newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הרפורמה בהוצאה לפועל מחליפה את כליאת החייבים בהשפלתם

משרד המשפטים בניסיון חקיקה חדש: פרסום באינטרנט של שמות חייבים בהוצאה לפועל. במדינה שבה 777 אלף חייבים, כשרק שבעה אחוז מהם מיוצגים על ידי עורכי דין, התגברות מעשים כמו של משה סילמן הם רק עניין של זמן

מאת:

מחר (רביעי) צפויה ועדת החוקה בכנסת לקיים הצבעה ראשונה על תיקון 43 לחוק הוצאה לפועל, שמהותו ביטול מאסר חייבים בהוצאה לפועל.

בגן הוורדים בסמוך למשכן הכנסת תיערך הפגנה ביוזמת קבוצת הפעילים החברתיים "בנקים – לא מעל החוק", קבוצה לבנקאות הוגנת למען האזרח, בדרישה לרפורמה בהוצאה לפועל וקריאה לחברי הכנסת להתנגד לחלופה למאסר שמציע משרד המשפטים: מאגר אינטרנטי חשוף לכל של שמות החייבים.

עד שנת 2009 יכלו זוכים בתיקי הוצאה לפועל (כלומר, האנשים שמחזיקים בחוב) לבקש הוצאת צו מאסר נגד החייבים, בתנאים מסויימים. האפשרות בוטלה בחוק זמני שתוקפו יפוג באמצע מאי 2014, החודש.

ב- 2008 התקבל תיקון בחוק שהקנה לזוכה כלי אכיפה חדשים, שמאפשרים לו לבקש כי יוטלו הגבלות שונות כנגד החייב כמו עיכוב יציאת חייב מהארץ והגבלת החייב לקבל, להחזיק ולחדש רישיון נהיגה. במסגרת התיקון לחוק התווספה גם האפשרות לפנות למערכת ההוצאה לפועל לבקשת מידע אודות החייב, כגון: מידע על מקורות הכנסה, מידע מבית משפט, יציאות וכניסות מישראל, מידע על חובות והוצאות ועל כתובות.

בינואר האחרון קיימה ח"כ מירב מיכאלי כנס מיוחד בכנסת בנושא ביטול מאסר חייבים בהוצאה לפועל, לאחר שהחתימה 77 חברי כנסת על קריאה ברוח זו. שרת המשפטים, ציפי לבני,  הצטרפה ליוזמה והורתה לדרג המקצועי של משרדה לגבש חלופות אכיפה אפקטיביות לגבייה.

אותה ציפי לבני אמרה בזמנו כי "מאסר לחייבים בהוצאה לפועל הוא אמצעי חמור ופוגעני ביותר, שלילת חירות מאדם שאין בידו אמצעים להחזיר את חובו ופגיעה בכבודו ובכבוד משפחתו". אך נדמה שהחלופה לאמצעי גבייה שמשרדה הציע מיועדת לפגוע בכבוד החייב ומשפחתו כל הדרך להוצאה לפועל. מה ההצעה? "שיימינג" (ביוש) לחייב באינטרנט.

הפגנה מחוץ לבית משפט בתל אביב | צילום : באדיבות קבוצת "בנקים- לא מעל החוק".

הפגנה מחוץ לבית משפט בתל אביב | צילום : באדיבות קבוצת "בנקים – לא מעל החוק"

נכון לסוף שנת 2013 במערכת ההוצאה לפועל קיימים 2,598,442 תיקים פתוחים לפי דו"ח שנתי של רשות האכיפה והגבייה. 777,117 חייבים, 90 אחוז מהם הם חייבים פרטיים. ל- 51% מהחייבים יש תיק אחד, ל-10% יש שישה תיקים ומעלה.

באם יעבור התיקון לחוק, יוקם "מרשם חייבים משתמטים מתשלום חובותיהם", מאגר אינטרנטי של חייבים. איך מצטרפים למועדון? מבחינת החוק המוצע מספיק שתהיה חייב חוב מעל סכום של 2,500 שקל, ושלא הצלחת לספק הסבר סביר לרשם ההוצאה לפועל בגין אי תשלום החוב.

2,598,442 תיקים פתוחים בהוצאה לפועל, אך יש פחות מ-50 רשמי הוצאה לפועל בכל סניפי הארץ, כאשר לחלק מהסניפים (כמו סניף אילת וסניף אשדוד), יש רשם אחד משותף. רוצים להתלונן על החלטה? כיום יש ממונה אחת על בירור תלונות כלפי רשמי הוצאה לפועל, וניתן לפנות אליה רק באמצעות מכתב בדואר.

דו"ח רשות האכיפה והגבייה לשנת 2013 מלמד כי בעוד ש-95 מתיקי הזוכים מיוצגים על ידי עורכי דין, רק בשבעה אחוזים מתיקי החייבים נרשם ייצוג כזה.

לעיתים תיקי הוצאה לפועל נפתחים בידי גורמים מפוקפקים כמו חברת "אקיוטק" או בידי בנקים, וחיוב מתחת לחמישים אלף שקל נעשה בתהליך בו נשלח מכתב מטעם עורך דין ל"חייב". במידה והוא לא משלם תוך 14 יום, נפתח לו תיק בהוצאה לפועל.

בהסבר להצעת החוק כתוב שהחשש מרישום חייב במרשם, או הרצון להסירו מהמרשם בהקדם האפשרי, "עשוי להוות תמריץ לתשלום החוב", אך פעילים מקבוצת "בנקים – לא מעל החוק" מביעים חשש כבד שהפחד של אדם ששמו יפורסם באינטרנט בהקשר זה (וכידוע – מה שמפורסם באינטרנט נשאר במנועי החיפוש לנצח), על הנזק שהפרסום יגרום לשמו ולמשפחתו, עשוי להוביל חייבים לשוק האפור.

החשש מהסתבכות של חייבים עם השוק האפור אינו מופרך, שכן בתחילת החודש פורסם מכתב ששלח דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגבייה, לאבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בו מסופר על בעלי חוב שתיקיהם מתנהלים בהוצאה לפועל ומבקשים היתר יציאה לחו"ל לשם תרומת איברים כדי לממן את חובם בשוק האפור. נשים חייבות אף הצהירו שללא היתר למכירת איברים, יאלצו למכור את גופן לזנות.

חוסר הוודאות לגבי הנזק הצפוי להיגרם ל"חייבים" הוביל בעבר את דוד בר אופיר, לשעבר יו"ר הועדה המייעצת לשרי משפטים בענייני הוצאה לפועל, לגבש הצעה לסעיף שיקנה למדינה חסינות מתביעות בשל "כל טעות או נזק שעלולים להיגרם כתוצאה מהמרשם".

בתיקון לחוק משרד המשפטים בעצם בוחר להחליף עוולה אחת באחרת, זכות יסוד אחת בשנייה – גזילת החירות תמורת גזילת הכבוד. הכפשת החייבים בהליך בלתי הפיך, שאין לדעת איזה נזק יגרום, נעשית כאשר לחלקם אין זכות טיעון או פירוט לגבי התגלגלות החוב שלהם ומה מהותו. מדובר בחייבים שלא יזכו ל"תספורות" או מענקים מהמדינה, לא מיוצגים על ידי עורכי דין ולעיתים אף נתקלים בחוב מומצא וחייהם נהרסים. כזה היה, למשל, משה סילמן ז"ל.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf