newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תושבי ראשל"צ יקיימו עצרת לזכר פועל בניין פלסטיני שנהרג בעיר

עבד אל-הרוש הוא פועל הבניין ה-22 שנהרג בעבודה השנה. אחרי שנים של מיתות שעוברות בשתיקה, עכשיו הציבור מתחיל להתעורר

מאת:

כותבת אורחת: רותי פויכטונגר

האם שמעתם על עבד אל-הרוש מהעיר יטא שבנפת חברון?

כנראה שלא. וזו לא אשמתכם. גם על מותו רובנו לא שמענו, כי הוא קיבל חשיפה מינורית בתקשורת. לא כותרות ראשיות, כפי שהמחדל שגרם למותו מחייב.

עבד אל-הרוש הוא ההרוג ה-22 בתאונות בניין בשנת 2016. הוא נהרג ביום רביעי ה-27.7.16 ברחוב פופל 1 בראשון לציון, בפרויקט תמ"א 38. התראות על ליקויי בטיחות בפרויקט ספציפי זה כבר נשלחו קודם לכן למנהל הבטיחות. עבור עבד אל-הרוש זה נגמר רע. הוא נפל מהקומה השביעית לאחר שדרך על משטח מאולתר שהונח כמשטח פיגום וקרס. לא היה לו סיכוי.

> מכירת החיסול של הפנסיות של העובדים הפלסטינים

פועלים פלסטינים באתר בנייה ברמת שלמה (טלי מאייר / אקטיבסטילס)

פועלים פלסטינים באתר בנייה ברמת שלמה (טלי מאייר / אקטיבסטילס)

מותו עבר בשקט יחסי, בדיוק כמו מותם של 21 הפועלים שנהרגו לפניו השנה, הפועל התורכי יונס אוזדמיר שנהרג אחריו, השבוע, והעובד הנוסף שנהרג הבוקר. 23 בני אדם מצאו את מותם בתאונות בניין בישראל מאז החלה שנת 2016. כ-300 מקרי מוות של עובדים דווחו בעשור האחרון – לא כולל מקרי מוות בשטחים, שמנהל הבטיחות התעסוקתית אינו כולל בדיווחיו, ומקרים לא מדווחים נוספים.

ענף הבניין בישראל הוא כרוניקה של מוות ידוע מראש. לא כי נושא הבנייה לא מעסיק אותנו. משבר הדיור מעסיק אותנו מאוד. וגם מחירי הדיור. וגם עסקאות נדל"ן ורווחיותן. אבל על המחיר הנורא בחיי אדם או בפציעות ברמות חומרה שונות אנחנו לא מדברים. ודאי שלא מספיק.

עצוב לומר זאת, אבל כנראה שקל לעבור על התופעה לסדר היום, כי רוב הנפגעים אינם יהודים-ישראלים, אלא ערבים אזרחי ישראל, פלסטינים מהשטחים או עובדים זרים. אין להם קול. לא סופרים אותם.

לא מדובר בתקלות מקומיות, אלא במדיניות. מדיניות של התעלמות מכללי בטיחות ברורים, התעלמות מהתראות, אכיפה שכמעט לא קיימת, אי נקיטת הליכים פליליים. כשקורות תאונות הן לא מדווחות, והיזמים והקבלנים לא נותנים על כך את הדין. לא קנסות, לא מעצרים, אפילו לא צו הפסקת עבודה אוטומטי לאחר תאונה.

במנהל הבטיחות יש 17 מפקחים ל-13,000 אתרי בנייה פעילים, ולרשותם 7 רכבים. יכולים לעבור ימים לפני שמפקח מגיע לאתר תאונה. אילו ראיות ועדויות יוכל למצוא בעיתוי כזה?

נפל דבר

אף על פי כן, ב-8 החודשים האחרונים מתחיל שינוי תודעתי. המצב הקשה התחיל להגיע לתודעת הציבור בזכות פעילות יסודית, שיטתית ונחושה של הקואליציה למאבק בתאונות בניין. מטרת הקואליציה היא לפעול להגברת הבטיחות בענף הבניין, באמצעות העלאת המודעות ושינוי השיח הציבורי. בדף הפייסבוק של הקואליציה מדווחות בזמן אמת תאונות עם נפגעים ובלעדיהם, בזכות מידע המגיע ממד"א.

פעילות הקואליציה תרמה לכך שאתמול (שלישי) אושר בכנסת תיקון ל"חוק ארגון הפיקוח על העבודה" שמחייב סגירת אתרים לאחר תאונות קשות. בזכותה יש חשיפה של תופעת התאונות בתקשורת, בין היתר אצל קרן נויבך או בכתבה גדולה בנושא בעיתון גלובס.

וגם זה קרה: אחרי מותו של עבד אל-הרוש נפל דבר. תושבי השכונה בראשון לציון שראו אותו נופל אל מותו החליטו שאי אפשר לשתוק יותר. שצריך לצעוק ולומר "די". די להפקרת חיי בני אדם, די להפקרת שלומם.

יחד עם "צדק חברתי – חדר המצב" ופעילי הקואליציה הם מארגנים עצרת אבל וזעם לזכרו של עבד אל-הרוש ז"ל, ההרוג ה-22 של אתרי הבנייה השנה, שתתקיים הערב, במלאות שבוע למותו. באירוע ישתתפו גם ח"כים מסיעות הכנסת שפועלים לשנות את המציאות העגומה הקיימת במדינה ופעילים חברתיים. יחד הם יכבדו את זכרו של עבד אל-הרוש ויקראו למדינת ישראל להתחיל לראות את הפועלים השקופים ולשים סוף לקטל באתרי הבנייה.

ד"ר רותי פויכטונגר היא פעילה חברתית (בעיקר בתחום הפמיניזם הדתי), עוסקת בכתיבת תכניות לימודים ובליווי כתיבה אקדמית

> כולם מדברים על אזריה, אף אחד לא מדבר על אל-שריף

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf