newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פליטת הפה שחושפת את כוונותיו האמיתיות של נתניהו

הקרבה הרעיונית לטראמפ וחולשתו של הנשיא הפלסטיני מעודדות את נתניהו לקדם את תכנית הסיפוח בפועל של מרבית הגדה המערבית, כך שהפלסטינים יאלצו להסתפק ב"מדינה מינוס", כהגדרתו. פגישתו הקרובה עם טראמפ תוכיח אם יזכה לקבל את האור הירוק המיוחל

מאת:

כותב אורח: מנחם קליין

שימו לב לפליטת הפה של נתניהו בחודש שעבר בתגובה ספונטנית לדברי השר אקוניס: "מה שאני מוכן לתת לפלסטינים זה לא בדיוק מדינה עם כול הסמכויות אלא מדינה מינוס, ולכך הפלסטינים לא מסכימים". זה כמעט ולא קורה לנתניהו. נתניהו מחושב, בניגוד לליברמן שבהבל פה איים להוציא להורג את איסמעיל הניה ולרסק את שלטון חמאס. בהופעותיו הפומביות נתניהו מקפיד על ניסוח מדוד. תנועות הראש שלו הן מכניות. דווקא מפני שהיא לא שגרתית, ראויה פליטת הפה של נתניהו לתשומת לב. היא חושפת יותר ממה שהוא התכוון.

כפי שהוא רמז, צריך לחבר זאת לעמדתו במשא ומתן עם עבאס במסגרת יוזמת קרי. נתניהו עמד על כך שאפילו לאחר הסכם קבע ישראל תשלוט ביטחונית על כול המרחב שבין ירדן לים התיכון לאורך עשרות שנים. במקרה הטוב תהיה לפלסטינים תהיה מדינה עם נכות קשה. ומה לגבי המקרה הפחות טוב?

כדי לענות על כך, נוסיף לעמדתו את תמיכת נתניהו בחוק ההסדרה וההכרזה על הרחבת ההתנחלויות, שני מהלכים שהוא יזם מאז נכנס טראמפ לבית הלבן. המשמעות הטריטוריאלית של המהלכים הללו הוא קץ הכיבוש "הזמני" וסיפוח למעשה של כשישים אחוזים מהגדה המערבית. מה שמבחין את נתניהו מבנט הוא סוג הסיפוח והקצב שלו, לא העיקרון. בנט רוצה להקדים את הסיפוח המשפטי למעשי, ולעשות זאת כבר עתה. נתניהו זהיר מבנט. נתניהו רוצה קודם לספח דה-פקטו, ולעשות זאת בהדרגה כדי להרגיל את העולם והפלסטינים למציאות זו.

הסיפוח דה-יורה יגיע אחר כך ויהיה מובן מאליו וכמעט טבעי. מה שיישאר לפלסטינים זה מה שיש להם היום: מובלעות שבקושי מחוברות זו לזו. ישראל שולטת עליהן מבחוץ ונכנסת אליהן באופן חופשי. מבחינת נתניהו, אם הפלסטינים ירצו לקרוא לאוטונומיות הללו מדינה זו בעיה שלהם. זהו גם סופו המוחלט של תהליך אוסלו. הרשות הפלסטינית לא תשודרג למדינה ריבונית על כול שטחי 1967.

> מה שקורה במזרח ירושלים: הריסות הבתים עליהן לא שמעתם

נתניהו ינסה להשיג לא רק הסכמה עקרונית על מדינה מינוס אלא גם אישור נשיאותי להרחבת התנחלויות בגדה המערבית (צילום: קובי גדעון לע"מ)

נתניהו ינסה להשיג לא רק הסכמה עקרונית על מדינה מינוס אלא גם אישור נשיאותי להרחבת התנחלויות בגדה המערבית (צילום: קובי גדעון לע"מ)

עיקרון הרק-לא-אבמה

נתניהו בונה על הסתגלנות והפסיביות של עבאס. עבאס לא שועה לקולות מבית הקוראים לו לסגור את הרשות הפלסטינית ולזרוק את המפתחות מעבר לגדר ההפרדה כדי שישראל תישא באחריות מלאה לתוצאות מדיניותה. הוא ממשיך בתיאום הביטחוני עם ישראל כיוון שיש לשניהם אויבים משותפים: חמאס ודאעש. ויש לעבאס ולממסד של הרשות גם ענין לשמור על טובות ההנאה שהמעמד השלטוני בחסות ישראל מקנה להם. קיומה של רשות פלסטינית נכה היא גם אינטרס  מערב אירופי. מדינות אירופה תורמות ממון רב לקיומה של הרשות בדמותה הקיימת כיוון שהיא עבורן גורם מייצב הנלחם באסלאם הרדיקלי ומונע מהדי העימות הישראלי פלסטיני לגלוש לערי היבשת.

יותר משנתניהו בונה על עבאס, הוא בונה על טראמפ, ומכאן החשיבות הרבה למפגש הקרוב ביניהם. לא ברור מהי בדיוק עמדת טראמפ בנושא הישראלי – פלסטיני. הקשב המוגבל שלו מונע ממנו להיכנס לפרטים. הוא איש של עקרונות פשטניים אותם ניתן לתמצת בנוסחה: ההיפך מאובמה – קרי. טראמפ דחה את החלטת מועצת הביטחון 2334 שהציבה כמוסכמה בינלאומית את קו ה-4 ביוני 1967 כקו גבול עתידי בין ישראל למדינה פלסטינית ריבונית וגינה את החלטת אובמה לא להטיל עליה וטו. ההחלטה גם קראה לחברות האו"ם לפעול ליצירת חיץ בין ישראל לבין ההתנחלויות ולא לתרום, ולו בעקיפין, לקיומן ולחיזוקן.

טראמפ גם דחה את נאומו המסכם של קרי בו הוא אפיין את מדיניות הסיפוח של ממשלת נתניהו כגזענית. ישראל מאמינה כי המשך השליטה על הפלסטינים במציאות של שוויון דמוגרפי תאפשר לה להמשיך להיות גם יהודית וגם דמוקרטית. אשליה, אמר קרי. "מה שאתה תקבל זה נפרדים ובלתי שווים". קרי השתמש במתכוון במונח המתאר את משטר ההפרדה הגזעית ששרר באמריקה. לפי קרי, משטר זה מנוגד לעקרונות הדמוקרטיה האמריקנית וארצות הברית לא תוכל לתמוך בו. הצווים שהוציא טראמפ והמינויים הבכירים שלו מלמדים שיש לו תפישה שונה של הדמוקרטיה האמריקנית ושל זכויות מיעוטים.

> אום אל חיראן, והמשפט האומלל של גלעד ארדן

מהרגע שג'ון קרי הכריז שההתנחלויות יוצרות משטר גזעני, נוצרה מבחינת נתניהו סכנה של יצירת סדר יום בינלאומי חדש. בנימין נתניהו וג'ון קרי (אבי אוחיון, לע"מ)

מהרגע שג'ון קרי הכריז שההתנחלויות יוצרות משטר גזעני, נוצרה מבחינת נתניהו סכנה של יצירת סדר יום בינלאומי חדש. בנימין נתניהו וג'ון קרי (אבי אוחיון, לע"מ)

חליפת המגן מול אירופה

עמדותיהם הבסיסיות של נתניהו וטראמפ קרובות. נתניהו יכול לנסות להשיג את הסכמת הנשיא למדיניות של מדינה מינוס ולעטוף זאת בנימוקי ביטחון והצורך למנוע את השתלטות האסלאם הרדיקלי על הגדה המערבית. במסגרת זו יכול נתניהו לנסות להשיג לא רק הסכמה עקרונית על  מדינה מינוס אלא גם אישור נשיאותי להרחבת התנחלויות בגדה המערבית, ובפרט באזור ירושלים. על הפרק עומדות שתי תכניות בנייה ישראלית שמטרתן לסגור לגמרי את השטח שמפריד בין ירושלים הפלסטינית לגדה המערבית: גבעת המטוס באזור שבין ירושלים לבית לחם והשטח הגדול שבין ירושלים למעלה אדומים. השקט המפתיע שנפל על יוזמי קמפיין החוק לסיפוח מעלה אדומים מעיד שכנראה הנושא על סדר יומו של נתניהו בפגישתו עם טראמפ.

הסכמה עם טראמפ תאפשר לנתניהו להתמודד עם ההתנגדות הצפויה של מדינות מערב אירופה לתוכנית מדינה מינוס. הערכים המנחים אותן דומים הרבה יותר לאלו שאפיינו את ממשל אובמה מאשר לאלו שמאפיינים את ממשל טראמפ. החלטתה של ממשלת בריטניה להפעיל את סעיף היציאה מהאיחוד האירופי והתקרבותה לטראמפ כתחליף מעודדים את נתניהו והוא החיש את פעמיו לפגוש את ראשת הממשלה מאי שזה עתה חזרה מוושינגטון.

ממשלת ישראל שואבת עידוד גם מהודעות אירופיות שהמשך ההתנחלויות מסכן את פתרון שתי המדינות. הרי זו בדיוק מטרתה. עד לנאומו של קרי זו הייתה גם התגובה האוטומטית של ממשל אובמה. מהרגע שג'ון קרי הכריז שההתנחלויות יוצרות משטר גזעני, נוצרה מבחינת נתניהו סכנה של יצירת סדר יום בינלאומי חדש. במקום שאלת המדינה הפלסטינית תעמוד על סדר היום את שאלת היותה של ישראל מדינת אפרטהייד.

מנחם קליין הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן. קליין היה יועץ למשלחת ישראל במשא ומתן עם אש"ף בשנת 2000 ונמנה על מובילי יוזמת ז'נבה. ספרו Lives in Common, Arabs and Jews in Jerusalem, Jaffa and Hebron נבחר על ידי ניו רפובליק כאחד מחמשת ספרי העיון הטובים ביותר של 2014. לאחרונה יצא הספר במהדורה עברית בקיבוץ המאוחד, תחת הכותרת "קשוריםהסיפור של בני הארץ".

> תגידו, אתם באמת רוצים להיות ניצבים בסרט של ביבי וטראמפ?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf