newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פרשת השבוע: כבר לא עבדים אבל עדיין לא ריבונים

מה בין מסע ארבעים השנים במדבר לביקור האפיפיור הצפוי בארץ הקודש? ואיך כל זה קשור לצדק ולמאבקים חברתיים?

מאת:

כותב אורח: אבי דבוש*

ברוכות וברוכים הבאים לספר "במדבר". זהו מסע מעצב בן ארבעים שנה הנפרש על כמה אלפי פסוקי מקרא. המסע המכונן של העברים מקבלת התורה ועד רגע הכניסה לארץ כנען. מסע אומת העבדים בדרך להיהפך לעם ריבוני.

המדבר הוא מקום ביניים. בשפה אנתרופולוגית, זהו מקום לימינלי. הוא איננו מצרים המשעבדת, החומרית, הריכוזית. זו נסגרה מאחור מעבר לים סוף. הוא איננו ארץ כנען, הבלתי ידועה. המפתה ומעוררת אימה.

מצב לימינלי, לפי התיאוריה האנתרופולוגית של טרנר, הוא מצב מסוכן. מצב כזה הוא, למשל, בין אירוסין לחתונה. בו הזוג איננו רווק ואיננו נשוי, בעיני הקהילה שלהם. התרבות מייצרת חיסונים ונוגדנים למצב הלימינלי, בו נפתח חלון הזדמנויות לחמוק מן המוכתב והמצופה.

מדבר סיני הוא מקום מסוכן לעברים. הם אינם עבדים, אבל עדיין אינם אדונים. זמנם לא משועבד לגחמות האדונים המצריים, אך גם איננו מושקע בבניין הארץ. מתוך המצב המיוחד הזה יצמחו האיומים הגדולים ביותר לאומת העבדים העברים. ערעור על מנהיגות משה, מרגלים שמורדים בשליחותם, לוחמים בשליחות עצמם ונביאים עממיים. כל אילו ימצאו כר פורה בין הזמנים. בין השמשות. זה לא מקרי, אם כן, שתורת ישראל ניתנה דווקא במדבר ולא בארץ המובטחת. המדרש אומר שהסיבה למתן התורה במדבר היא שלא יוכלו אומות העולם להכריז שהתורה לא רלוונטית לחייהם. כלומר, המדבר מנוטרל מלאומיות ופרטיקולאריות ומאפשר מסר אוניברסאלי מהדהד. ביקור האפיפיור בשבוע הבא בארץ הקודש, מעיד על ההדהוד הזה. היישום הייחודי שלו של מרכיבי הצדק בתורת ישראל והעמים, היא עדות חשובה לא פחות.

הדבר הראשון שנעשה עם תחילת מסע העברים הוא מפקד. ספר "במדבר" מכונה גם "ספר הפקודים". ממש כמו ההמלצה שאנו נותנים בכל סדנה בסיסית למאבק חברתי. מיפוי. על מנת לצאת לדרך ולהביא להישגים, יש לדעת מאין באנו ולאן אנו הולכים. מי וכמה הולכים איתנו, באילו קבוצות ותחת אילו דגלים. המפקד הגדול הראשון של העברים הוא הבסיס לכל מפקד אוכלוסין עתידי. עוד דרך לנסות לבסס שליטה במרחב המסוכן, הלימינלי.

> פרשת השבוע שעבר: פרשת "בחוקותי"

* אבי דבוש הוא פעיל פוליטי, קהילתי וחברתי. מנהל תחום תוכניות בשתיל.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

מרבית האנשים אינם מצליחים להצדיק הפרה בוטה של הקוד המוסרי על ידי מעשיו של הצד השני, נוראים ככל שיהיו. ילדים בעזה על חורבות ביתם (צילום: עמאד נאסר / פלאש90)

הפציעה המוסרית עוד תסתבר כאחד הנזקים הגדולים של המלחמה

פציעה מוסרית היא סינדרום ייחודי המתבטא ברגשות אשמה ובושה ומלווה בתחושת דיכאון, חרדה ואף מחשבות על נזק עצמי. לכשיתבררו הממדים המלאים של הזוועה בעזה, כולנו עלולים להימצא בקבוצת הסיכון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf