newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

נאמנות לתרבות: כך ניתן לתמוך ביוצרים שמירי רגב תוקפת

לראות הצגות בתאטרון יפו ואלסראיא, להגיע לבית המשפט לתמוך בדארין טאטור בערעור שלה, לצפות בסרט נאילה והאינתיפאדה. כמה הצעות להתנגדות אקטיבית לחוק הנאמנות בתרבות

מאת:

אתמול בלילה (שני) עבר בקריאה ראשונה חוק "הנאמנות בתרבות" שיזמה שרת התרבות מירי רגב. במהלך נאומה במליאה, לפני אישור החוק, העלתה השרה מספר דוגמאות שמוכיחות, לטענתה, את חשיבותו של החוק החדש שצפוי לתת לה כוח להגביל תמיכה ציבורית במוסדות תרבות שיעלו תכנים ביקורתיים:

"כל זאת בשביל מה? כדי לאפשר ערב הוקרה למשוררת דארין טרטור תחת הלוגו של מדינת ישראל? חובבת השהידים שהורשעה בתמיכה בטרור והסתה לאלימות? כדי להקרין בתיאטרון יפו את הסרט נאילה והאינתיפאדה המציג את נאילה וחברותיה כגיבורות האינתיפאדה? כדי לתת במה בתיאטרון אל מידאן לדמותו של וליד דקה, רוצח נתעב של החייל שלנו משה תמם השם יקום דמו? אלה דברים שאתם רוצים לממן".

יש מכנה משותף ברור בין כל המקרים האלו שהזכירה רגב. כולם עוסקים בפלסטינים, כולם אסירים, וכולם בוחנים ומבקרים את השימוש שעושה המדינה במערכת המשפט והכליאה כחלק מהנסיונות לדכא את המאבק נגד הכיבוש והאפליה. שתיים מהדוגמאות עוסקות בדמויות נשיות חזקות, וכל האירועים האלה מנסים להציג זווית שונה על הנרטיב המקובל בישראל. בכל הדוגמאות, יש התעקשות של יוצרים ויצירות, ברובם פלסטינים, להראות שהאסירים הפוליטיים הפלסטינים הם בני אדם עם רצונות, תקוות ושאיפות פוליטיות. הם מערערים על התפיסה הרווחת בישראל על מי שנחשבים באופן אוטומטי כ"מחבלים" ונותנים פתח ללמוד על ההיסטוריה והחברה הפלסטינית, כפי שלא ניתן ללמוד דרך מערכת החינוך או התקשורת הישראלית הממוסדת.

רגב מנסה להפוך אותם לשעיר לעזאזל כדי שיתר המוסדות והגופים יפחדו להביע את דעתם או להעלות כל תוכן ביקורתי. הדרך הטובה ביותר למחות נגד החוק, היא לתמוך באותם מוסדות ואירועים שרגב הזכירה, ושכבר נפגעו מההסתה נגדם, גם אם החוק לא יעבור בסופו של דבר בקריאה שלישית.

דארין טאטור

אפשר לתמוך במשוררת הפלסטינית תושבת ריינה, ששוחררה לאחרונה מהכלא, על ידי התייצבות לדיון בערעור שלה שיתקיים ב-29.11 בשעה תשע בבוקר בבית המשפט המחוזי בנצרת. המשוררת הפלסטינית, שהפכה לסמל, מתעקשת לערער ולהוכיח את חפותה למרות שכבר ריצתה את תקופת המאסר שנגזרה עליה.

ב-24.11 וב-2.12 תעלה שוב בתיאטרון תמונע ההצגה של עינת ויצמן "אני דארין טרטור", שמביאה לבמה באופן מדויק ועוצמתי את סיפורה של המשוררת. ההצגה, עליה עבדה ויצמן במשך מעל לשנה ביחד עם טאטור, מבוססת על הספר שכתבה דארין במשך השהות בכלא ובמאסר הבית. ויצמן משחקת את עצמה ואת דארין לסירוגין, וחושפת את סיפור חיה של דארין, מהילדות, דרך החוויות בכלא וחדרי חקירות. ניתן לרכוש כרטיסים ולהתעדכן בפרטים המלאים כאן.

לכו להצגה

תיאטרון יפו (בו פועל גם תיאטרון אלסראיא), אותו הזכירה רגב בנאומה הפך יעד קבוע למתקפות שלה. התיאטרון, שמהווה בית למפגש בין תרבותי, ערבי-עברי, לא חושש לתת במה לאירועים שנויים במחלוקת ומשלם על כך מחיר. בשנה שעברה אירח את ערב התמיכה למען דארין טאטור. ב-2017 הותקף לאחר שהציג את המחזה של עינת ויצמן "מחברות הכלא" שנתנה קול לאסירים פלסטינים. בחודש שעבר הותקף התיאטרון לאחר שאירח את ההקרנה של הסרט "נאילה והאינתיפאדה" ועלה שוב על הרדאר של רגב. בתיאטרון מתקיימים אירועי תרבות רבים, והדרך הטובה ביותר לתמוך היא פשוט להגיע ולקחת בהם חלק. ניתן להתעדכן על אירועים קרובים באתר תיאטרון יפו ובעמוד הפייסבוק של תיאטרון אלסאריא.

למרות ההפחדות, היא לא באמת יכולה למנוע מכם לראות סרט או הצגה. מירי רגב (הדס פרוש / פלאש90)

למרות ההפחדות, היא לא באמת יכולה למנוע מכם לראות סרט או הצגה. מירי רגב (הדס פרוש / פלאש90)

צפו בסרט

מירי רגב לא צפתה בסרט "נאילה והאינתיפאדה", שמציג את מאבקן הלא אלים של נשים פלסטיניות בזמן האינתיפאדה הראשונה, אותו היא תוקפת בשבועות האחרונים. אבל אתם בהחלט יכולים לצפות בו ממש כאן, בשיחה מקומית. אתם גם יכולים לשתף את הסרט כדי לסייע לנו להפיץ אותו ולהגיע לכמה שיותר אנשים. הסרט זמין לצפייה חופשית בישראל ופלסטין עד ה-24.11. אולי עד אז גם השרה רגב תספיק לצפות בו.

תיאטראות בחיפה

תיאטרון אל מידאן, שמירי רגב שמה על הכוונת כבר בתחילת הכהונה שלה כשרת התרבות, פתוח רק לאירועים מיוחדים מאז שהתקציב שלו קוצץ. כאן ניתן לעקוב אחר התיאטרון. המחזה "הזמן המקביל" שהציג את סיפורו של האסיר וליד דקה ועלה בתיאטרון אל מידאן החיפאי כבר לא מוצג. דקה, האסיר הוותיק ביותר מקרב הפלסטינים אזרחי ישראל, מרבה לכתוב ולפרסם מתוך הכלא. לאחרונה הוא נענש על פרסום ספר ילדים שכתב.

אבל היצירה בחיפה ממשיכה לבעבע עם או בלי מירי רגב. כך למשל קבוצת תאטרון עצמאית לגמרי בשם ח'שבה. האנסמבל שהחל לפעול ב-2015 הוא קולקטיב של יוצרות ויוצרים פלסטינים. כאן ניתן להתעדכן על פעילות הקבוצה.

נותר לקוות שראשת העיר החדשה של חיפה, עינת קליש, תבחר לתמוך במוסדות התרבות הפלסטינים בעיר, גם אם יעלו יצירות שאינן לרוחה, ובכך תאפשר את פעילותם למרות ניסיונות הממשלה להשתיקם.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf