newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לימודי המתמטיקה ככלי למיון ילדים בהתאם למעמד הוריהם

שר החינוך בנט מחזק את מעמד המתמטיקה כקודש הקודשים של מערכת החינוך. פרופ' ניר אוריון ממכון ויצמן טוען: מתמטיקה משמשת למיון התלמידים בהתאם לצרכי המשק הכלכלי והאקדמיה. יהיו לנו מתמטיקאים מצטיינים גם בלי לפגוע בערך העצמי של מאות האלפים האחרים

מאת:

פוסט אורח מאת פרופ' ניר אוריון:

שר החינוך הנוכחי (בדומה לקודמיו) מקדם במרץ את מעמד המתמטיקה כמקצוע החשוב ביותר במערכת החינוך. זה לא משהו חדש, שהרי כל מי שרוצה תעודת בגרות בישראל, חייב ללמוד מתמטיקה. לימודי המתמטיקה נפרסים על פני מאות שעות לימוד, מגן ועד י"ב. אין ספור ילדים, לאורך שנות דור, שילמו ועדין משלמים את "מחיר המתמטיקה" בתחושת כישלון, חוסר ערך עצמי או שעמום, בעוד שהוריהם משלמים את מחיר המתמטיקה במזומן למורים פרטיים. מדוע אנו משתפים פעולה עם מעגל קסמים זה?

העובדה ש-12 שנות שהות בבית הספר אינן מצליחות לגרות ולעורר את יצר הלמידה בכל מה שקשור למתמטיקה בקרב רובם המכריע של ילדינו, מעלה סימן שאלה או סימן קריאה לגבי ההכרח במקצוע הוראה זה. אצלי לדוגמה, יצר בית הספר סלידה עמוקה למתמטיקה ולכן גם סיימתי את שהותי במוסד זה כבעל ידע מוגבל מאד בתחום זה.

מתמטיקה היא שפה – גם סווהילית

אחת הטענות היא שמתמטיקה היא שפה, וכל ילד צריך את "שלוש השפות": עברית, אנגלית ומתמטיקה. אולם הדיון בצורך ללמד מתמטיקה כחובה לבגרות אינו קשור לשאלה האם מדובר בשפה ועד כמה שפה זו חשובה, אלא באיזו רמה ומידה צריכים אנשים להשתמש בשפה זו.

אם היו מלמדים את ילדינו סווהילית 12 שנה (עם תגבורים) לא היה קורה מצב ש-95 אחוזים מהלומדים את השפה לא היו מסוגלים לדבר בה. יותר מכך, אם זר היה מתגורר במשך 12 שנה בארץ דוברת סווהילית, הוא היה לומד את השפה גם בלי ללכת לבית הספר.

> היוזמות החינוכיות שלא שוכחות שלילדים יש הורים

הסיבה להפיכת המתמטיקה ליקירת מערכת החינוך לדורותיה קשורה במיון, שליטה, שמירת הפערים החברתיים והנצחת העליונות של בעלי האינטליגנציה המתמטית. (אילוסטרציה, morguefile.com)

הסיבה להפיכת המתמטיקה ליקירת מערכת החינוך לדורותיה קשורה במיון, שליטה, שמירת הפערים החברתיים והנצחת העליונות של בעלי האינטליגנציה המתמטית. (אילוסטרציה, morguefile.com)

מתמטיקאים שהיו בכנס בברזיל והסתובבו שם בשווקים נדהמו מהיכולות החישוביות של ילדי הרוכלים בשוק, אשר מעולם לא ביקרו בבית ספר. מכאן, שמתמטיקה כמו כל תחום אחר, צריכה להילמד בבית הספר עד רמת הצורך של הלומדים. אצל הרוב המכריע של הילדים מסופק צורך זה במהלך בית הספר היסודי, ואין צורך שמתמטיקה תהייה המקצוע הכי חשוב במערכת החינוך, כמקצוע חובה מעבר לחטיבת הביניים. כמה מאזרחי ישראל חפפו לאחרונה משולשים, חקרו פונקציה ופתרו משוואות דיפרנציאליות? התשובה ברורה, אחוזים בודדים בלבד.

אני מסכים שלמתמטיקה חשיבות רבה לעתיד האומה. אך גם טייסים חשובים לעתידנו, ואף אחד לא מתחיל ללמד ילדים בכתה א' את יסודות הטיסה, ולא מחייב ילדים בתיכון לטוס (ומי שיתרסק, יתרסק). כשם שהמתאימים לטיס מוצאים את דרכם להיות טייסים מעולים גם ללא שהיו בהקבצה א' לטיס בבית הספר היסודי, כך ימצאו לנו המתמטיקאים הדגולים, שיטיסו את האנושות קדימה, גם אם המתמטיקה תהיה ככל שאר מקצועות הלימוד ביסודי, ומקצוע בחירה בתיכון. הרי ממילא, הילדים שניחנו באינטליגנציה מתמטית גבוהה אוהבים את התחום ומגיעים בו להישגים גבוהים.

לא רק מתמטיקה מפתחת יכולת חשיבה

מתמטיקאים ומדענים לא מעטים מעלים את הטענה שיש לחייב לימוד מתמטיקה בתיכון, כי "מתמטיקה מפתחת יכולות חשיבה".

מזה כשלושים שנה אני עובד בסביבה אנושית עתירת אינטליגנציית מתמטית (מכון ויצמן למדע) ולא הבחנתי בהתפלגות יוצאת דופן של יכולות חשיבה שאינן כמותיות, יצירתיות, חכמה אנושית וכישורי חיים, בקרב אוכלוסייה זו בהשוואה לקבוצות אוכלוסייה אחרות איתן אני מתרועע. יש תחומי לימוד רבים בעלי פוטנציאל לפיתוח ממדי חשיבה כאלו ואחרים. היכולת של כל תחום דעת לממש את פוטנציאל פיתוח החשיבה הטמון בו, תלויה בשיטת הלימוד ולא בתחום הלימוד.

> כולם בבית הספר חוץ מ-33 אלף תלמידים נוצרים, מוסלמים ודרוזים

תלמידים בדרך לבית הספר (אורן זיו/אקטיבסטילס)

תלמידים בדרך לבית הספר (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מתמטיקה ממיינת ילדים

עד כמה שיהיה קשה לרבים לקבל זאת, הסיבה להפיכת המתמטיקה ליקירת מערכת החינוך לדורותיה קשורה במיון, שליטה, שמירת הפערים החברתיים והנצחת העליונות של בעלי האינטליגנציה המתמטית.

מערכת החינוך אינה עוסקת במה שמהותי לרוח האדם, אלא במה שמהותי לאליטת ההון-שלטון והדת כגון משמעת, צייתנות והכשרה. מאחר ובית הספר הוא בראש ובראשונה מוסד המשרת את המשק הכלכלי, הוא מושתת על עקרון היעילות החוסכת השקעה כספית מיותרת. אחד ממדדי היעילות היא היכולת למיין ילדים ולנתבם מוקדם ככל הניתן לשוק העבודה. עד שנות ה-70 עשו זאת בארץ באמצעות הסקר שקבע בסוף כתה ח' מי יהיה צווארון כחול ומי צווארון לבן. לאחר ביטול הסקר, נותרה המתמטיקה ככלי המיון המרכזי של מערכת החינוך. בבתי הספר ממוינים התלמידים תחילה להקבצות ולאחר מכן לשלוש רמות לבגרות. מיון זה משרת, בין השאר את האקדמיה, ובאופן ציני. איזה קשר יש למשל בין יכולות מתמטיות ללימודים לתואר בפסיכולוגיה? לאילו מיומנויות מתמטיות זקוק הפסיכולוג, מעבר לחישוב מע"מ?

במאה שעברה שימשה הלטינית כ"מתמטיקה" של מערכות החינוך בעולם המערבי. תלמידי אירופה וארה"ב נאלצו ללמוד שפה זו בטענה ש"לא יעלה על הדעת" אדם משכיל שאינו שולט בלטינית. לטינית היתה אימתם הגדולה של כל התלמידים בבתי הספר ובאוניברסיטאות. עד שיום אחד הוחלט להפסיק את חובת לימודי הלטינית. עד היום, לא דווח על ירידה באיכות הרופאים עקב שליטה מוגבלת בלטינית.

הורים, שידם משגת לממן מורים פרטיים, מרוצים מהמצב, כי בכך נשמר הפער החברתי לטובתם. אך יש אוכלוסיית הורים רחבה הרבה יותר, שסבלה בעצמה ממתמטיקה חסרת משמעות, אשר חווה סבל זה שנית דרך ילדיהם ונכדיהם, ואין להם את היכולת להתקומם.

חשוב להבין ולהפנים, שהאדרת מעמד המתמטיקה היא רק סימפטום לתפיסה חברתית-כלכלית, המדכאת את רוח האדם ומשמרת את הפערים החברתיים. זאת הסיבה שרבים מבוגרי בתי הספר, אפילו נכשלו בלימודי המתמטיקה, בטוחים באמת המוחלטת שהוטבעה בהם, כביכול אין אדם משכיל שאינו בעל תעודת בגרות של חמש יחידות מתמטיקה. לכן, לא קל יהיה לשנות את המצב הקיים, אך זה בהחלט אפשרי! זה יתאפשר רק אם תקום תנועה ציבורית רחבה שתדרוש בתוקף ובנחישות לאפשר למי שמעוניין את החופש לחנך את ילדיו בבתי הספר שעוסקים בחינוך ולא באילוף, בפיתוח והעצמת רוח הילד ולא בהערכה ממיינת.

* הכותב: פרופ' ניר אוריון, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע

> איך רון חולדאי נלחם על הזכות של תל אביב לקחת כסף מילדים עניים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf