newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אויבי העם החדשים: נתניהו וכחלון מפיצים שנאה נגד הנכים

מנכ"ל משרד ראש הממשלה הצהיר כי העלאת קצבת הנכים תגרום לעלייה במספר הנכים, ושר האוצר התבטא בזלזול מול הדרישה שיקיים את מה שהבטיח. כך הופכת הממשלה את הנכים לסכנה החדשה על ישראל

מאת:

כותב אורח: אשר רוכברגר

השיטה החביבה על ראש הממשלה נתניהו היא "הפרד ומשול". שר האוצר כחלון למד שההגנה הטובה ביותר היא התקפה. שניהם השתמשו בשיטות האלה בימים האחרונים. שר האוצר אמר בראיון למתן חודורוב: "כל פעם נתנו לנכים האלה 100-200 מיליון", ומנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר בנאומו בכנס "מקור ראשון" טען כי העלאת הקצבה תגרום לאנשים להתחזות לנכים והשוואתה לשכר המינימום תביא את המדינה לפשיטת רגל. נאומו זכה לתשואות הקהל.

האמת היא שזה לא הפעם הראשונה כשראשי המדינה מרשים לעצמם התבטאויות גזעניות כאלה או אחרות. זה לא רק כלפי המגזר הערבי ביום הבחירות האחרון, לפני זה היה גם את "בניכוי הערבים והחרדים מצבנו מצוין".

סביר להניח שבמדינות מתוקנות אנשים היו משלמים מחיר משמעותי בקריירה הפוליטית שלהם על דברים כאלה. אבל כיוון שאנחנו רחוקים מלהיות מדינה מתוקנת, לכן אצלנו מותר לשסות ציבור בציבור. שלשלום זה היה המגזר הציבורי עם "הרזה והשמן" , אתמול היו חרדים וערבים, היום זה נכים, מעניין מי יהיה הבא בתור. אני בטוח שלא הבאתי את כל ההתבטאויות, אבל המגמה ניכרת גם בדוגמאות שהבאתי.

המספרים האמיתיים חושפים את השקר של ראש הממשלה ושר האוצר

אני רוצה לבחון שתי האמירות האחרונות גם מבחינת התוכן וגם מבחינת הדוברים מפיהם הן הושמעו. אקדים ואומר, אלפי שנים לפני שרנה קאסן ערך את הצהרת האו"ם לכל באי עולם, לפני מגילת העצמאות של מדינת ישראל, "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" והאמנה הבינלאומית בדבר זכויות האנשים עם מוגבלויות – נאמר במקורות היהדות כי "חביב אדם שנברא בצלם. חיבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר (בראשית ט) כי בצלם אלוקים עשה את האדם" (מסכת אבות, פרק ג' משנה י"ד). שימו לב: כל אדם ולא רק יהודי, כל אדם ולא רק בריא ושלם בגופו ובנפשו. כמובן שגם בהרבה מקומות נוספים הערך הזה שב וחוזר על עצמו.

מפאת קוצר היריעה, אביא ציטוטים נבחרים מהאמנה בדבר זכויות האנשים עם מוגבלויות שמדינת ישראל חתומה עליה ואף אשררה אותה בספטמבר 2012. הסעיף השני מגדיר מה זו "הפליה על בסיס מוגבלות": "הפליה על בסיס מוגבלות"- פירושו כל הבדלה, הוצאה מהכלל או הגבלה על בסיס מוגבלות שמטרתה או תוצאתה פגיעה או ביטול של ההכרה, ההנאה או המימוש, על בסיס שווה ביחס לאנשים אחרים, של כל זכויות האדם וחירויות היסוד בתחום הפוליטי, כלכלי, חברתי, תרבותי, אזרחי אוכל תחום אחר. היא כוללת את כל צורות ההפליה  כולל שלילת התאמה סבירה".

על פי הסעיף השלישי, שעוסק בעקרונותיה של האמנה, הצדדים מתחייבים לכך: "כבוד לכבוד הטבעי… אי-הפליה, השתתפות מלאה וממשית ושילוב בחברה, כבוד לשונות וקבלה של אנשים עם מוגבלויות כחלק ממגוון האנושי ומהאנושות, שוויון הזדמנויות" . כמו כן בסעיף הרביעי, בין שאר ההתחייבויות, היא מחייבת "להבטיח ולקדם מימוש מלא של כל זכויות האדם וחירויות היסוד עבור כל אדם עם מוגבלות, ללא הפליה מכל סוג שהוא…".

אין לי שמץ של ספק שהשר כחלון ומר גרונר מעולם לא ראו ולא עיינו באמנה הזאת. בואו ניזכר בכל ההבטחות של כחלון ערב הבחירות וכמובן בכל האמירות שלו בתפקידו הנוכחי, גם לגבי האנשים עם מוגבלויות. רק בערב פסח הוא הצהיר בפומבי על כך, שהוא מתקצב את השיפור במצב קצבאות הנכות ב-4.5 מיליארד שקל. אז במה הוא מתגאה? נכון, לקראת התקציב הנוכחי הוא אכן הוסיף 300 מיליון שקל, שזה אומנם תוספת ראשונה לאחר 15 שנות הקיפאון של קצבת הנכות, אבל זה ממש טיפה בים. יש לזכור שבמשך אותם 15 השנים, הוא שימש כחבר כנסת ושר בממשלות במשך 13 שנים – ונושא באחראיות מלאה על המצב העגום שאליו נקלעו האנשים עם מוגבלויות בישראל.

> עבודה בעיניים: מגש הכסף של קצבאות הנכות

סבורני שמנכ"ל משרד ראש הממשלה לא יכול להידמות לסתם בן אדם שיושב על הספסל בגינה הציבורית ומדסקס על דא ועל הא. במיוחד כשהוא מדבר באירוע ציבורי כנושא משרה בחירה. כשהוא טוען שהעלאת הקצבה תגרום להתחזויות, על מה הוא מסתמך? הרי לפי נתוני הביטוח הלאומי ישנם אך ורק 3% מתחזים. מי שלא מבין, 97% מהפונים הם אנשים עם מוגבלויות אמיתיות. חוץ מזה, מי התיר לו להוציא דיבה ולעג על הרופאים המומחים שיושבים בוועדות בביטוח לאומי? אילו אלי גרונר היה קצת מעורב עם הבריאות, הוא היה יודע שהדבר האחרון שבו אפשר להאשים את הרופאים האלה, זה בקלות ראש ורכות הלב. כמעט כל אזרחי המדינה יודעים שוועדות הביטוח הלאומי זה שבעה מדורי גיהינום.

מדוע מנכ"ל משרד ראש הממשלה הנכבד והמלומד אינו חושש מכך, שבעקבות התקצוב הלא פרופורציונלי של המגזר החרדי, אנשים רבים יעדיפו להצטרף לכוללים במקום לעבוד? מדוע הוא גם לא מודאג מכך שבזכות מדיניות הממשלה הרבה יותר אנשים יעדיפו להפוך למתנחלים? האם הדוגמאות האלה יותר בקונצנזוס, מאשר המצב הקטסטרופלי של אנשים עם מוגבלויות? מה היה קורה אילו מר גרונר היה אומר שחייבים לשנות את הקריטריונים להכרה בנכי צה"ל, משום שכידוע חלק ניכר מהם נהפכו לכאלה ממש לא תוך כדי פעילות מקצועית?

תזכורת קטנה: 80% ממקבלי קצבת הנכות הפכו לאנשים עם מוגבלויות במהלך חייהם. במילים אחרות – הם היו אנשים "רגילים" ששרתו בצבא, עבדו, ודרך אגב – שילמו לא מעט ביטוח לאומי. כידוע, ביטוח לאומי זה לא קופת צדקה, אלא חברת הביטוח הגדולה בארץ.

> למה העצם שזרק ביבי נתקעה בגרונם של הנכים?

מחאת הנכים מול בית ראש הממשלה בירושלים (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

מחאת הנכים מול בית ראש הממשלה בירושלים (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

על מה מסתמך מר גרונר בחששו לאיתנות המצב הכלכלי במידה והקצבאות תעלנה? האם אני אחדש למישהו שכל שקל שיתווסף לקצבת נכות ילך לצריכה ולא לחיסכון? הרי הרוב המכריע של האנשים עם מוגבלויות מתקיימים היום מקצבת הנכות בלבד. כמובן שהקצבאות התפקודיות הן "צבועות" וממילא אינן מספיקות למטרות שלהן. רק על מנת לסבר את האוזן, אזכיר את הדוגמה של חברי רפאל אגיאון, שהוא נכה קשה, ודוגמה נוספת למצב הבלתי אפשרי שנכים רבים נקלעו אליו מחמת מדיניות הממשלה.

כחלון ונתניהו אבודים, הפעילות שלנו היא למען הדור הבא של הפוליטיקאים

חוץ מזה, אם כלכלת ישראל לא התמוטטה בשנות החמישים עם קליטת מאות אלפי העולים, ולא התמוטטה בתחילת שנות התשעים עם קליטת מיליון עולים מברית המועצות, וכנראה שהיא גם לא תתמוטט מעסקת הצוללות ולא מתמוטטת מזה שמגזרים שלמים חולבים את תקציב המדינה כרצונם – אין שום סיבה שתיקון העול ההיסטורי של קצבאות הנכות יגרום לקריסתה. לממשלה יש ארגז עם מספיק כלים כדי לפתור את הבעיה. ההתבטאויות הפוגעניות האלה באו כהמשך לניסיון הנואל של ראש הממשלה לפלג בין הנכים בקביעתו השרירותית ומנוגדת לחוק הביטוח הלאומי, מיהו "נכה קשה" לעומת "נכה קל". בסופו של דבר, כאשר נדחפנו לפינה, נאלצנו להגיש עתירה לבג"צ.

כל ההתעללות הזאת בחסרי ישע מצד ממשלת ישראל, לא הייתה מתרחשת אילו בדומה לרוב מדינות ה-OECD היה נהוג בארץ סל לקיום בסיסי בכבוד. אז שום זב ומצורע לא היה מאז לפצות את פיו כדי להרהר – האם סכום זה או אחר מספיק לקצבת קיום (וקצבת נכות היא כזאת) או לא.

אני לא משלה את עצמי שביבי, גרונר וכחלון ישתנו. מהדור הזה של הפוליטיקאים הישראלים אי-אפשר לצפות שום דבר טוב. אני כן רוצה לצפות שבזכות העלאת המודעות, שינוי השיח הציבורי, הפעילות של ארגוני הנכים, יחד עם שאר ארגוני זכויות האדם ובהתערבות הבג"ץ וייתכן גם הלחץ הבינלאומי, הנבזות כלפי האנשים עם מוגבלויות תיפסק. כמו כן, אני מקווה שבזכות כל האמור לעיל הדור החדש של פוליטיקאים לא יעז לפגוע באף אזרח נורמטיבי, באשר הוא, ומי שיפגע – ישלם על זה מחיר כבד.

אשר רוכברגר הוא פעיל זכויות האדם וחבר בוועד המנהל של  העמותה "נכה לא חצי בן אדם", הפועלת בתחום זכויות האדם ורווחת האנשים עם מוגבלויות. אשר בעצמו בן אדם עם מוגבלות רב מערכתית, נושא תעודת עיוור והוכר ע"י הביטוח הלאומי כבן אדם עם 100% נכות, 100% אובדן כושר השתכרות

> איך למסמס מחאה חברתית ב-12 צעדים פשוטים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf