newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מפגן כוח של חרדים נגד גיוס: "לא נתגייס לצבא אויב"

עשרות אלפי חרדים מפלגים שונים השתתפו בהפגנה הגדולה ביותר נגד גיוס מאז 2014, והזעם הופנה בעיקר כלפי המפלגות החרדיות המוכנות לפשרה. "הציונים משתמשים ביהודים כמגן אנושי", אמרו חלק מהסיסמאות

מאת:
עצם הדיבור על מכסות גיוס נתפס כבגידה. מחאת חרדים נגד גיוס, ירושלים, 30 ביוני 2024 (צילום: אורן זיו)

עצם הדיבור על מכסות גיוס נתפס כבגידה. מחאת חרדים נגד גיוס, ירושלים, 30 ביוני 2024 (צילום: אורן זיו)

"לא מתגייסים לצבא אויב", זו היתה אחת הסיסמאות בעצרת שארגנו אתמול (ראשון) בירושלים פלגים חרדיים המתנגדים לכל פשרה בעניין הגיוס, בעקבות פסיקת בג"ץ שקבעה שיש לגייס את כל החרדים ולהפסיק מימון לישיבות שתלמידיהן לא קיבלו פטור. בעצרת השתתפו עשרות אלפים, והיא היתה הגדולה מסוגה מאז 2014, אז כל הפלגים החרדיים, כולל המפלגות, יצאו להפגנת ענק בעקבות תיקון "חוק שירות ביטחון" שקבע יעדים שנתיים לגיוס.

>> למה כילד חרדי שרפתי את דגל ישראל?

המחאה התחילה בשתי עצרות שונות. האחת של "העדה החרדית", קהילות חרדיות אנטי-ציוניות הרואות את עצמן כממשיכות "היישוב הישן" שהתקיים לפני הציונות. את העצרת השנייה ארגן "הפלג הירושלמי", קבוצת האופוזיציה בזרם הליטאי שמובילה בשנים האחרונות את המחאה נגד הגיוס, ובמיוחד את המחאות נגד מעצר עריקים, מחאות שגרמו לכך שהצבא והמשטרה נמנעים כמעט לחלוטין ממעצרי עריקים חרדים.

שתי המחאות התערבבו, ואלפים צעדו לעבר לשכת הגיוס ברחוב ירמיהו. השלטים, באנגלית ובערבית, כללו מסרים קשים לעיכול לציבור החילוני: "אנו מעדיפים למות כיהודים מאשר לחיות כציונים", "ציונים משתמשים ביהודים כמגן אנושי", "הציבור החרדי אינו חלק בכור ההיתוך הישראלי" ו-"בחור ספרדי אינו בשר התותחים שלכם".

השלט האחרון התייחס לחשש של המפגינים, שמי שיישלחו קודם לצבא במסגרת "מכסות הגיוס" שהמפלגות החרדיות עשויות להסכים להן, יהיה בני הישיבות המזרחים ומהפריפריה. יצוין כי אנשי "הפלג" הפגינו לא פעם נגד מאסרם של בני ישיבה שאינם חלק מהפלג.

בתקשורת, ההפגנה הוגדרה כמחאה של "קיצוניים". אין ספק שהדבר נכון לגבי יחס המפגינים למדינה ולציונות, אבל הנוכחות הגדולה במחאה הוכיחה שיש לה תומכים רבים בציבור החרדי מכל הפלגים.

עצם הדיבור על מכסות גיוס נתפס כבגידה. מחאת חרדים נגד גיוס, ירושלים, 30 ביוני 2024 (צילום: אורן זיו)

ההפגנה הגדולה מסוגה מאז 2014. מחאת חרדים נגד גיוס, ירושלים, 30 ביוני 2024 (צילום: אורן זיו)

ההפגנה, והקמפיין נגד הגיוס, מכוונים בראש ובראשונה נגד המפלגות החרדיות בניסיון ללחוץ עליהן, שלא יסכימו לשום מכסה או הסדר. בהפגנה בבני ברק בשבוע שעבר הונפו שלטים שאמרו שלמפלגות החרדיות "אין המנדט להתפשר על אף בחור ישיבה".

בהפגנה של העדה תקף משה צדקה, רבה של הישיבה הספרדית פורת יוסף, את המפלגות החרדיות: "הטיפשים האלה רוצים לעשות לציבור החרדי פשרות? אנחנו לא בעלי הבית על התורה. כמו עבד שלא עושה פשרות על הדברים של בעל הבית, אנחנו לא עושים פשרות בתורה".

אליהו, צעיר מזרחי שלמד בישיבה ליטאית, אמר שהוא אמור להתחיל שירות לאומי בקרוב, אך עכשיו שוקל לבטל את שירותו בעקבות "כפיית הגיוס". הוא האשים את המפלגות החרדיות בכך שהניחו את התשתית לגיוס משום שהסכימו בעבר למכסות. "הרכבת כבר יצאה מהתחנה, אבל המפגינים מפרקים את המסילה".

עשרות מפגינים תקפו את כלי הרכב של השר יצחק גולדקנוף ושל השר לשעבר יעקב ליצמן, שעברו במקום בדרך לביתם. בהמשך המשטרה שלחה שוטרי מג"ב עם קסדות ואלות, עשתה שימוש נרחב בסוסים ובמכת"זית, כולל בואש. המפגינים לא התרגשו, וחלקם, כולל ילדים, רקדו מול זרם המים. המפגינים גם הבעירו פחי אשפה ותלשו גדרות ותמרורים.

המשטרה עצרה מספר קטן של מפגינים. בניגוד לגינויים מצד חברי הקואליציה נגד ה"אלימות" בהפגנות של אנשי שמאל ופלסטינים אזרחי ישראל, הפעם הם לא השמיעו שום גינוי. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, המרבה לצייץ נגד מחאות שמאל ובעד השוטרים המדכאים אותן, שתק.

בן גביר "שכח" לגנות את המחאה. רכבו של השר יצחק גולדקנופף לאחר שהותקף במחאה נגד הגיוס בירושלים, 30 ביוני 2024 (צילום: אורן זיו)

בן גביר "שכח" לגנות את המחאה. רכבו של השר יצחק גולדקנופף לאחר שהותקף במחאה נגד הגיוס בירושלים, 30 ביוני 2024 (צילום: אורן זיו)

המפגינים בעצרת אתמול, וגם בהפגנה של הֿ"פלג" ביום חמישי בבני ברק, אמרו שהם רואים את הגיוס כמלחמה נגד היהדות. "אנחנו נמצאים עכשיו במאבק על קיום היהדות, קיום הישיבות, קיום התורה", אמר אברהם, צעיר שישב על הכביש בבני ברק לצד חבריו. "כל הקיום שלנו בארץ ישראל הוא בשביל לקיים את התורה. אנחנו מוכנים למות ולא להתגייס. המדינה הזו היא מדינה כופרת, מדינה שהחליטה להשתלט על היהדות, היא מדברת בשם היהדות, והיא לא. נלך כולנו לכלא בשמחה ולא נתגייס חלילה. אף אחד".

המפגינים דחו את הרעיון של מכסות גיוס. "שום בחור ישיבה, לא 5,000, לא 3,000, אפילו בחור אחד לא יתגייס", אמר מפגין. לגבי פסיקת בג"ץ לגבי חובת הגיוס לכל החרדים, הוא אמר: "זה לא קשור אלינו, לא מכירים בזה, לא מכירים בכל המדינה הזו".

אלחנן ישראל, המשתייך אידיאולוגית לנטורי קרתא, עמד בקו הראשון מול השוטרים בהפגנה אתמול. "המשטרה מפעילה אלימות, היא חושבת שבכוח נשתכנע", אמר ישראל, "אבל הם לא מבינים שזה לא קשור לצבא או לגיוס. קורה משהו במדינה שהוא יותר חמור מהגיוס, זו מלחמת דת. הם רוצים להכניע אותנו. אני לא חושב שהם צריכים אותנו (בצבא, א"ז), אבל הם לא מבינים שהם לא נלחמים נגד אנשים אלא נגד אידיאולוגיה. אתה יכול להביא מכת"זית וסוסים, אתה יכול לעצור אותנו, זה לא יעזור".

ישראל ביקר בחריפות את המפלגות החרדיות. "הם שקרנים ברמה גבוהה, באים אלינו עכשיו אחרי שצחקו עלינו כשהיינו נגד הגיוס, אמרו לנו שאנחנו משוגעים. עכשיו הם לא יודעים איך לצאת מהפלונטר. אם היה להם קצת אומץ, הם היו צריכים להגיד: אנחנו עוזבים את השלטון, תסתדרו".

ישראל השתתף במשלחת של נטורי קרתא לג'נין בשנה שעברה. לאחר הביקור הוא נעצר והוגש נגדו כתב אישום. לחילונים שקוראים לגייס חרדים על רקע המלחמה והמחסור בחיילים, אמר ישראל, "זו לא המלחמה שלנו, זו מלחמה בין גוף טרור שקוראים לו חמאס, שהוא באמת גוף טרור, ובין גוף טרור שקוראים לו לו מדינת ישראל הציונית. חמאס רוצה להרוג אותנו. הציונים, שמאל וימין, רוצים להוריד לנו את התורה, זה גם סוג של מחבל. כשנופל חייל, אנחנו לא מחלקים סוכריות ולא רוקדים. על כל בן אדם כואב לנו הלב, אבל זו לא המלחמה שלנו".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
אנדרו פיינשטיין (במרכז) ותומכים, בקמפיין הבחירות שלו (צילום: אוסקר קזינס)

אנדרו פיינשטיין (במרכז) ותומכים, בקמפיין הבחירות שלו (צילום: אוסקר קזינס)

"הסוגייה הפלסטינית היא מרכזית בבחירות, ולא רק בבריטניה"

אנדרו פיינשטיין, יהודי דרום אפריקאי, מתמודד מול מנהיג הלייבור קיר סטארמר במחוז הבחירה שלו בלונדון, כדי להציע לבוחרים אלטרנטיבה לפוליטיקה האליטיסטית. הוא החליט לבסוף להתמודד בגלל עמדתו של סטארמר בנושא עזה, ושולח מסר של תקווה למתנגדי האפרטהייד בישראל. ראיון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf