newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כנגד ארבע בנות דיברה תורה

על ארבעה בנים מספרת ההגדה, אבל מה עם קולן של הנשים? רגע לפני סדר פסח כדאי להזכיר אחת אמיצה, אחת מנהיגה, אחת לוחמת ואחת שהצילה את משה התינוק

מאת:

כותב אורח: איתן קלינסקי

ההגדה של פסח היא סיפור נפלא של הזיכרון ההיסטורי שנבנה נדבך אחר נדבך. זהו סיפור הגיבוש והמעבר שלנו ממשפחה לעם. אולם מן הראוי לבחון האם כל הקולות, כולל קולן של נשים, באים לידי ביטוי בהגדה.

בספר שמות י"ב מצווה: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחוֹק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד-עוֹלָם". כלומר, לזכור את  יציאת מצרים עוד בטרם התרחשה. התורה מציגה את הזיכרון כחשוב וקודם אפילו למאורעות. לכן אנחנו מתכנסים שנה אחר שנה ומבקשים ללמוד את סיפור החוויה של יציאה מעבדות לחרות. במהלך הדורות לבש טקס הזיכרון בסדר הפסח צורה ופשט צורה. תמורות היסטוריות מחייבות אותנו לחזור ולבחון האם הצלחנו במשימה, שכל הקולות של עם ישראל יבואו לידי ביטוי בסיפור ההגדה.

סיפור ההגדה נשען על החובה "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ". במרכז נמצא רק האב. מדוע נפקד מקומה של האם, שיש לה חלק משמעותי בהכנות לחג? איפה וְהִגַּדְתְּ לְבִתֵּךְ או לחלופין וְהִגִּדְתְּ לְבִתֵּךְ וְלִבְנֵךְ, לִנְכָדַיִךְ וּלְנֶכְדּוֹתַיִךְ?

מעצבי הסיפור היטיבו לספר על ארבעה בנים. אך האם אין מקום לבחון הוספת קולות של נשים להגדה? לדעתי, החובה לתת ביטוי לכל הקולות מאתגרת אותנו להעמיד לצד מדרש ארבעת הבנים גם את מדרש ארבע הבנות.

> איפה אתם בסגר פסח?

עוד נשים שבהן אפשר לדבר. יוכבד ומרים מחביאות את משה בתיבה בין קני הסוף (אלכסיי טיראנוב, 1839)

עוד נשים שבהן אפשר לדבר. יוכבד ומרים מחביאות את משה בתיבה בין קני הסוף (אלכסיי טיראנוב, 1839)

אמיצה מה היא אומרת?

אחת מאותן ארבע דמויות נשיות, שאני מבקש לשלב בסיפור ההגדה, היא תמר אשת ער, שתוכתר בתואר "כְּאִשָּׁה הָאַמִּיצָה עֲלֶיהָ דִּבְּרָה תּוֹרָה". תמר אשת ער, אלמנה שנואשה מקיום הבטחתו של יהודה, אבי בעלה שנפטר, לאפשר לה לבנות את חייה מחדש על פי הדין המקובל. היא לוקחת את גורלה בידיה. נאבקת על זכותה להקים משפחה מחדש, וזאת נגד אטימותה ואלימותה של חברה פאטריאכלית. תמר משתמשת בכל החולשות של חמהּ במאבקה. היא משיגה את הצדק כשכל האמצעים כשרים בעיניה. במאבקה היא מסתכנת בעליה על המוקד כלשון פסיקתו של יהודה: "…הוֹצִיאוּהַ וְתִשָּׁרֵף".

תמר ראויה לעלות על שולחן הסדר כקול צלול וחזק. היא מסמלת נחישות במאבקה להגשמת מאווייה, מאבק שמתנהל נגד כל הסיכויים תוך נטילת כל הסיכונים. דמותה הנשית ראויה לעלות בדיון בחוג המשפחה אל מול ארבעת הבנים. היא משדרת עוצמה של כנות, משתמשת בכוחה, אך יודעת לרסנו ולאפקו.

תמר מצליחה להביא את יהודה לכלל הכרה "כִּי רַע הַדָּבָר אֲשֶׁר עָשָׁה.. הִתְחַטֵּא מְאוֹד וַיִּתְעַצֵּב". יהודה מגיע לכלל הודאה בחטא עקב נחישותה של תמר, אישה שהחליטה לא להתכופף מול השררה. מופת האישה, הנלחמת באומץ את מלחמתה לחיים, ראוי לקבל מקום של כבוד בטקס סדר פסח ובגלריית הדמויות של סיפור המסורת של התהוות עם ישראל בארצו.

רבות הן הנשים שראוי להעלות את דמותן מנבכי השכחה. אפשר למנות ביניהן את רצפה בת איה כסמל לאִמָּהוּת אמיצה הלוחמת לשמירת כבוד בניה המומתים אל מול ברוטאליות וזדון לב של דויד – מלך בישראל שציווה כי גוויות בניה יישארו תלויות על עץ. כדאי גם לדבר בסיפור הפסח על נשים אמיצות כמו המיילדות פועה ושפרה שצוויי חיים הנחו אותן להפר צו מלכות. ומן הראוי לייחד פינה מיוחדת לדמותה של נסיכה מצריה, בתו של המלך פרעה, שתפנוקי חיים בתוך מדמנת השררה בבית אביה לא השחיתו אותה. בזכותה של אותה נסיכה מצריה זכינו כעם להצלתו של ילד מטביעה, זכינו למנהיגותו של משה.

יהיה קשה להצטמצם בארבע בנות כי המקרא מספק לנו גלריה רחבה של דמויות נשיות. מן הראוי שנעשה זאת ונזכיר. בסדר פסח אל מול ארבעה בנים, בהם דיברה תורה, אנחנו נדבר גם בארבע בנות.

איתן קלינסקי הוא מורה לתנ"ך בגמלאות.

> אשה ושמה משה: סיפורה של משחררת העבדים הארייט טאבמן

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf