newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הבחירות במצרים: הרודן שחיסל כל התנגדות פוליטית צפוי להיבחר שנית

אחרי שהדיח את קודמו בהפיכה שהעמיקה את המשבר במצרים ולאחר שחיסל את יריביו הפוליטיים, צפוי עבד אל-פתאח א-סיסי לזכות שוב בבחירות שאין בהן אלטרנטיבה אמיתית. הנדוניה שמחכה לו: מדינה מוכת עוני ועם מיואש

מאת:

היום (שני) יוצא העם המצרי לבחור נשיא למדינתו מוכת הסכסוכים, העוני והשחיתות. מול הבוחר המצרי עומדות שלוש אפשרויות: הראשונה היא הנשיא המכהן, עבד אל-פתאח א-סיסי, שעלה לשלטון לאחר הפיכה צבאית נגד הנשיא הנבחר הראשון של מצרים, איש האחים המוסלמים, מוחמד מורסי. אפשרות שניה היא לבחור במוסא מוסטפא מוסא, מועמד אנונימי שבעברו הביע תמיכה במועמדות א-סיסי, ואפשרות שלישית היא הכלום. בכל מקרה, זו כרוניקה של בחירות שתוצאתן נקבעה מראש: עבד אל-פתאח א-סיסי הולך להמשיך לקדנציה נוספת. יגידו מה שיגידו המקטרגים, א-סיסי לא בוחל באמצעים ולא רואה בעיניים במלחמתו על כס הנשיאות.

קשה מאוד להסביר כיצד הצליח א-סיסי להוריד את הבחירות של מצרים לרמה של בחירת ועדה לכיתה ג', אבל הדמוקרטיה אצל א-סיסי היא מנקודת מבטו של הרודן המתבונן. כל מתמודד פוטנציאלי שעלה לכותרות בזמן הגשת המועמדויות פשוט נכלא או אולץ לפרוש, בהם שמות פופולריים ביותר כמו הגנרל סמי ענאן, שהיה מבכירי המועצה הצבאית ומהדמויות המובילות בפוליטיקה המצרית. אך האם זו יד הברזל בה מכה סיסי כל קול שמתרומם נגדו ונגד משטרו? או שמא זה הייאוש שפשה בקרב העם המצרי שיצא לכיכרות לפני 7 שנים בהמוניו והביא להדחתו של חוסני מובארק במהלך מעורר השראה?

> סוריה טייק 2: תימן בוערת, והעולם לא אומר דבר

כל המתמודדים האפשריים נעלמו, בהם מובילי מפלגות ותיקים ושועלי פוליטיקה, גנרל מוערך ואנשי מאבק אזרחי. עבד אלפתאח אל-סיסי (פליקרC BY-SA 2.0 Erin A. Kirk-Cuom)

עידן הקצינים במצרים

על מנת להבין את המתרחש במצרים יש להבין את הרכבה של הפוליטיקה המצרית, וכדי להבין את הפוליטיקה המצרית עלינו לחזור כמה עשורים אחורה, עד לשנת 1952, למהפכת הקצינים החופשיים. זאת אמנם נקראה מהפכה, אך בפועל היתה הפיכה צבאית שהצמיחה חונטה של קצינים וגנרלים ששולטים ביד רמה במצרים כבר שנים. במהלך השנים הללו שלטו במדינה – כולל א-סיסי – שישה גנרלים. את תקופת השלטון של מוחמד מורסי בין 2013-2015 אינני מחשיב כלל, שכן היא התאפיינה בחוסר יציבות ובמתחים פוליטיים פנים מצריים, עצומים ביותר.

הראשון מקבוצת הקצינים החופשיים, שיותר מאוחר ייסדו את המועצה הצבאית העליונה, היה מוחמד נג'יב ששלט למשך תקופה קצרה, אחריה השתלט על המושכות חברו לחונטה, ג'מאל עבד-אלנאצר, סוציאליסט ופרו-סובייטי. נאצר חולל שינויים רבים במבנה הכלכלה המצרית כאשר הלאים את תעלת סואץ תוך צפצוף על המעצמות, דבר שהמיט על מצריים מלחמה עם כוחות המערב. נאצר גם הביא לשיפור משמעותי בחיי האיכרים המצריים והקים את סכר אסואן הגבוה. הוא מת שלוש שנים אחרי מלחמת ששת הימים שבה הובסו צבאות ערב על ידי ישראל, שהצליחה לכבוש את סיני ורמת הגולן.

נאצר הותיר אחריו נעליים גדולות. לא רק העם המצרי נותר המום עם לכתו, אלא כל האומה הערבית ממערב למזרח. אבא שלי מספר לי למשל שבשנת 1970 כאשר נאצר הלך לעולמו הוא בכה עם כל הבוכות והבוכים על לכתו, ואבא שלי היה ילד ובור בפוליטיקה. למקום של נאצר נכנס ללא בחירות אנוואר סאדאת ששלט עד 1981, עד שאיש האחים המוסלמים התנקש בחייו במהלך מצעד צבאי. ליד סאדאת ישב אז מפקד חיל האוויר המצרי דאז, חוסני מובארק, והוא היה האדם שהמשיך את הדרך של קציני המועצה.

חוסני מובארק היה הקורבן הבא של האביב הערבי שהחל בטוניסיה ב-2011, הרודן השני שנפל במדינה ערבית בטווח של חודש בערך אחרי שזין אל-עאבדין בן-עלי ברח מטוניסיה וביקש מקלט לפי חלק מהמקורות בסעודיה. מובארק נכנע לכאורה ללחץ של העם וויתר על כיסא הנשיאות, וצייר מצג שווא כאילו העם ניצח, אך הצהלות והשמחה של המצרים החמיצה את המזימה הגדולה של הריבון האמתי במדינה: המועצה הצבאית.

חבר המועצה הצבאית העליונה ונשיא המדינה בפועל עומד לסיים את תפקידו, והשלטון של הקצינים בסכנת הכחדה. זה היה זמן לקבל החלטות נבונות. רגע לפני הפרישה של מובארק, הוא דאג להאציל את כלל סמכויותיו לשר ההגנה והחבר הבכיר של המועצה: פילדמרשל מוחמד חוסיין טנטאווי. לאחר התפטרות מובארק, מצרים נכנסה לתקופת מעבר ארוכה בשליטתו של טנטאווי, שמיאן לקדם את תהליכי הדמוקרטיזציה. לבסוף ולאחר תקופה ארוכה, מצרים הלכה לבחירות דמוקרטיות לראשונה, והנשיא הנבחר הגיע מהזירה האזרחית: ד"ר מוחמד מורסי, ממנהיגי האחים המוסלמים במצרים.

> ישראלית ופלסטינית סטרו לחייל. נחשו מי עדיין נמצאת בכלא?

הפגנה למען עצמאות מערכת המשפט מחוץ למשדי איגוד העיתונאים במצרים, קהיר 2006 (Hossam el-Hamalawy CC BY-NC 2.0)

הפגנה למען עצמאות מערכת המשפט מחוץ למשדי איגוד העיתונאים במצרים, קהיר 2006 (Hossam el-Hamalawy CC BY-NC 2.0)

מדינה דמיקולו

לאחר בחירת מורסי, החל הנשיא סבב מינויים והדחות, כאשר ראשון המודחים היה פילדמרשל טנטאווי, ובמקומו מונה ראש המודיעין הצבאי, עבד אל-פתאח א-סיסי, שלימים יוביל הפיכה שתדיח את הבוס שלו. זו הייתה הפיכה שלא עברה חלק ממש, והיא גבתה קורבנות רבים ויצרה אווירה של כאוס למשך חודשים רבים במדינה, שפצעיה רק העמיקו ודיממה יותר – כלכלית וביטחונית.

לאחר ההפיכה א-סיסי פרש לכאורה מכל עשייה צבאית, וביקש להיות מועמד לנשיאות המדינה לאחר הדחת הנשיא הנבחר. בבחירות שאמינותן מוטלת בספק, א-סיסי אכן זכה במעמד הנכסף, אך קיבל לידיו מדינה מוכת עוני, משבר אינפלציוני עצום, חובות ענק ואשראי שהולך ומדלדל. כל אלה לא מנעו ממנו לבסס את כוחו ולדכא כל ניסיון של התנגדות או מחאה, תוך חיזוק קשרים עם משטרים רודניים ורצחניים כמו סעודיה ואיחוד האמירויות, שערבות להישרדותו של א-סיסי.

בבחירות שמתקיימות היום, התמונה ברורה: א-סיסי שוב ייבחר, אלא אם יקרה נס. כל המתמודדים האפשריים נעלמו, בהם מובילי מפלגות ותיקים ושועלי פוליטיקה, גנרל מוערך ואנשי מאבק אזרחי. כאשר לנשיא יש כל כך הרבה כוח ריכוזי על מנגנוני הביטחון, אנשי אמונו חולשים על המנגנונים בכל רובד שלטוני אפשרי: אם זה בצבא, אם זה במשרד הפנים ואם זה בשירותים החשאיים של מצריים, מנגנונים שמטילים אימה על המצרי הפשוט, שאם בכלל חושב להתקומם כמו שקרה ב-2011, המחשבה שלו תיקבר בעודה בסתר לבו. הנשיא המצרי המכהן שייבחר מחר לעוד כהונה, השלים את השתלטותו על אחת המדינות שפעם היתה לה השפעות אסטרטגיות עצומות על פוליטיקות האזור, והיום היא לא יותר ממדינה דמיקולו.

> חייו המשונים של וגיה גאלי המצרי שהתפרסם כסופר ארוטי בישראל

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf