newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מתקינים מצלמות אבטחה? כל אחד יכול לצפות בכם בקליק

בחדרי שינה, בסלונים ובבתי עסק - אלפי מצלמות אבטחה בארץ פתוחות לצפייה ישירה ברשת. האח הגדול צופה בכם ברשות. הפתרון: הכניסו סיסמא

מאת:

ערב, חדר קטן. ליד המחשב יושב אדם במכנסיים קצרים, ללא חולצה, מביט בסרטונים על המסך, בטלוויזיה שלידו מרצדת התכנית "אייל גולן קורא לכם". האדם מזיז את עכבר המחשב, מדי פעם מביט לאחור, ובוחר סרטון אחר לצפות בו.

*קליק*

סלון, אישה בשמלה קלה יושבת פשוטת איברים על ספת עור גדולה, רגליה על השולחן, והיא משחקת בטלפון הנייד שבידה. כיסא תינוק ליד השולחן שבקצה התמונה ותיק בית ספר המונח על השולחן עליו מונחות רגליה רומזים שאולי היא אמא. לתמונה נכנסת אישה אחרת, נראה שהן מתווכחות. האשה יוצאת, ונכנסת ילדה, מתיישבת ליד האשה בשמלה הקלה על ספת העור.

*קליק*

סלון אחר, שתי נשים יושבות על כורסאות, אחת נראית מבוגרת מאוד, השניה כבת ארבעים. הטלוויזיה לפניהן מרצדת, אך נראה שהקשישה נרדמה, והאשה הצעירה יותר מאזינה למוזיקה באוזניות המחוברות לטלפון הנייד שלה. היא מנענעת את רגליה לקצב, מניחה אותו על השולחן הנמוך שלפניה, ונשענת לאחור. אולי גם היא עייפה.

*קליק*

מאות אלפי מצלמות אבטחה מותקנות בבתים ובבתי עסק ברחבי המדינה. מצלמות כל הזמן, משדרות את התמונות לשרתיהן, שם הן נשמרות למשך זמן מה ואז נמחקות. רוב המצלמות האלה מכוונות כלפי חוץ, לגינות, לגדרות, לשערים, תרות אחרי מסיגי גבול המבקשים לפרוץ למרחב האישי שיצרו בעליהן. חלקן מכוונות דווקא כלפי פנים. למסדרונות, לחדרי הבית, יש כאלה שאפילו מנטרות את חדר המיטות.

*קליק*

> בתזמון מושלם: ארדן ו"שורת הדין" הכריזו מלחמה נגד פייסבוק

מצלמת אבטחה 11

לילה, מרפסת, שני בחורים צעירים יושבים ומדברים ביניהם. נעלי ספורט וכפכפים מונחים על רצפת החדר מתוכו הם מצולמים, ונראה שהם מנהלים שיחה נינוחה.

*קליק*

מיטה זוגית, גבר ואישה שוכבים כשגבם זו אל זה. הם ישנים. אני לא רוצה לראות את זה.

*קליק*

מטבח של מסעדה פופלרית. אחד העובדים, שכולם לובשים חולצת טי בצבע שחור ועליה, בגדול, שם המסעדה, מפיל משהו על הרצפה. הוא מרים אותו ושם בחזרה על שולחן הנירוסטה הגדול שלפניו. עובד אחר שמביט בו מושך בכתפיו.

*קליק*

אף אחד מהמצולמים לא מודע לקיום המצלמה, לא מודע לקיומי, הצופה. אינני יודע אם הם תכננו שאנשים ברחבי העולם יצפו בהם בחופשיות כזו. אולי כן, בעצם. מה מביא אדם להתקין מצלמה בסלון ביתו שתצלם אותו ואת בני ביתו, פתוחה לחלוטין לכל אדם המצויד בדפדפן אינטרנט רגיל לחלוטין, ללא סיסמאות או הגנות כלשהן, אם לא כדי שמישהו יראה את זה?

*קליק*

מצלמת אבטחה 4 מצלמת אבטחה 3

צהריים, בריכה פרטית, גדולה, בחצר בית מפואר, אין איש במים

*קליק*

סלון, דירת פאר באחד המגדלים בתל אביב, אין איש בבית

*קליק*

מטבח ביתי, אדם מוציא בקבוק משקה מהמקרר, פותח את הפקק, ולוגם ממושכות. הוא מביט בבקבוק, סוגר אותו, ומחזיר למקום

*קליק*

הצפייה הזו ממכרת. פאנאופטיקון אמיתי, עצום, וחופשי לחלוטין, המאפשר לכולנו להיכנס לנעלי האח הגדול מבלי לקום מהכיסא. החיים של כל האנשים האלה פרושים לפנינו במרחק לחיצת כפתור, והם אפילו לא מודעים לזה. 1984 כבר כאן.

*קליק*

מאחורי הדלפק של סניף רשת בתי קפה זול, מוכר עייף ממתין לסיום המשמרת

*קליק*

חדר עבודה, שני גברים מול מסך, אחד מושיט יד לעבר חברו

*קליק*

מצלמת אבטחה 2

פרויקט אינסקם (Insecam) – קיצור ל"מצלמות לא מאובטחות", פועל כבר כמה שנים במטרה להעלות מודעות לקלות בה הרשת מאפשרת לכל אחד ואחת מאיתנו לצפות במצלמות אבטחה פרטיות. מעל 23,000 מקורות כאלה, בכל אחד כמה מצלמות, מאונדקסים באתר הזה, שמתעדכן כל הזמן. בישראל, נכון לזמן כתיבת שורות אלה, יש בו 270 בתים ובתי עסק הניתנים לגישה ולצפייה באופן חופשי.

כל המצלמות המופיעות בו הן כאלה שבעליהן לא הציבו סיסמה כדי להגן את פרטיותם, ובכך מאפשרות לכל גולש עם דפדפן לגשת אליהן ולצפות בתמונות אותן הן משדרות לרשת. תהליך הוספת סיסמה הוא פשוט, לוקח פחות מעשר שניות, ולא דורש כל ידע טכני. למעשה, ויתור על סיסמה הוא גם סוג של אמירה, כזה המזמין את גולשי הרשת להביט במתרחש בבתים, לקחת חלק בדרמת היום יום.

"אם אתם לא רוצים להופיע כאן", מכריז האתר, המופעל, כך נטען, על ידי האקרים רוסים, "פשוט תשימו סיסמה".

*קליק*

*קליק*

*קליק*

> הפיכה בשידור חי: הלילה שבו פייסבוק לייב שינה את התקשורת

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf