מפגינות הושפלו במעצר: "זונה, למה את פה וחיילות נאנסות בעזה?"

ביום שישי האחרון, קבוצה של 25-30 פעילות הפגינו בשעות הבוקר סמוך לקונסוליה האמריקאית ברחוב אגרון בירושלים, בדרישה לסיום המלחמה. על פי עדות המפגינות, כפי שגם עולה מהתמונות ומהסרטונים שצולמו, זאת היתה הפגנה כמעט "מנומסת": היא הוגבלה לשטח המדרכה ולא כללה חסימת כביש, והסיסמאות בה עסקו בעיקר בתמיכה המתמשכת שמספק הממשל האמריקאי לישראל במלחמה בעזה ודרישה להפסקתה.

זה לא מנע ממשטרת ירושלים לעצור באלימות שבע מפגינות, וכן מפגין נוסף כשהגיע לעמוד שם.

כעת, בפתח הקונסוליה האמריקאית בירושלים: מחאה נגד המשך הלחימה וקריאה להפסקת אש ולהרחבת הסיוע ההומניטרי
(צילום: אורן זיו) pic.twitter.com/yrYn5pzOp9

— שיחה מקומית (@mekomit) May 24, 2024

מתחילת המלחמה, מעצרים שרירותיים של מפגיני שמאל הפכו כמעט לשגרה אוטומטית, ודאי בירושלים. גם לפעילות שנעצרו בשישי זה לא היה מעצר ראשון. אבל הפעם, הן אומרות, האלימות הפיזית והמילולית היתה חריגה אפילו ביחס למשטרת ירושלים: איחולי אונס נשנים, השפלות והטרדות מיניות מילוליות קשות, ברוטליות ותקיפה פיזית במהלך המעצר, ומניעת מים לאורך שעות ארוכות.

את העדויות שלהן אנו מביאים, לבקשתן, בשמות בדויים. כדי להגן עליהן – ובמיוחד לאור האיום המפורש למדי שבחרה המשטרה לשגר בתגובה לפנייה שלנו בבקשה להגיב על הטענות שנשמעו בעדויות (ראו את תגובת המשטרה המלאה בסוף הכתבה) – מלבד מפקד תחנת לב הבירה, השמטנו את שמות יתר השוטרים שהמפגינות זיהו בוודאות.

מיכל: "עשו ממש הכל כדי להשפיל אותנו"

"מאוד קשה להפגין בירושלים, אז ביום שישי חלק מהמפגינות קשרו את עצמן בשרשראות אחת לשנייה כדי שנוכל להשמיע את הקול שלנו עוד כמה דקות לפני שמפנים אותנו. לא חסמנו כביש וגם לא את המעבר, זאת מדרכה רחבה מאוד.

"כשמאבטחי הקונסוליה ראו את ניסיונות הקשירה, הם מיד ניסו לפנות אותנו, אבל כבר היינו קשורות. בשלב הזה הם קראו למשטרה. הגיעו הרבה ניידות ושוטרים. בשלב מסוים הם החלו לפנות את ההפגנה שהיתה לידינו (ליד מי שקשרו את עצמן; א"נ) ולהעביר אותם לצד השני של הכביש. אז התחילה האלימות, קודם נגד המפגינות שלא היו קשורות. הם משכו מפגינה עם התיק שלה, כשהרצועה חונקת לה את הצוואר וגררו אותה ככה לאורך הכביש.

"אחרי שפינו אותן, הם הגיעו אלינו – אלה שהיו קשורות ואלה שעמדו לידינו אבל לא היו קשורות, ואמרו שכולנו למעצר. מכאן זה היה כמו הזמנה חופשית להפעלת כל סוג של אלימות. שוטרים הרבה פעמים מפעילים הרבה יותר כוח ממה שצריך במהלך פינוי, אבל כאן, גם שוטרים שבכלל לא לקחו חלק בפינוי עצמו באו לקחת חלק באלימות. כשבאו לפנות את אחד הקשורים לידי, החזקתי אותו, כפי שנהוג לעשות. מהר מאוד משכו לי את היד לאחור, והמשיכו להחזיק ולסובב אותה הרבה אחרי שהמפגין כבר נלקח, פשוט המשיכו לעקם לי את היד עוד ועוד עד שצרחתי מכאבים.

"כשעמדו להכניס אותי לניידת, הרפיתי את השרירים. חצי גוף שלי כבר היה בפנים כששוטר הלך מהצד השני כדי למשוך אותי פנימה ולחץ לי כל כך חזק על הגרון שעד עכשיו קשה לי לבלוע או לדבר. כשכבר היינו בחזקתם, שוטרת באה לנעוץ בנו ציפורניים, כולנו עם סימנים כחולים.

"כשהגענו לתחנה (תחנת לב הבירה; א"נ), המשיכו לצעוק עלינו ולקלל אותנו. אחת המפגינות ביקשה שלא ידברו אליה ככה, אז השוטרים צרחו עליה, הפילו אותה לרצפה ואזקו אותה, ככה היא הגיעה לחדר החקירה.

"במשך שעות לא נתנו לנו מים ולא אפשרו ללכת לשירותים. במשך כל השעות שהיינו בתחנה השוטרים דיברו עלינו, שצריך לשלוח אותנו לעזה להיאנס שם. לכמה מאיתנו אמרו את הדברים גם ישירות.

"חלק מאיתנו נעצר גם אחרי הפגנה בשדרות, זה תמיד לא נעים ואת תקועה שם הרבה זמן, אבל לא היה נראה שמחפשים לפגוע בנו כמה שיותר. כשבאו לקחת אותי לחקירה בשדרות, הם עשו את זה בנועם, אפילו התנצלו שהם צריכים לעשות את זה, שאלו אם אנחנו צריכות ללכת לשירותים לפני. בירושלים אסרו אפילו על עורכת הדין שלנו, לאה צמל, להעביר לנו נייר טואלט. כשהסכימו כבר שנלך לשירותים, הם לא הסכימו להוריד לנו את האזיקים מהידיים והרגליים כדי שנוכל להוריד את המכנסיים בשירותים. אחרי דקה השוטרת צרחה עלי 'אם את לא יוצאת עכשיו אני נכנסת ולוקחת אותך כמו שאת'. עשו ממש הכל כדי להשפיל אותנו. אפילו יחסית ליחס המשטרה בירושלים, שהם תמיד אובר אלימים, לא חוויתי דבר כזה.

"בחקירה עצמה האשימו אותנו שאנחנו מהללות מחבלים והמשיכו להשפיל אותנו. אחת העצורות שאלה את החוקרת אם כל זה מופיע בפרוטוקול, והחוקרת השיבה 'אני אכתוב בפרוטוקול מה שאני רוצה'. לאורך החקירה הם הוסיפו עוד ועוד סעיפי אישום, מעבר לאלה שקיבלנו עליהם ייעוץ מעורכת הדין. ואת לבד שם, אזוקה, וכל דבר שהם עושים ואת מעירה להם שזה לא חוקי, הם עונים 'תפני למח"ש'. בסוף הסכמנו לתנאי השחרור למרות שגם עורכת הדין אמרה שהם לא הגיוניים, פשוט כי ידענו שאין עם מי לדבר".

עפרי: "תחושה מפחידה מאוד"

"הדבר הראשון ששבר אותי היה כאשר שלומי טובול (מפקד תחנת לב הבירה; א"נ) הגיע כדי לבחון את המצב ולראות איך נראים המנעולים שלנו. הוא רכן מעליי קרוב מאוד, אמרתי לו די ברגוע 'אל תיגע בי', כי המנעול שלי היה קרוב מאוד לבטן, והוא השיב, 'היית מתה שאני אגע בך, תראי איך את יצורה'. מיד צעקתי את השם שלו, את התפקיד שלו ואת המשפט המדויק שאמר כי היו שם עוד מפגינות ועיתונאים. שוטרת שעמדה קרוב צעקה עליי 'תסתמי כבר מטומטמת'.

"כשהגענו לתחנה, הכל התנהל נורא בגסות. שוטרת שאחזה בי אמרה לשוטר השני שהחזיק בי 'תוריד אותה'. חשבתי שהם רוצים להוריד אותי לרצפה אז התחלתי להתיישב, והשוטרת צעקה עליי 'מה את משחקת משחקים?! את רוצה שארביץ לך?" ובעטה בי. אחר כך הבנתי שהיא התכוונה להוריד אותי במדרגות שהיו שם, קמתי ונעמדתי מעל גרם המדרגות.

"השוטר טלטל אותי ואמר 'עוד שנייה אני מגלגל אותך כאן מכל המדרגות', כשהשוטרת צועקת עליי 'שמאלנית מסריחה, זונה, למה את פה והחיילות שלנו נאנסות עכשיו בעזה?'. את הדברים האלה אמרו לנו לפחות ארבעה שוטרים ושוטרות שונים. הדבר הראשון שאמרה לי מי שצילמה אותי ועשתה את ההטבעה היה 'אמן יחליפו אתכן עם החיילות להיאנס בעזה', כשאני איתה לבד בחדר.

"הם עשו הכל כדי להשפיל ולהקשות. בכל יציאה מהתא אזקו אותנו בידיים וברגליים. התחושה שאותו גבר שאיחל לי להיאנס בעזה מתכופף לאזוק אותי היתה מפחידה מאוד".

עדי: "הרגשתי שהם ממש רוצים לפגוע בנו".

"אני לא הייתי בין אלה שנקשרו בשרשרת, עמדתי לידן כדי לראות שלא מפעילים אלימות מוגזמת נגדן. כנראה שהם הכריזו על ההפגנה כלא חוקית, אני לא שמעתי כי היה המון רעש. לאחר מכן הם התחילו להעביר את ההפגנה לצד השני של הכביש, מאוד באלימות. גם בהפגנות קודמות הייתי בתפקיד של לנסות להרגיע את הרוחות ולדבר עם השוטרים, הפעם פשוט לא היה כל מקום לזה. לא היה רגע שאפשר היה לדבר איתם. גם אנשים שבאו באפס רצון להתעמת, את כולם גררו וזרקו לצד השני. בסוף נשארנו רק הנקשרות ואני, התיישבתי לצידן והחזקתי את השרשרת ביד.

"הם הביאו קאטר והתחילו לחתוך את השרשרת, כאשר תוך כדי הם תופסים אותנו חזק במטרה להכאיב, לא היתה שום תוחלת אחרת למגע הפיזי בשלב הזה. הם גררו אותנו לכיוון הניידת. כשישבתי ליד הניידת, הגיע שוטר שהרים אותי והצמיד אותי אליה תוך שהוא לוחץ עליי בכוח. הגיעו שתי שוטרות שאמרו לו שאסור לו לעשות את זה כי הוא גבר, והן פשוט החליפו אותו והמשיכו להכאיב בלי שום צורך או מטרה, יש לי עדיין חבלות על הידיים.

"צריך לומר שגם הנסיעה בדרך לתחנה היתה מפחידה מאוד, השוטרת נסעה כאילו היא מנסה להרוג אותנו. הספסל האחורי היה מחליק, לא היינו חגורות והיטלטלנו מצד לצד, אני גם הייתי אזוקה אז לא יכולתי להחזיק במשהו.

"החלק הכי מפחיד היה ההכנסה לתחנה. איך שהגענו לשם היה שוטר אחד שמשך אותי מתוך הניידת ודחף אותי ממש חזק לכיוון התחנה. ניסיתי לומר לו שלא צריך לדחוף אותי ושאני יכולה ללכת, הוא צעק עליי לא לשחק איתו משחקים וקילל אותי, 'זונה בת זונה תסתמי את הפה'. בפנים היה גרם מדרגות, הוא דחף אותי שם בחוזקה, ממש בנס לא נפלתי, בגלל שהייתי אזוקה גם לא היתה לי דרך לבלום נפילה.

"זה היה רגע שבו ממש הרגשתי שהוא יכול לשבור אותי, שהוא גם רוצה בזה ואין כל מערכת שתגרום לו לשאת באחריות אחרי זה. אחר כך הבנתי שכולן עברו את אותו הדבר בהכנסה לתחנה. חוויתי בעבר המון אלימות פיזית מהמשטרה גם בלי מעצרים, אני לא חושבת שהיתה לי עוד תקרית מול המשטרה שבה הרגשתי פחד כמו שהרגשתי בכניסה לתחנה. הרגשתי שהם ממש רוצים לפגוע בנו, שהם מאוד בטוחים בעצמם כי יש להם גב לזה.

"בתא המעצר, לאורך שעות בכל פעם שניסינו לבקש מים או ללכת לשירותים הם או התעלמו מאיתנו או שצעקו עלינו לסתום, קראו לנו זונות ואיחלו לנו להיאנס בעזה.

"אחרי החקירה וההטבעה ואחרי שצילמו אותנו בשתי מצלמות שונות, אחת השוטרות נכנסה לתא ואמרה לכולנו לזוז לצד אחד ושכל אחת בתורה צריכה לעמוד מול הקיר כדי שהיא תצלם אותנו. שאלתי אם היא מתכוונת לצלם אותנו בטלפון הפרטי שלה והיא ענתה שכן. שאלנו למה, הרי כבר צילמו אותנו בשתי מצלמות של התחנה, היא אמרה 'ככה זה בחקירות, אם אתן רוצות, תפנו למח"ש'. היא צילמה את כולנו בטלפון הפרטי שלה וראינו שהיא שולחת את התמונות בווטסאפ. אחר כך היא מחקה את התמונות.

"הייתי פעם אחת קודם לכן במעצר ועוכבתי על ידי הצבא כמה פעמים. החיפוש הפעם היה מאוד פולשני, היו שלוש שוטרות בחדר למרות שרק אחת ערכה את החיפוש, היא דחפה ידיים לכל חלקי הגוף שלי, זה הרגיש מאוד לא תקין. יש תחושה שהם מרגישים שמותר להם הכל, תחושה שלא היתה בעבר".

נעמה: "השוטר קרא לי זונה ונתן לי סטירה"

"אני תופפתי בהפגנה, לא הייתי מהמפגינות שקשרו את עצמן. בפרק הזמן שלקח להם לשחרר את מי שנקשרו לשרשרת, אפשרו לנו להמשיך לתופף על המדרכה שמול הקונסוליה. אחרי שסיימו לעצור את מי שעצרו, הם עברו אלינו והתחילו לדחוף אותנו לכיוון גן העצמאות. אז הגיע גם המפקד הבכיר יותר, שלומי (שלומי טובול, מפקד תחנת לב הבירה; א"נ). בן זוגי ואני עמדנו יחסית בצד, כאשר המצלמות היו מכוונות לדחיפות היותר מסיביות במקום אחר. בשלב כלשהו הגיע שוטר בשם ט', שדחף בכוח את בן זוגי וניסה ממש לשבור לו את התוף.

"אמרתי לו משהו כמו 'מה אתה עושה?', הוא פנה אלי עם כל הגוף, התקרב מאוד, סימן לי באצבע על הפה לשתוק, אמר לי 'שקט, יא זונה' וסטר לי על הפנים. הייתי בהלם, לא האמנתי שזה דבר שקורה. התחלתי לצרוח 'הוא קרא לי זונה ונתן לי סטירה', התיישבתי ובכיתי. הגיעו אלינו כמה שוטרים שניסו להעיף אותנו משם, מישהי אמרה להם 'הוא נתן לה סטירה, תעזבו אותם' והם הלכו.

"בשלב הזה המפגינים התחילו לבקש מהשוטרים להזדהות ורבים מהם סירבו. גם השוטר שהיכה אותי סירב להזדהות וניסה להסתיר את השם, למרות שכבר ראיתי את שמו, כולל אחר כך בצילומים. ואז ראיתי אותו נכנס לאוטו ונוסע, למרות שהאירוע עוד לא הסתיים וכל השוטרים עוד היו שם. הוא פשוט נכנס לאוטו וברח".

תגובת המשטרה

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מדובר באסופת טענות החוטאות לאמת ומעוותות את המציאות, וניסיונות האתר להטיל דופי בשוטרים שביצעו את תפקידם תוך מתן לגיטימציה והכשר למעשים שמבוצעים בניגוד לחוק פסולים אף הם.

"המשטרה הוזעקה למקום לאחר שמספר מפרי סדר כבלו עצמם למול הקונסוליה בירושלים. אותם מתפרעים לא נשמעו להוראות השוטרים להתפנות, גם לאחר שהוכרז כי מדובר בהפגנה בלתי חוקית והפרת הסדר. לכן נאלצו השוטרים להשתמש בכוח ובאמצעים לשחרור כבילתם, ו-7 מפרי סדר הועברו לחקירה בתחנת המשטרה.

"בניגוד לטענות, כך מתאר מת"ח לב הבירה את הסיטואציה במקום: 'הגעתי להפרת הסדר כשהן כבר היו קשורות ובשלב ראשוני בחנתי את הקשירה על מנת להיערך בכלים הנדרשים. לאחר שהבאתי את מגזרי החיתוך, תפסתי את המנעולים כדי שכלי החיתוך לא יפגע במפרות הסדר ויפצע אותן. פעולות אלו בוצעו לאט, וחלק מהן הצמידו את המנעולים במכוון לגופן. ביקשתי מהן להטות את גופן לאחור על מנת למנוע פגיעה בהן ולאפשר פעולה ללא חשש לנגיעה שתתפרש באופן אחר. חלקן נענו לדרישתי, אך אחת מהן  הטתה את גופה במכוון קדימה. ביקשתי שוב, ורק אז נשענה לאחור תוך שאמרה באופן פרובוקטיבי – אל תיגע בי. בתגובה השבתי לה שאין לי שום כוונה לגעת בה, ושתיקח את הגוף לאחור'.

"במהלך הטיפול בהפרת הסדר שבוצעה כאמור בניגוד לחוק, דווקא קומץ מפרי סדר הם אלו שגידפו את השוטרים והשוטרות והתנגדו אקטיבית לפעולות האכיפה והשבת הסדר. בניגוד לנטען, לאחר העברתם לחקירה בתחנת המשטרה, נשמרו זכויותיהם כנדרש, לרבות היוועצות עם עו"ד, מזון ושתיה, שירותים וכיו"ב.

"מבירור ובדיקה שערכנו, לא מוכר לנו קללות מצד שוטרים כלפי מתפרעים, ואם היו כאלו – יש לפנות לבדיקת הגורמים המוסמכים לכך כמקובל. יחד עם זאת, באם מדובר בשקר והאשמות שווא, הרי שהמעורבים, לרבות המפרסמים עלולים להיות חשופים לטיפול בכלים משפטיים על פי חוק.

"בזמן שהותם של העצורים בתחנה, צעק עצור אחר ששהה אף הוא במקום קריאות גנאי לעברם, והשוטרים שבמקום דווקא פעלו לחדול אותו מיד מקריאות אלו. החיפוש על גופן נעשה על ידי בנות מינן בהתאם לנהלים ובסמכות תוך אבטחה נאותה, וצילומן נועד והועבר אך ורק לתיק החקירה. יודגש כי מעצר וחקירה פלילית אינה חוויה נעימה מטבעה, ומי שרוצה להימנע ממנה – פשוט צריך לפעול כחוק ולמחות כחוק".