"עיתונאים הם העדים של ההיסטוריה"

היינו חייבים להתאחד. היינו חייבים לעבוד ביחד כדי ליידע את הציבור. מאז פרוץ המלחמה של ישראל בעזה, בעקבות התקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, יותר מ-100 עיתונאים ואנשי תקשורת נהרגו, כחלק מהרג של יותר מ-37 אלף אזרחים.

העיתונאים העזתים ששרדו יודעים כבר זמן רב שווסט ה"עיתונות" שלהם לא מגן עליהם. גרוע מזה, הציוד שנועד להגן עליהם לעתים קרובות חושף אותם לפגיעה. גם עיתונאים מקומיים יודעים שהם ברשות עצמם, לאחר שהרשויות בישראל אסרו על עיתונאים זרים להיכנס לרצועת עזה. "מי שעדיין נמצאים שם נפצעו, נעצרו, איבדו בני משפחה, איבדו ציוד וחוששים מלעבוד בצורה גלויה", אומרת הודה עוסמן, העורכת הראשית של עיתונאים ערביים למען עיתונות חוקרת (ARIJ) ושותפה בפרויקט עזה.

עיתונאים הם העדים של ההיסטוריה. נוכחותם יכולה למנוע ביצוע רחב היקף של פשעי מלחמה ללא דין וחשבון, ולאפשר לציבור לדעת מה קורה בשטח, ולא רק בתעמולה של הצדדים המעורבים השונים.

אמנת ז'נבה הרביעית, שאושררה על ידי 196 מדינות – בהן ישראל – קובעת שהתקפה על עיתונאים או פגיעה בציוד שלהם, אם הם אינם משתתפים באופן ישיר בקרבות, היא הפרה של החוק הבינלאומי.

"פורבידן סטוריז" (Forbidden Stories), שמשימתו היא להמשיך את עבודתם של העיתונאים שנרצחו, נכלאו או שחיים תחת איום, החליט בפברואר לפתוח בעבודה מתואמת על פרויקט חסר תקדים. על פרויקט עזה עבדו ביחד 50 עיתונאים מ-13 כלי תקשורת שונים. הם חקרו את הריגתם של עיתונאים בעזה ואת האיומים לכאורה עליהם, וגם את המעצרים שבוצעו בגדה המערבית.

מכיוון שנאסרה עלינו הכניסה לרצועת עזה, ניתחנו אלפי שעות צילומים והקלטות כדי לקבוע מיקומי GPS מדויקים, מסלולים בליסטיים וכרונולוגיה של אירועים. המתודולוגיה הזאת היתה חיונית, לדברי מנישה גנגולי, עיתונאית תחקירים ואחראית קוד פתוח ב"גרדיאן": "זה, בשילוב המידע מהמקורות שלנו בשטח, היא אולי הדרך הטובה ביותר לדווח על המלחמה הזאת, בגלל ההגבלות שהוטלו על עיתונאים זרים, שלא קיבלו גישה לעזה".

ההרס הרב והעקירה הנרחבת מביתם של עיתונאים ומשפחותיהם, לצד ההאפלה התקשורתית, היו האתגרים הקשים ביותר שעליהם היינו צריכים להתגבר. "כשהתחלנו את הפרויקט בפברואר, היו לי ספקות כמה נצליח להתקדם בחקירות, אבל הצלחנו להשיג דיווח מזעזע מאוד על מה שקורה ברצועת עזה נגד עיתונאים", אומר וליד בטראווי, עיתונאי פלסטיני ואחד מעמודי התווך של הפרויקט.

"ביחד הצלחנו להיות יותר מדויקים ומשפיעים", אומרת מריה רטר מ"פייפר טרייל מדיה", השותפים שלנו בגרמניה. מהתקפות מכוונות ועד להרס תשתיות שהיה ידוע שיושבים בהן כלי תקשורת, פרויקט עזה חושף מגוון של ראיות מרשיעות נגד ממשלת ישראל, וקורא להטיל ספק בהכחשות הצבא הישראלי לגבי פגיעה מכוונת בעיתונאים מאז תחילת המלחמה.

פרויקט עזה הוא ייחודי גם בכך שקיבץ יחדיו עיתונאים שונים מלאומים שונים בשם האינטרס הציבורי. "הפרויקט היה חשוב לנו במיוחד כאקט של סולידריות עם העיתונאים האלה שהקריבו את חייהם כדי להראות לעולם מה קורה בעזה", אומר יובל אברהם מ"שיחה מקומית" ומגזין 972+.

בפרויקט הזה גם המשכנו את עבודתם של חלק מהעיתונאים שנהרגו, נפגעו או נעצרו על ידי הצבא הישראלי. זו הדרך שלנו להפיח חיים חדשים בסיפורים שגבו את חייהם או את חירותם. להרוג את העיתונאי לא יהרוג את הסיפור.