על מכונות כביסה, יועצי משכנתאות וסערות רשת

לפני כמה חודשים מכונת הכביסה שלי השמיעה רעשים מוזרים. התעלמתי ככל האפשר, אבל בשלב מסוים היה נראה שהיא מתחילה לנוע ברחבי חדר האמבטיה ומאיימת על החתולה. לא היתה ברירה אלא לחפש טכנאי.

פניתי אל אתר "מדרג". בחרתי טכנאי מכונות כביסה שקיבל דירוג גבוה ונמצא בעיר מגוריי. הוא ביקש ממני לשלוח לו סרטון של המכונה בסחיטה, הכריז שהמכונה מתה, וסירב לקבל תשלום. לגמרי הצדיק את הדירוג הגבוה. אבל לא באתי לכאן כדי להמליץ על טכנאי מכונות כביסה, אלא כדי לספר על משהו אחר שגיליתי באתר.

ב"מדרג" מתפרסמים מדי פעם סקרים שנערכים בין אנשי מקצוע הרשומים בו. בתחום מכונות הכביסה, למשל, נשאלות שאלות כמו "מהי התקלה הנפוצה ביותר", ומתפרסם גרף פאי עם התוצאות. בין אנשי המקצוע הרשומים במדרג נמצאים גם יועצי משכנתאות. אלה נשאלו לאחרונה: "האם אפשר לקנות דירה ללא הון עצמי?"

לידיעת בנק ישראל: 89% מיועצי המשכנתאות הרשומים באתר ענו על השאלה הזאת "כן".

בהמשך נשאל גם מהן האפשרויות שעומדות בפני הרוכשים שמעוניינים לקחת משכנתא ללא הון עצמי. אחד מיועצי המשכנתאות הרשומים אמר: "יש מגוון אופציות לקחת משכנתא ללא הון עצמי. בין האפשרויות הנפוצות זה שיעבוד נכס קיים של בן משפחה". יועץ משכנתאות נוסף אמר גם הוא שהפתרון "המשתלם והקלאסי" הוא שיעבוד נכס קיים. פתרונות נוספים שהוצעו היו ערֵבים, הלוואות גישור, הלוואות מגורמים חוץ-בנקאיים ושיעבוד הפנסיות, אך שיעבוד הנכס עלה שוב ושוב כאופציה הנוחה והמשתלמת ביותר.

אלא שבנק ישראל לא מאפשר לקחת הלוואה בשיעבוד נכס לצורך השלמת ההון העצמי הדרוש לרכישת נכס. הבנק מאפשר לקחת הלוואה כזאת "לכל מטרה", אבל אחד היועצים ב"מדרג" הסביר שלמרות ההגבלה הזאת, הבנקים כן מתחשבים בהלוואות בשיעבוד נכס כהלוואות לרכישת בית, "ולכן הריבית אטרקטיבית".

ברשימת יועצי המשכנתאות שענו על הסקר באתר מדרג חיפשתי את שמו של יועץ משכנתאות מסוים, דימה פוסטובוי, ששמו עלה לכותרות לאחרונה לאחר שהעלה את השכירות החודשית על הדירה (שרכש כדירה להשקעה "על הנייר", לפי דבריו ודברי אשתו) ב-1,950 שקל (כ-40%), והשוכרים לא קיבלו את ההעלאה בהבנה. הוא לא היה שם.

תהיתי לעצמי, האם גם פוסטובוי היה מסביר ללקוחות פוטנציאליים שאפשר לקנות דירה ללא הון עצמי? האם גם הוא ממליץ ללקוחותיו לשעבד את הנכס של ההורים? האם ייתכן שלצד התנהלות בנק ישראל, שעליה כתבתי כאן בפירוט בשבוע שעבר, גם הוא או חבריו למקצוע תרמו משהו לעובדה שההחזר החודשי שלו על המשכנתא זינק, לדבריו, ב-1,500 שקל?

רבים חשו, ובצדק, שלסיפור שאליו נחשפנו יש שני צדדים. פוסטובוי אינו רק בעל בית, אלא גם איש משפחה ושוכר דירה שמנסה לשרוד כלכלית, כמו כולנו. אבל הוא הציג את עצמו בפומבי כיועץ משכנתאות, ואם הוא מעוניין להסביר לנו באמת את הצד שלו במלואו, נראה שפוסט התגובה שלו צריך לספר סיפור גדול בהרבה ממה שנחשפנו אליו בסערת הרשת התורנית.

ובחזרה לעיקר, כלומר – לבנק ישראל. בפברואר האחרון, בעקבות המלחמה, המפקח על הבנקים אישר להגדיל את סכום ההלוואה שאפשר לקחת בשיעבוד נכס עד 70% משווי הנכס (לפני המלחמה הסכום היה עד 50%). כתוצאה מכך טיפסו הביקושים להלוואות אלו, ובפברואר הסתכמו סך ההלוואות שאינן משכנתאות אך כוללות שיעבוד נכס ב-645 מיליון שקל. מאז נותרו ההלוואות האלה ברמה של 600 מיליון שקל בחודש, לעומת 500-400 מיליון שקל בחודשים המקבילים שנה קודם לכן.

תוקף הוראה זו היה אמור לפוג בסוף יוני. שורת האזהרות שפרסם הבנק המרכזי בחודשים האחרונים על העלייה בסיכון באשראי לדיור היתה יכולה לעורר אולי ציפייה שהיא לא תחודש, אך טיוטה שפרסם בנק ישראל להערות הציבור מחזירה אותה אל השולחן.

עוד לפני המלחמה, היקף ההלוואות המבוססות על שיעבוד נכס של ההורים הסתדר עם תוצאות מעניינות שעלו בבדיקת מדד האשראי של אפליקציית "קפטן קרדיטו" במרץ 2023. בבדיקה עלה שדירוג האשראי של בני 40-25 גבוה מזה של בני 55-40. הנתון מפתיע, מכיוון שמדובר בקבוצות הגיל שבו בדרך כלל נלקחת משכנתא, והוא מעיד, על פי מנכ"ל קפטן קרדיטו, על ההסתמכות הרבה של בני הדור הצעיר על הדור המבוגר.