newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מפגין נגד המתקפה על עזה ב-2014 הורשע בתקיפת שוטר

צלם מסכנין נעצר והוכה על ידי שוטרים עד שנזקק לאשפוז, בזמן שהפגין נגד המתקפה הישראלית על עזה בקיץ 2014. למרות סרטונים שתיעדו את מעצרו האלים, בית משפט השלום בחיפה החליט לזכות אותו מהאישום בהתפרעות ולהרשיעו בעבירה של תקיפת שוטר

מאת:

מאת: יואב חיפאווי

ב-18 ביולי 2014, בעיצומה של המתקפה הצבאית הישראלית נגד רצועת עזה, קיים "אלחראק אלשבאבי" (תנועת הצעירים) תהלוכת מחאה ארצית בחיפה בקריאה להפסקת הטבח והרג האזרחים. התהלוכה החלה ברחוב עבאס וצעדה לכיוון ואדי ניסנאס, אלא שהמשטרה חסמה את דרכה והפנתה את הצועדים אל עבר כיכר הבהאים שבמושבה הגרמנית. במקום חיכו להם מבעוד מועד כוחות גדולים של משטרה, כולל בריוני היחידות המיוחדות לדיכוי הפגנות ופרשים רכובים על סוסים, שהקיפו את המפגינים מכל עבר, כלאו אותם בין גדר הגנים הבהאים והרחוב ועצרו באלימות עשרות מפגינים.

אחד המפגינים שנעצר, יאסר שוואהנה, צלם צעיר מסכנין, הוכה במהלך מעצרו, סבל מכאבים וסחרחורות, ועקב כך הובהל על ידי השוטרים עצמם לבית החולים. לאחר יומיים אישפוז שוחרר שוואהנה מבית החולים עם הוראות למנוחה ולהמשך מעקב על ידי רופא מטפל, אך נלקח מייד על ידי המשטרה למעצר. הוא המשיך לסבול מתוצאות הפגיעה, אך לדבריו לא זכה לטיפול רפואי נאות גם כשהתעלף במעצר. לאחר ארבעה ימים הורתה שופטת המעצרים על שחרורו, שעוכב ליום אחד לצורך ערעור התביעה. הערעור נדחה ושוואהנה הועבר למעצר בית, שאותו החל בשלושה ימי אישפוז נוספים בבית החולים.

למחרת שחרורו תחת תנאים מגבילים הוגש נגד שוואהנה כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת שוטר והתפרעות והתביעה ביקשה להחזירו למעצר עד תום ההליכים. למזלו השופט קבע כי המשטרה איחרה את הרכבת וכיוון שכבר שוחרר אין מקום להחזירו למעצר.

> "היינו תג המחיר של נתניהו על פינוי עמונה": שנה להריסות בקלנסווה

יאסר שוואהנה נעצר בהפגנה בחיפה (צילום: עלי כאמל)

יאסר שוואהנה נעצר בהפגנה בחיפה (צילום: עלי כאמל)

עדי התביעה לא זוכרים

כאשר נחשף חומר הראיות של התביעה התברר כי קצין בכיר במשטרת חיפה, שפיקד על חלק מהכוחות במקום, מסר עדות לפיה שוואהנה תקף אותו כביכול בזמן פיזור ההפגנה. על פי תלונתו של הקצין, כפי שחזר עליה במהלך עדותו בבית המשפט, הוא היה מאחורי הכוח שכיתר את המפגינים, כאשר שוואהנה חדר בין שרשרת השוטרים, תקף אותו, הפילו על הכביש וחבט בו במשך כמה דקות עד ששוטרים אחרים הגיעו ועצרו את התוקף. כמו כן, טען הקצין כי הוא תפס בידו של שוואהנה בעוד זה מכה בו ואחז בה עד לרגע מעצרו. בשלב מסוים אף טען הקצין כי הוא ניסה להחזיר את שוואהנה אל בין המפגינים.

אזור ההפגנה כולו היה רווי שוטרים וצלמי משטרה, שכמה מהם הוזמנו על ידי התביעה לעדות במהלך המשפט. כמה מהם סיפרו כי בהפגנה היו רעולי פנים וכי חלק מהמפגינים יידו אבנים, בעוד אחרים לא ראו לא רעולי פנים ולא יידוי אבנים, אך אף אחד מהם לא ייחס שום פעילות חריגה לנאשם. בדוחות המפורטים שמילאו מיד לאחר ההפגנה, אף אחד מעדי התביעה לא דיווח על אירוע בו הותקף הקצין הבכיר, או כל שוטר אחר. איש מהם גם לא נזכר באירוע כזה בעדותו בבית המשפט.

צלמי המשטרה צילמו עשרות סרטי וידאו של האירועים מכל זווית אפשרית. למרות זאת לא הובאה כל עדות מצולמת לתקיפה, וגם לא לרעולי פנים או ליידוי אבנים. אחת החוקרות שהעידו מטעם התביעה אף העידה בחקירתה הנגדית בבית המשפט כי היא פנתה במיוחד לכל היחידות שהיו מעורבות באירוע כדי לוודא אם יש עדים לתקיפה עליה דיווח הקצין אך לא העלתה דבר.

מול טענת התביעה, הציג עורך הדין מחמוד שאהין מטעם ההגנה מספר עדים שהשתתפו בהפגנה והיו עדים למעצרו של שוואהנה. הם העידו כיצד השוטרים פשטו על המפגינים שנמצאו על המדרכה וגררו עימם את שוואהנה אל הכביש, שם הופל והוכה.

בזמן ההכנות למשפט שוואהנה פרסם ברשתות החברתיות בקשת עזרה באיתור תמונות וסרטים שיבהירו את נסיבות מעצרו. חברים עזרו לו לגלות סרטון שפורסם באתר "ערב 48" בו רואים בברור כיצד נעצר והוכה. צלם הסרטון, העיתונאי עלי מוואסי, העיד מטעם ההגנה והסרטון הוגש כחלק מחומר הראיות.

> אביה של עהד תמימי: "לא סומך על מערכת שנועדה להעניש פלסטינים"

הוכה בזמן המעצר ונזקק לאשפוז. הצלם יאסר שוואהנה (באדיבות המצולם)

הוכה בזמן המעצר ונזקק לאשפוז. הצלם יאסר שוואהנה (באדיבות המצולם)

בשלב הסיכומים התרכז התובע דווקא בהוכחת ההאשמה בהתפרעות. הוא הציג סרטון נוסף שצילם הצלם המשטרתי, סרטון שהיה בחומר הראיות אך לא הוצג עדיין בפני בית המשפט. בסרטון זה נראה בברור מעצרו של שוואהנה: כיצד הוא נלקח על ידי השוטרים מבין קבוצת המפגינים שעל המדרכה, בניגוד לגרסת הקצין שלכאורה הותקף. אותו קצין נראה בסרטון מסתובב בשלווה מאחורי שרשרת השוטרים.

בבואו לבסס באמצעות סרטון זה את אשמת ההתפרעות, סיכם התובע: "ובכן אנו רואים בברור את הנאשם, הוא עוטה כפייה הוא מניף דגל, הוא שר. כלאמר הוא בהחלט משתתף בהתפרעות." הכפייה, אגב, היתה על הצוואר, לא מכסה את הפנים.

הסנגור בסיכומיו טען כי גרסת הקצין המתלונן הינה בלתי סבירה בעליל. גם אם היו הקצין ושוואהנה לבדם בשטח קשה לדמיין את שוואהנה הצנום והחולני מכה בקצין החסון והמיומן בעוד זה שוכב על הכביש בחוסר אונים ואוחז בידו… קשה עוד יותר להאמין כי אף אחד ממאות השוטרים שהיו במקום לא היה רואה תקיפה כזאת, באם אכן היתה מתרחשת, ולא היה מתערב מיידית לעזרת הקצין, שכזכור העיד כי התקיפה נמשכה מספר דקות.

בעיטה או אגרוף

ב-16 בינואר 2018, שלוש וחצי שנים לאחר ההפגנה בה הוכה, ניתן פסק הדין בבית משפט השלום בחיפה. בהחלטתה זיכתה השופטת אורית קנטור את שוואהנה מאשמת ההתפרעות. היא ציינה כי מלבד ההאשמתו בתקיפת שוטר לא הובאה כל ראיה לכך שהוא באופן אישי התפרע. היא ציינה שגם אם היה על הכביש בשלב מסויים של ההפגנה, כאשר הכביש היה חסום ממילא על ידי מפגינים ושוטרים רבים, אין בכך כדי לבסס את עבירת ההתפרעות.

לעומת זאת החליטה השופטת להאמין לדברי הקצין המתלונן ולהרשיע את שוואהנה בעבירה של תקיפת שוטר. בנמקה את ההרשעה בבית המשפט (את ההחלטה הכתובה לא ראיתי), התעלמה השופטת מהשאלות שהעלה הסנגור בדבר אי הסבירות שהאירועים אכן התרחשו כפי שתיאר אותם הקצין אך לא נמצאו להם כל עדים נוספים. היא גם התעלמה מהסרטונים שהציגו הן ההגנה והן התביעה והראו נסיבות שונות לחלוטין של מעצר שוואהנה.

במקום זה התמקדה השופטת בסתירות שבין דברי הנאשם ועדי ההגנה בתיאורי ההפגנה בשאלות משניות שאינן קשורות לגופו של עניין: מתי הצטרף שוואהנה להפגנה? האם נשא עימו מצלמה? היא התעלמה מטענת הסנגור כי בהתחשב בעובדה שחלפו כשלוש שנים מאז ההפגנה ועד שהעדויות נשמעו קשה לצפות מהעדים לזכור את האירועים בפרטיהם. גם בתיאור שמסרו עדי ההגנה בדבר המכות שקיבל שוואהנה מהשוטרים בזמן מעצרו מצאה השופטת הוכחה כנגד הנאשם: חלק מהם דיברו על בעיטות שחטף וחלק על אגרופים… אכן, הוכחה מוצקת לכך שתקף את הקצין.

הטיעונים לעונש נדחו ל-26 ביוני, לאחר קבלת תסקיר שרות המבחן.

יואב חיפאווי הוא פעיל פוליטי וחברתי, חבר בתנועת אבנאא אלבלד ובחראק חיפה. הוא כותב את הבלוג חיפה החופשית.

> פחות מ-1.3 אחוזים מחומרי הארכיון הממשלתיים פתוחים לציבור

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf