newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פרויקט אינטראקטיבי חדש ממפה 52 שנות כיבוש

התנחלויות, הכרזה על שטחי אש וגנים לאומיים, גדר ההפרדה, הניתוק בין עזה לגדה וירושלים - שכבות על גבי שכבות מציג הפרויקט החדש של "בצלם" ומכון המחקר "Forensic Architecture", כיצד נוגס הכיבוש במרחב הפלסטיני שנכבש ב-1967

מאת:

בראשית שנות האלפיים, כשהתחלתי לתעד את ההפגנות נגד גדר ההפרדה, נשאתי איתי תמיד בתיק את המפות של ארגון "בצלם", שבאותם ימים פרסמו מידי כמה חודשים עדכונים על תהליך בניית הגדר ונישול הקרקעות. בעידן שלפני "גוגל מפס" המפות של בצלם היו כלי עבודה חשוב כדי להבין איפה בכלל אני נמצא בגדה המערבית וכדי לעקוב אחרי אילו אדמות הוחלט להשאיר "בצד הישראלי של הגדר".

היום (שלישי), לרגל החמישי ביוני – היום בו מציינים 52 שנים לכיבוש הישראלי בגדה המערבית, רצועת עזה והגולן, מפרסם ארגון בצלם פרויקט מיפוי חדש ואינטראקטיבי בשם "משול והפרד" המציג את הרבדים השונים של השליטה הישראלית בגדה המערבית, ירושלים ורצועת עזה. הפרויקט, שנעשה בשיתוף עם סוכנות המחקר הלונדונית Forensic Architecture, מציג באופן ויזואלי את האופנים בהם ישראל נגסה במרחב הפלסטיני במהלך העשורים החולפים, ריסקה אותו ליחידות שטח מצומצמות ומנותקות זו מזו והפרידה בין פלסטינים לישראלים ובין הפלסטינים באזורים השונים.

עיון במפה מדגים בשלבים, ולפי שנים, כיצד מאז 1967 ישראל מרחיבה את השליטה בשטח ומשתלטת על עוד ועוד אדמות בעזרת סיפוח, הקמת התנחלויות, הכרזות על "אדמות מדינה", על שטחי אש, שמורות טבע וגנים לאומיים, הקמתה של גדר ההפרדה, החלוקה לאזורי השליטה השונים בתוך הגדה המערבית (שטחי B ,A ו-C), וניתוקה של רצועת עזה מהגדה. כל הפעולות הללו פוררו את המרחב הפלסטיני ליחידות שטח הניתנות לשליטה ביתר קלות.

מתוך פרויקט "משול והפרד" של "בצלם" ו"Forensic Architecture" (צילום מסך)

מתוך פרויקט "משול והפרד" של "בצלם" ו"Forensic Architecture" (צילום מסך)

בספרו הראשון, "ארץ חלולה", שפורסם בשנת 2007 מתאר אייל ויצמן, המייסד של סוכנות Forensic Architecture, את המימדים השונים שהכיבוש פועל בהם. הפרויקט החדש, לוקח את התיאוריה הזו כמה שלבים קדימה, ומאפשר להתבונן בתהליכים השונים שביחד מאפשרים את המשך הכיבוש. הכלי הזה יהיה שימושי עבור חוקרים, עיתונאים וכל מי שרוצה ללמוד על השיטות השונות בהן ישראל מתחזקת הכיבוש במשך עשרות שנים. בניגוד לפרויקטים אחרים, כאן מוצג "מבט על" אך גם אפשרות להתמקד באלמנטים שונים ובדרכים בהן הם מתחברים לכדי מדיניות אחת.

הפרויקט זמין לצפיה בעברית, ערבית ואנגלית. בנוסף על האפשרות לגלול מטה בדף הפרויקט לני שנים, לדעתי האופציה המעניינת ביותר היא להביט במפה המלאה בה הצופה יכול להחליט אילו פרמטרים להוסיף או להסיר מהמפה, כגון הקו הירוק, גדר ההפרדה, שטחי השליטה השונים ועוד. האופציה הזאת מאפשרת ללמוד על כל אלמנט של הכיבוש בנפרד.

מנכ"ל בצלם, חגי אלעד, אמר כי "מאז תחילתו של הכיבוש התחלפו ממשלות, נוהלו תהליכים והוכרזו הכרזות; אבל עובדה אחת נותרה שרירה וקיימת לכל אורך התקופה הזו: החיים של כל בני האדם בין הירדן והים מנוהלים מאז בידי ממשלה אחת, ממשלה שאזרחים ישראלים הנהנים מזכויות פוליטיות יכולים להצביע לה; נתינים פלסטינים – לא. ישראל, בהתמדה ובנחרצות, כתשה לרסיסים את המרחב הפלסטיני ושברה אותו לפיסות נפרדות, תלושות זו מזו – ולכן חלשות יותר, מבודדות ונוחות יותר לשליטה, ניצול ודיכוי. העתיד של כל 14 מיליון בני האדם בין הירדן והים לא יכול להיות מבוסס על אַדְנוּת ישראלית והפרדה ודיכוי לפלסטינים. ההזמנה לגלוש בין מפות הפרויקט אינה רק על מנת להרבות ידע: זו הזמנה לראות את המציאות נכוחה – ולדרוש עתיד שונה בתכלית".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

היוזמה משאירה את תושבי עזה נתונים לחסדיהן של אותן ממשלות המסייעות למתקפה הישראלית על הרצועה. חוף העיר עזה, 13 ביוני 2019 (צילום: חסן ג'די / פלאש90)

"הומניטריות מהכורסה": הכשלים של מסדרון הסיוע הימי לעזה

חמישה וחצי חודשים לתוך המלחמה, תושבי עזה זקוקים לסיוע משמעותי שיאפשר להם לשרוד. היוזמה האמריקאית להקמת מסדרון ימי תסייע בכך בטווח המיידי, אך היא מתעלמת מסיבת היסוד לאסונה של עזה: שליטת החנק הישראלית ארוכת השנים  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf