפעיל החברתי מלך ברגר מבאר שבע זוכה בהכרה של הממסד המקומי ומקיים תערוכה מעבודותיו בבית העירייה של בירת הנגב. גם היום, כמו תמיד, מלך מוכן לצאת למאבקים חברתיים, ככל שיידרש. אם תרצו, הוא מאחרוני הקומוניסטים בעיר שנמצאת בשליטת הימין הדתי.

ברגר יוצר עבודות מחומרים של הטבע. ציורי ענק העוסקים בשלום, באחווה בין בני אדם, בשוויון חברתי, וגם מנציחים גיבורי תרבות כמו הקוסמונאוט יורי גגארין וקארל מרקס. מאות ואלפי שעות עבודה מושקעות בציורים האלה, בטכניקה של הדבקת חומרים ממוחזרים שהוא אוסף מהטבע: עלים יבשים, אבנים קטנות, גרעינים למיניהם – אלפים מהם בכל ציור – ויש לו באטלייה מאות עבודות.

למלך יש שורה של חלומות שהוא מייחל ליישם: דיור אקולוגי בר השגה, המתמזג עם הטבע; השבת משאבי הטבע לעם במקום העברתם לטייקונים; הקמת מרכזי למידה של אמנות מהטבע, תחילה בבאר שבע ולאחר מכן בכל הארץ; הקמת יישוב אקולוגי בנגב, שיהווה דוגמא לחיים בעתיד בישראל, ועוד. החלום הכי גדול שלו הוא אחוות האדם: אחווה בין בני אדם, ללא הבדלים של דת, גזע ומין. החלום הזה בא לידי ביטוי ברבות מעבודותיו.

בגיל 90 הוא עדיין יושב ויוצר בביתו, שהוא גם גלריה, גם סטודיו ובעיקר מקום מפגש לפעילים חברתיים, שכמה מהם חבריו כבר עשרות שנים, בהם יהודה אלוש, בנו של מייסד הפנתרים השחורים ויקטור אלוש, עורך הדין שחאדה אבן ברי, המשורר שמואל ירושלמי ורבים אחרים. ברגר חולק איתם את חוכמתו ואת ניסיון החיים שלו.

> התחפשת לרב עובדיה? תצא בחוץ!

להתייצב מול האנטישמיות בברזיל

מלך ברגר נולד בשנת 1926 בצ'כיה. כשהיה בן שלוש משפחתו היגרה לברזיל, בה התגוררה באחת המושבות החקלאיות שהברון מוריס דה הירש יסד באמריקה הלטינית. בשנים ההן החלום הציוני של הקהילה הזאת היה להקים בית לאומי לעם היהודי בארגנטינה. השנים האלה מונצחות בספרו של אלברטו גרצ'ונוף, "הגאוצ'וס היהודים", ובסרט בעל אותו שם של הבמאי חואן חוסה חוסיד. בשנת 1977 הסרט, שנאסר להקרנה על ידי הדיקטטורה בארגנטינה, הובא להקרנה בבאר שבע. הקרנה עצובה, שכן באולם הקולנוע "קרן" נכחו לא יותר מחמישה צופים.

ברגר הקומוניסט הוא בנו של איש חב"ד, אותו כמעט ולא זכה להכיר: כשהיה תינוק, אביו נפל מעגלה ונדרס. המשפחה קיבלה שטח אדמה. אימו, סימה ז"ל, היא זו שגידלה את המשפחה. ברגר הצעיר למד עברית בברזיל של ערב מלחמת העולם השנייה.

במלחמה החליטה אמריקה הלטינית לא לנקוט עמדה: היא לא הצטרפה למדינות הציר, אך גם לא הצטרפה למאמץ המלחמתי של ארצות הברית. אלא שארצות הברית רצתה להבטיח לעצמה את אוצרות הטבע של אמריקה הלטינית, מגרעינים דרך בשר ועד דלקים. כפי שעשתה שוב שלושה עשורים מאוחר יותר בתוכנית קונדור, היא חיזקה את הדיקטטורות המושחתות והחלישה את המשטרים הדמוקרטיים. ברזיל נקרעה בין הלחץ של ארצות הברית לחדירת שליחים היטלראיים.

"הייתה אנטישמיות בפורטו אלגרה, ואפילו פעל בה עיתון פשיסטי", מספר ברגר. "היו כאלה שחיכו בכיליון עיניים שהיטלר יתפוס את המושכות בברזיל. היו הפגנות נגד היהודים. היו גרמנים שקראו להחרים את התוצרת החקלאית של היהודים. כמו שצמחה המפלגה הנאצית בברזיל, ככה צמחה גם המפלגה הקומוניסטית".

החברות במפלגה הקומוניסטית גבתה מברגר מחיר יקר, "אבל לא יכלתי לעמוד מנגד מול מה שקרה". מלך ברגר מגדיר עצמו כקומוניסט ציוני ותפיסת עולמו עלתה לו במכות מצד שוטרים ובמעצר ארוך, של כמה חודשים, בברזיל, מעצר אשר במהלכו הכיר קומוניסטים אחרים.

"יש דבר ששונה מאוד בין אז להיום: אז הייתה ערבות הדדית. כשהייתי במעצר לא השאירו את אמא לבד. עזרו לה. אנשים לא התעלמו מהכאב של האחרים".

מגן על העובדים

מלך ברגר עלה לארץ בשנת 1951 ונמנה עם מייסדי קיבוץ מפלסים, אך עזב לאחר שגילה, לדבריו, את היחס של בני הקיבוץ לעזתים. לאחר מכן התגורר בגעש, קיבוץ של יוצאי אמריקה הלטינית: "סטאלין היה קדוש בעיניי חברי געש. למדנו בקיבוץ מרקסיזם, היינו סולידריים עם שביתות הימאים, הפגנו למען שלום עם הערבים, ללא תנאים מוקדמים. אבל גם שם לא חשתי בנוח. אני אחד שאומר מה שהוא חושב", מספר ברגר.

לאחר שירות צבאי בחטיבת גבעתי, ניסה את מזלו ברחובות וביד חנה, קיבוץ קומוניסטי ליד טול כרם, אבל רעייתו לא התלהבה.

בשנת 1960 הוא בא לבאר שבע והתגורר במועדון המפלגה הקומוניסטית בשכונת דרום, כיום מעוז של הליכוד ומאוחר יותר בבית בשכונה א', שלא היו בו בלטות. בבאר שבע הוא הוביל לא מעט מאבקים למען עובדים במערכת העירונית, שהועסקו בתנאים מחפירים בעבודות עם חומרים מסוכנים. המאבקים האלה עלו לו לא אחת במקום העבודה או בקביעות ובקידום, אך זה לא הרתיע אותו לאחוז באידיאולוגיה ולפעול לא רק בתחום יחסי העבודה, אלא גם לקדם את העיסוק באמנות עם הטבע.

"לא חשוב לי הרכוש. חשוב לי הלימוד", הוא אומר. "אנחנו חיים חיים של ניוון, של צריכה ושעבוד נוראיים. חשוב לשמור על ערכי הטבע".

במקביל לתערוכה בבית העירייה יצא בימים אלה ספר על חייו ודרכו האמנותית של האמן הקומוניסט. הספר, "חיי מלך" מאתר דן וקנין, יצא לקראת יום הולדתו ה-90 של מלך ברגר.

> באום אל-חיראן ייבחן העם בישראל